בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם העבודה בנתה עצמה כאלטרנטיבה?

בהנהגת יחימוביץ', המפלגה עברה מתיחת פנים אך התרחקה מעיסוק בנושאים מהותיים – מחוק המסתננים, דרך חוק טל ועד התהליך המדיני

147תגובות

לפני שנה בדיוק ניצבה שלי יחימוביץ' על הבמה בבית ברל לנאום ניצחון חגיגי בבחירות לראשות מפלגת העבודה. בניגוד למקובל, איש מחברי הכנסת של המפלגה לא עלה איתה לבמה לתמונת הניצחון. למעשה, רק שניים מבין חברי הכנסת של המפלגה, אבישי ברוורמן ודניאל בן סימון, הטריחו עצמם לאירוע הלילי ונטשו הרבה לפני שהסתיים. בכירי העבודה העריכו אז שהסכינאות היא רק עניין של זמן: עמיר פרץ, שהפסיד בקרב על ראשות המפלגה, בז ליושבת הראש הטריה. יצחק הרצוג, שהתמודד אף הוא והציג מחנה תומכים גדול, נעלב ממנה. מרבית חברי הכנסת של המפלגה התקשו לשתף איתה הפעולה. כמה מהם אף חיפשו את דרכם באותה העת אל מחוץ לעולם הפוליטי.

אלא שמקץ שנה, הסקרים האוהדים ציננו את היריבות בצמרת. בסקרים האחרונים העבודה זוכה ל-21 מנדטים (כיום שמונה בלבד), וחוזרת להיות המפלגה השנייה בגודלה, רחוקה רק כארבעה מנדטים מן הליכוד. חברי הכנסת חשים שמקומם בכנסת הבאה מובטח. מחקרי עומק שעשתה העבודה מצביעים על פוטנציאל של 5 מנדטים נוספים בקרב מצביעי ליכוד המגדירים עצמם "חברתיים", ועל פופולאריות גבוהה של יחימוביץ' גם בקרב קהלים שבעבר היו עוינים למפלגה.

המותג "מפלגת העבודה", שדעך תחת הנהגתו של אהוד ברק וחבירתו לממשלת נתניהו, עבר מתיחת פנים וזוכה כיום לפופולאריות ציבורית. המפלגות האחרות בגוש השמאל-מרכז, בהן קדימה, יש עתיד ומרצ, לא מצליחות לזנב בינתיים בעבודה. הבחירות למועצות הסניפים ולוועידת המפלגה, רק לפני כשבועיים, הזרימו דם חדש וצעיר לדרגי השטח, כאשר לראשונה 40 אחוזים מן המושבים שוריינו לנשים.

אלא שלצד הפעילות הענפה בשיקום תדמיתה של המפלגה, יחימוביץ' זכתה בחודשים האחרונים גם לביקורת נוקבת. כניסת קדימה לממשלה הביאה להכתרת יחימוביץ' לתפקיד יו"ר האופוזיציה, אך היא התקשתה לצקת בו תוכן משמעותי. גורמים בסביבתה של יחימוביץ' אמרו אז כי התפקיד מהווה ״נטל״ עליה ועל מפלגת העבודה משום שבהרכב האופוזיציה המצומק כמעט שלא ניתן היה לקדם הישגים משמעותיים.

לא פעם נעדרו חברי הכנסת של העבודה תחת הנהגתה מדיונים אופוזיציוניים מהותיים. הראשון שבהם, שבועות אחדים לאחר בחירתה, היה הצבעת אי אמון במליאה. למרבה המבוכה, רובם המוחלט של חברי הכנסת מהעבודה לא נכחו בהצבעה על ההצעה שהגישו בעצמם נגד ממשלת נתניהו. ח"כ איתן כבל, היחיד שהצביע, אמר אז שלחברי הסיעה היו מחויבויות קודמות, ולדבריו, ״בהצבעות החשובות באמת, חברי המפלגה יתייצבו״.

אלא שגם בהמשך היו דיונים והצבעות בהם בלטה היעדרותם של חברי העבודה. כך, רק שניים מהם טרחו להופיע להצבעה על חוק המסתננים השנוי במחלוקת, המעניק לרשויות המדינה סמכות להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של שלוש שנים מבלי שהמסתנן הורשע בדין. הקואליציה העבירה את החוק ללא קושי - 37 חברי כנסת תמכו בהצעה, רק שמונה הצביעו נגד החוק.

האם יחימוביץ' תצליח לבנות את עצמה כאלטרנטיבה שלטונית לקראת הבחירות? האם חוסר הניסיון הביטחוני שלה, לצד התרחקותה היחסית מעיסוק בנושאים מדיניים, יפגעו ביכולתה לעמוד בראש גוש המרכז-שמאל כמועמדת בעלת סיכוי לראשות ממשלה? רק לפני שנה, יחימוביץ' עצמה היתה סקפטית. "נוכל לחזור, כמו שמגיע לנו, אל קדמת המפה הפוליטית. לא מיד. אין זוהר בדרך הזאת ואין תהילה. זאת דרך ארוכה קשה", אמרה אז.

כיום היא נחרצת הרבה יותר ומאמינה ביכולותיה להחליף את נתניהו בראשות הממשלה כבר בבחירות הנוכחיות . אחת מהחלטותיה המשמעותיות היתה שלא להציב בראש סדר היום של מפלגתה קידום של תהליך מדיני מול הפלסטינים. ברשימת הפגישות המדיניות שקיימה בשנה החולפת, לא מופיעה שום אישיות פלסטינית או אמריקנית, זולת שגריר ארצות הברית בישראל. בניסיון לחזק את הדימוי המדיני פרסמה יחימוביץ' פגישות שקיימה עם נציג הקוורטט לאזור, טוני בלייר, עם נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, ועם שרי החוץ של צרפת ואוסטרליה.

יו"ר העבודה לא הציגה חלופה לחוק טל, אחד הנושאים המהותיים במושב החולף של הכנסת והסתפקה באמירה כללית ולפיה, "לו אני הייתי ראש הממשלה עכשיו היו מתגייסים יותר חרדים מאי פעם בלי שנאה ובלי מדון ועם הידברות". תחת אלה, יחימוביץ' נחשבת לאחת המחוקקות הדומיננטיות במשכן, מרבית החוקים הם חלק מסדר היום הכלכלי-חברתי שהיא מקדמת במרץ: מאבק בהפרטה, בפערים החברתיים המתרחבים ובפגיעה בכבוד האדם וחירותו. מאז כניסתה לכנסת העבירה 42 חוקים, שלושה מתוכם במושב החולף.

במפלגת העבודה משוכנעים שההצלחה של יחימוביץ' בסקרים תתממש גם בקלפיות. "רוב מובהק בציבור מגדיר את המצב הכלכלי-חברתי כעניין המרכזי העומד להכרעה, ומפלגת העבודה בהנהגת יחימוביץ' תמשיך להציג סדר יום זה כמשימה לאומית ראשונה, לצד סדר יום מדיני בטחוני ואזרחי", טענו השבוע במפלגה.
 

מוטי מילרוד


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו