בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במרכז הקמפיין של נתניהו: הגרעין האיראני

רה"מ הכריז על בחירות בתקופה רגישה ובלתי יציבה במדינות סביבנו. במצב של חוסר ביטחון, הישראלים נוטים אף יותר מכרגיל לאמץ קו ביטחוני שמרני

5תגובות

החוכמה המקובלת במערכת הפוליטית גורסת כי האיום האיראני ישמש את ראש הממשלה כעוגן מרכזי בקמפיין הבחירות שלו. נתניהו יבליט את סכנת הגרעין המתקרבת ויציג עצמו כמנהיג הישראלי היחיד שיהיה מפוכח מספיק, קשוח מספיק, כדי להתמודד עמה. בנאום הקדמת הבחירות שלו אמש, קיבלה איראן מקום של כבוד, כסוגיה הראשונה שנתניהו הזכיר על סדר היום הלאומי, אולם ראש הממשלה הסתפק בהבטחה למנוע מטהראן את השגת מטרתה, בלא פירוט נוסף.

לנתניהו עדיף להתמקד באיראן מאשר בכלכלה, משום שבחירות בישראל בדרך כלל מוכרעות על סעיף חששם של האזרחים לביטחונם ומשום שהאופק הכלכלי לאחר הבחירות נראה עגום למדי. אלא שתמונת המצב בעניין האיראני מעורפלת. בנאומו בעצרת האו"ם דחה ראש הממשלה את ה"דדליין" הישראלי לטיפול באיום האיראני לאביב עד הקיץ הבא ולמרות הרטוריקה הנוקשה שלו, כלל לא ברור אם נתניהו אכן קיבל החלטה על הפצצה עתידית של אתרי הגרעין. יתרה מזאת: האופן שבו תנהג ישראל באשר לאיראן תלוי במידה רבה בזהותו של האיש שיישב בבית הלבן בארבע השנים הבאות - ושאלה זו תוכרע כבר בעוד פחות מחודש.

>> בחירות 2013: כל הידיעות, הסיקורים והפרשנויות

בצד הזכות, יוכל נתניהו להדגיש במערכת הבחירות שלו כי אלמלא הקו המאיים שנקט כלפי איראן, הקהילה הבינלאומית לא היתה מתעוררת לטפל בבעיה ולא היתה נוקטת סנקציות כה קשות נגד משטר האייתוללות. בצד החובה, יוכלו מתנגדיו לטעון כי ראש הממשלה הוציא סכומי עתק על ההיערכות להתקפה וכי כל בכירי מערכת הביטחון התנגדו לעמדתו, כששקל בקיץ האחרון להקדים את מועד התקיפה הישראלית.

אלי הרשקוביץ

נתניהו הכריז על בחירות בתקופה רגישה ובלתי יציבה במדינות סביבנו. במצב של חוסר ביטחון, הישראלים נוטים אף יותר מכרגיל לאמץ קו ביטחוני שמרני, שיימנע מנקיטת סיכונים מדיניים מיותרים. אולם, ראש הממשלה גם לוקח סיכון, משום שכאשר סיני, סוריה ולבנון אינן רגועות, עלולה להתפתח תקרית בלתי צפויה (פיגוע ראווה? חטיפה?) שתסבך את המצב ותחייב אותו לקבל החלטות תחת לחץ הבחירות. זה במידה רבה מה שקרה לקואליציית קדימה והעבודה בשלהי כהונת ממשלת אולמרט, שמצאה עצמה נגררת למבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה בניגוד לכוונתה המוקדמת, סמוך למועד הבחירות. צריך עם זאת לזכור שנתניהו, בקדנציה השנייה שלו, נקט עד היום זהירות רבה בהפעלת כוח צבאי ונמנע ככל יכולתו מעימותים בלתי הכרחיים.

ה"בור" העצום שנפער בתקציב המדינה מוזכר כשיקול מרכזי בהקדמת הבחירות. אבל אפשר להניח, במידה רבה של סבירות, כי גם במערכת הבחירות הנוכחית לא יתקיים דיון של ממש בגודלו הרצוי של תקציב הביטחון ובשאלה עד כמה ניתן לקצץ בו, בהתחשב בנסיבות הביטחוניות המורכבות. מבחינת צה"ל, דחיית ההחלטות באשר לתקציב מדאיגה. יישום התוכנית הרב-שנתית של הצבא כבר נדחה בשנה, אחרי המחאה החברתית של קיץ 2011 והמטכ"ל מחכה להחלטות הדרג המדיני כדי לגבש סופית את המתווה לשנים הבאות. כפי שהעניינים נראים כרגע, לא יהיו הכרעות כאלה עד לבחירות.

בסוף השבוע שעבר, אחרי הסכסוך המפתיע והמתוקשר ביניהם, נועדו ראש הממשלה ושר הביטחון לשיחת פיוס. ספק אם ההתקרבות המחודשת תחזיק כעת מעמד, לנוכח הקדמת הבחירות. לליכוד יש עניין לתמרן את ברק לעמדה של שק חבטות, כדי לחזק את התמיכה בנתניהו מימין. ואילו שר הביטחון צריך לבדל את עצמו משותפו הבכיר נתניהו, אם הוא עדיין מקווה להחזיר אליו מעט קולות מהשמאל ומהמרכז ולחצות את אחוז החסימה. השניים עשויים לשוב ולהתקוטט - על הקיפאון בזירה הפלסטינית, על היחס למתנחלים ובעיקר סביב שאלת גיוס החרדים - משום שהתנגשות, כל עוד היא נשלטת, עתידה להועיל אלקטורלית לשניהם. בכל מקרה, ספק אם היחסים ביניהם יידרדרו לשפל של יחסי השותפים אולמרט-לבני-ברק ערב בחירות 2009.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו