בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נשף המסכות | פרשנות

הסיוט של רה"מ: השמאל-מרכז מתאחד

כתרופה למכה, נתניהו בוחן איחוד בין ישראל ביתנו לליכוד, שם הפריימריז יהיו בית מטבחיים: 9-7 ח"כים צפויים להיפלט מהרשימה

157תגובות

נשף המסכות הארוך והמייגע ביותר בתולדות המדינה, שהוגדר בדף המסרים של הליכוד: "מגעים להעברת תקציב אחראי", הסתיים אמש כצפוי בהודעת ראש הממשלה על הקדמת הבחירות. בנימין נתניהו קיבל את ההחלטה המתבקשת. הוא קיבל אותה כבר לפני חצי שנה, אך ברגע האחרון מצמץ וזכה להתחרט על כך. נתניהו לא ממש ניסה להעביר תקציב. לא כי הוא לא רצה, אלא כי הוא ידע שהסיכויים אפסיים. הוא חתר להגיע לנקודת הזמן הזו, אחרי החגים, וערב פתיחת מושב החורף של הכנסת, כמי שיצא מגדרו על מנת להעביר תקציב אחראי.

אחראי כבר אמרנו? ואיראן כבר אמרנו? על שני היסודות הללו נתניהו בונה את מסע הבחירות שלו: ביטחון וכלכלה. ככל שזה יהיה תלוי בו, מערכת הבחירות הזו תהיה בסימן איראן, והאזור הבלתי יציב והמסתננים. נתניהו זכה אמש לשאת את נאום הבחירות הראשון בקמפיין 2013, מבלי שהופרע. ראשי יתר המפלגות שעלו לאוויר אחריו נאלצו להתמודד עם שאלות קנטרניות ותקלות בשידור. בתחילה נגע נתניהו באפו, כאילו סבל מעקצוץ מעצבן, ספק אמיתי, ספק פסיכוסומטי, אבל בהמשך הנאום שידר ביטחון עצמי.

>> בחירות 2013: כל הידיעות, הסיקורים והפרשנויות

אחיקם סרי

הוא יודע מה ששינן אמש כל כתב פוליטי: נקודת הזינוק שלו לבחירות האלה מצוינת משלוש סיבות עיקריות: 1. אין מולו מועמד רציני לראשות הממשלה. 2. מאז הבחירות האחרונות, גוש הליכוד-ימין-חרדים מעולם לא איבד את הרוב שלו, שנע בדרך כלל בין 64 ל-68 מנדטים. 3. הפיצול בגוש השמאל מרכז. רק אירוע דרמטי בשלושת החודשים הבאים - בתקווה שמערכת הבחירות אכן תיארך לא יותר משלושה חודשים - עשוי לשנות את תמונת המצב הדי קבועה הזו.

מחפשים דרמות? הנה תסריט לאירוע משנה משחק: איחוד של הרגע האחרון בין מפלגות המרכז-שמאל או חלק מהן והקמת רשימה אחת שתגרוף יותר קולות מהליכוד ותתבע מנשיא המדינה פרס את המנדט להרכיב ממשלה. כרגע זה לא בקלפים: יאיר לפיד התחייב אמש שירוץ בראש מפלגת "יש עתיד" עד לקו הגמר. אבל מה אם אהוד אולמרט יחזור לזירה הפוליטית, בניגוד לכל ההערכות וחרף הערעור המתגבש על זיכויו בפרשת טלנסקי, וחרף התמשכות משפט הולילנד? ומה יקרה אם ציפי לבני תחזור? כשאולמרט ו/או לבני במרוץ לכנסת ה-19, לפיד כבר לא יהיה כזה כוכב-על. הוא ייאלץ לבחור בין מספר מנדטים זעום יחסית, חד-ספרתי, לבין ויתור על החלום ומיזוג כוחות על מנת שלא להיות מואשם בסיכול הסיכוי להחליף את נתניהו.

אולמרט, בביתו במוצא שבהרי ירושלים, ולבני בדרכה לכינוס באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, מתחבטים. הם יהיו חייבים להחליט בימים הקרובים. אולמרט במצב מסובך ביותר: הוא משתוקק לחזור כבר עתה. הרצון הזה בוער בקרבו כמו אש התמיד. אבל מלבד ענייני טלנסקי והולילנד, עומדת בפניו עוד משוכה משפטית-חוקתית שטרם נבדקה: האם כנאשם, הן במשפט והן בערעור, הוא בכלל רשאי להקים ממשלה? רק בג"ץ יכול לפסוק בסוגיה הזו. קשה לראות את אולמרט מתמודד כאשר כלל לא בטוח שגם אם ייבחר ויצליח לגייס 61 ח"כים שיתמכו בו יוכל להקים ממשלה. אבל כאמור, הוא מת לחזור. משפחתו מתה פחות. הרבה פחות.

זהו התסריט המרכזי שמדיר שינה מעיני נתניהו: איחוד בגוש המרכז-שמאל. כדי לקדם את פני הרעה, הוא מכין תשובה לאומית הולמת: איחוד בין הליכוד לישראל ביתנו. הרעיון הזה נבחן במאי השנה, ערב הקדמת הבחירות הקודמת שבוטלה בעקבות הצטרפות קדימה. כעת הוא עולה שוב בסביבת נתניהו. אם זה מה שצריך כדי לקבל את המנדט מהנשיא, זה מה שיקרה. מה דעתכם על רשימת הליכוד-ביתנו, עם נתניהו כמספר 1 ואביגדור ליברמן כמספר 2, ואחריהם כל היתר בשיטת הריצ'רץ'.

בהנחה שהדרמה לא תתרחש, ונתניהו אכן יצטייר בהמשך הדרך כמרכיב הממשלה הבאה, העניין העיקרי במערכת הבחירות הזו ייסוב על השאלות הבאות: איך תיראה ממשלתו הבאה, השלישית במספר? לפיד כבר הודיע כי ירצה להיות שר בממשלה הבאה. שלי יחימוביץ מסרבת בעקשנות ובצדק מבחינתה לשלול אפשרות לשיתוף פעולה עם נתניהו. ברור שגם קדימה בראשות שאול מופז, או מה שיישאר ממנה, תהיה פרטנרית לממשלה כזו. שלא לדבר על השותפות הטבעיות: ישראל ביתנו, ש"ס ויהדות התורה. כלומר - כל המפלגות כ-ו-ל-ן חוץ ממרצ של זהבה גלאון והמפלגות הערביות הן שותפות פוטנציאליות בממשלה הבאה. ברור שלא כולן תהיינה שם בסוף, אבל יהיה משעשע לראות אותן נלחמות על מקומן בתור.

לפני שמערכת הבחירות תהפוך לזירת התכתשות בין המפלגות, האנרגיות יופנו אל המאבקים הפנימיים: הפריימריז בליכוד עומדים להיות בית מטבחיים. בין שבעה לתשעה ח"כים צפויים להיפלט מן הרשימה הבאה, בגלל שיטת הבחירות הפנימיות במשפחה הלוחמת. לעומת זאת, במפלגת העבודה, שהסקרים צופים לה כ-20 מנדטים, השטח פנוי לפרצופים חדשים רבים, אך כולם ייאלצו להתמודד על מקומם. יאיר לפיד, שהכתיר עצמו בחוקת המפלגה כיושב ראש למשך כל העשור הבא, יקבע בעצמו את רשימת הח"כים.

ייתכן שגם שאול מופז יחתור לבטל את הפריימריז בקדימה וירצה לשבץ את החברים בעצמו. קדימה היא אחת התהיות הגדולות של מערכת הבחירות הזו: לפני ארבע שנים היא היתה מפלגת שלטון. בקדנציה האחרונה היא הצליחה לגרוף את מספר המנדטים הגדול ביותר בכנסת - 28 - אבל איש אינו יכול לנבא מה יעלה בגורלה בעוד כמה חודשים. האם תהיה בכלל קדימה? להיכן יתפזרו מרבית הח"כים שלה?

ועוד כמה סימני שאלה שנותרו פתוחים: מה יהיה עם אריה דרעי? ירוץ לבדו או לא? או שברגע האחרון, לפני סגירת הרשימות, הרב עובדיה יוסף יחליט להקריב את יקירו, הרב אלי (ישי), לטובת יקירו הקודם, הרב אריה, ולהחזיר את האחרון לראשות ש"ס. על מנת להחזיר עטרה ליושנה, כמובן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו