בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

א' אוהל, ב' זה בחירות

העבודה, לפיד או תנועה עצמאית: מובילי המחאה מתלבטים אם להתמודד בבחירות

כמה מהפעילים הבולטים כבר לא מתנגדים כבעבר להשתלבות בפולטיקה. בכל מקרה הם מסכימים - במרכז הבחירות חייב לעמוד סדר יום חברתי-כלכלי

111תגובות

בראשית הדרך התהדרו מובילי המחאה החברתית בהיותם אזרחים מן השורה, נטולי אינטרסים אישיים, ניסיון פוליטי או קשרים בחלונות הגבוהים. המחאה הציבורית, הסבירו, היא אמצעי לשינוי סדר העדיפויות החברתי-כלכלי. מה לגבי מפלגה? "זה לא בא בחשבון", השיבו בהחלטיות בקיץ שעבר. מאז ועד היום השתנו כללי המשחק. יוזמי המחאה התפצלו לכמה קבוצות ופועלים בנפרד, באופן ממוסד יותר או פחות. שיתוף הפעולה בין הקבוצות מזערי עד לא קיים. כל אחד מוביל קו שונה. כך גם בכל הנוגע לבחירות. אחדים מתכוונים לנסות את מזלם במערכת הפוליטית, בעוד אחרים מעדיפים לשמור מרחק מזיהוי מפלגתי. בין אם בכוונתם להתמודד לכנסת או לא, מובילי המחאה משדרים כולם מסר דומה ומבטיחים לעשות מאמצים למקד את מערכת הבחירות בסוגיות חברתיות ולהעלות את שיעור ההצבעה.

>> בחירות 2013: כל הדיווחים, הפרשנויות, הסקרים

החיזורים במערכת הפוליטית אחרי מובילי המחאה החברתית החלו הרבה לפני ההכרזה על הקדמת הבחירות. בשנה החולפת קיבלו מנהיגי המחאה הצעות מכל קצוות הקשת הפוליטית. יוזמת המחאה, דפני ליף, הצהירה פעמים רבות כי אין לה כל כוונה להתמודד על מקום בכנסת וברצונה להמשיך לפעול במסגרת אזרחית חוץ-פרלמנטרית. בימים אלה היא עמלה על הקמת תנועה חברתית חדשה. לעומתה, סביר מאוד שאחרים שהיו מזוהים עם המחאה החברתית יודיעו בקרוב על הצטרפותם למרוץ.

ניר כפרי

על פי ההערכות, סתיו שפיר שהיתה ממובילות המאבק, והפרופ' יוסי יונה, שעמד בראש צוות המומחים של המחאה החברתית, יתמודדו שניהם על מקום ברשימת העבודה לכנסת. יו"ר התאחדות הסטודנטים, איציק שמולי, מחוזר על ידי רבים במערכת הפוליטית, אך עדיין מתלבט אם לנסות להימנות עם 120 נבחרי העם. שתי האפשרויות המובילות העומדות בפניו הן הצטרפות למפלגת העבודה או למפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד. בחירה באפשרות השנייה תחסוך ממנו את הצורך בהתמודדות על מקום ברשימה, שכן לפיד הוא שירכיב אותה. גם איציק אלרוב, יוזם מחאת הקוטג', קיבל הצעות להצטרף למפלגות, אך טרם גיבש החלטה סופית.

שפיר שומרת בינתיים את הקלפים קרוב לחזה. "אני בימים של החלטות מאוד חשובות לגבי המקום שלי בתוך המערכה הזו. השאלה היא איפה אני יכולה להשפיע הכי הרבה כדי להגשים את המטרות שאני נאבקת עליהן כבר הרבה זמן", אמרה אמש בזהירות המתבקשת ממי שלמדה בשנה החולפת הרבה מאוד על פוליטיקה. בתחילת הדרך התנגדה נחרצות לזיהוי מפלגתי של אנשי המחאה. היום היא דווקא תומכת נלהבת. "המחאה היתה כלי כדי להגשים מטרות מסוימות ולקדם שינוי בחברה הישראלית. הפגנות הן כלי, לעבוד בשטח זה כלי, וגם המפלגות הן כלי לשינוי פוליטי. אנחנו צריכים להשתמש בכל אחד מהכלים האלה", הסבירה. בכל מקרה, הבהירה, אין לה כל כוונה לשבת על הגדר בבחירות.

עוד לפני שהודיעה על התמודדותה, שפיר מבקשת להרוויח נקודות ולזקוף לזכות המחאה החברתית את הקדמת הבחירות. "הבחירות האלה מתקיימות בזכות המחאה. ביבי לא הצליח להעביר את התקציב ההרסני והמכוער שהוא רצה להעביר. כל השיח הזה על תקציב, על איך מחולקים המשאבים במדינה ואיך אנחנו רוצים שהחברה הישראלית תיראה - זה שיח בזכות המחאה", אמרה בגאווה. על תמיכה במפלגה מסוימת עוד לא הודיעה, אבל ברור לה למי אסור לתומכי המחאה להצביע: "הגענו לרגעי ההכרעה. ברגעי ההכרעה הדבר הכי חשוב זה לצאת ולהצביע, לרוץ, להיכנס למפלגות, ולבנות פה חברה טובה יותר לכולנו. ביבי מייצג מדיניות עקומה שבמשך שנים מורידה את החברה הישראלית לתהום. אנחנו חייבים להגיד לביבי ללכת הביתה בבחירות האלה".

הפרופ' יונה העדיף אתמול שלא להתייחס לאפשרות שיתמודד לכנסת. עם זאת, אמר כי חשוב לדעתו שפעילי המחאה יהיו מעורבים במערכת הבחירות. "העניין הוא לא האם הופכים את המחאה החברתית לכוח פוליטי. אני לא חושב שזה צריך להיות או זה או זה", אמר. "בוודאי שיש מקום לחשוב כיצד המחאה מקבלת ביטוי בשדה הפוליטי-מפלגתי. זה נכון לתרגם אותה למפגן כוח פוליטי-מפלגתי. זה יהיה המבחן של המחאה - גם כאשר חלקים ממנה ממשיכים לפעול בחברה האזרחית, כיצד הם יכולים לפעול בהלימה עם מפלגות שמבקשות לקדם את האג'נדה שלהם. צריך למצוא את הנוסחה המוצלחת של פעילות, בהלימה בין חברה אזרחית לבין התנועות הפוליטיות-המפלגתיות".

בשיחה עם "הארץ" אמר שמולי כי הוא עדיין מתלבט אם להצטרף לחיים הפוליטיים. "בימים הקרובים אתלבט עם עצמי ועם המשפחה שלי". הוא ציין כי אינו רוצה לוותר על מעורבותו בהתפתחות כפר הסטודנטים בלוד, בו גם הוא עצמו מתגורר. לדבריו, המחאה החברתית חייבת להשפיע על מערכת הבחירות. "זה האתגר הגדול ביותר של תנועת המחאה - לקדם סדר יום חברתי-כלכלי, שאף אחד לא יצליח להסיט את סדר היום מהדבר הזה. הדבר השני הוא לדאוג לכך שתהיה נהירה של אנשים צעירים לקלפיות. יש פה אתגר לחבר בין ההפגנה לבין הקלפי. אם חיפשנו הזדמנות לשיטה כלכלית מאוזנת יותר, הנה הגיעה ההזדמנות".

אלרוב אישר כי קיבל פניות מגורמים פוליטיים, אך לדבריו לא השיב בחיוב. עם זאת, נראה אינו ממהר לסגור דלתות. "בקונסטלציה הנוכחית אני עדיין לא רואה מפלגה שבאה לקדם את הנושאים הצרכניים-אזרחיים והחברתיים כלכליים בראש מעייניה", אמר אלרוב. "נכון לעכשיו, בעת שהמשק מתייקר בעשרות אחוזים למשפחה, לנו האזרחים יש חובה להצביע בקלפי בבחירות הקרובות בעוד שלושה חודשים, אבל גם לא לשכוח את הבחירות היומיומיות שלנו, שמתמקדות במחירי העושק של חלק מסוים מהמגזר העסקי". מקורב לאלרוב העריך כי יעדיף להמשיך לעת עתה בפעילות ציבורית מחוץ לכנסת.

פעילים בולטים אחרים במחאה החברתית, מוכרים פחות, צפויים להיות מעורבים במערכת הבחירות, בעיקר במפלגות השמאל - העבודה, מרצ וחד"ש. אחד מהם, אלון-לי גרין, היה פעיל מרכזי של חד"ש גם לפני הפגנות ההמונים. כעת הוא מתכוון להקדיש את זמנו שוב למפלגה. "מערכת הבחירות הזאת היא ההזדמנות לתרגם את המחאה החברתית לשינוי פוליטי. כדי לתרגם את המחאה לשינוי פוליטי ,הציבור צריך לעשות שני דברים: לצאת להצביע, ולהצביע הכי רחוק מנתניהו", הוא אומר מפורשות. בניגוד לאחרים, גרין לא חושש לעשות חיבור ישיר בין המחאה החברתית לבין מחנה השמאל: "הדרך ההפוכה למדיניות של נתניהו זה סוציאליזם - וזה הדגל הראשי של השמאל".

רגב קונטס, שהיה אף הוא מיוזמי המחאה וממוביליה, אמר כי אינו מתכוון להשתלב בפעילות מפלגתית, אך לדבריו, עכשיו יותר מתמיד חשוב להשמיע את קולה של המחאה החברתית. יחד עם שיר נוסצקי ורועי נוימן הקים את "המשרד לתקשורת חברתית", ובכוונתו להיות פעיל בבחירות, בלי להביע תמיכה במפלגה זו או אחרת. "אנחנו נהיה מעורבים מאוד בקמפיין הכללי. ננסה להנגיש לציבור כמה שרק אפשר מי מבין המפלגות מתייחסת לדרישות המחאה ומציגה תוכנית ברורה, מסודרת ואמינה. אנחנו נעשה הכל כדי לדאוג שמערכת הבחירות הזאת תיסוב סביב נושאים של כלכלה וחברה ולא רק סביב ביטחון", הדגיש.

קבוצה נוספת, שמוביל עו"ד ברק כהן, בוחנת אפשרות להקים מפלגה עצמאית שתורכב מאנשי המחאה החברתית, או לפחות חלקם. החלטה סופית טרם התקבלה, אבל תשתית רעיונית כבר יש. מובילי היוזמה מסבירים במסמך שגיבשו כי מטרתם להקים גוף פוליטי שיעצב מחדש את יחסי הכוחות בחברה הישראלית: "גוף פוליטי שיפעל כתנועה עממית אקטיביסטית, בעלת זרוע מפלגתית. בכוונת התנועה להיבחר לכנסת על מנת לכלות את השיטה המעוולת מתוכה, ‘מבפנים'. בין היתר, להניע לתמיכה בפיזור הכנסת, על מנת לכונן את הריבונות על המשטר בידי האדם והחברה. הריבונות תכונן על ידי החברה, באמצעות הצבעה עממית על חוקה".

"זו יוזמה של מאות אנשים" הבהיר אתמול יגאל רמבם. "אני לא מוצא חלופות ראויות בין המשתתפים הקיימים ולכן צריך לחשוב על משהו חדש", הסביר, אך הודה כי טרם החליט אם נכון לקדם את היוזמה בלחץ של זמן. "לחברים שלי שהיו רוצים לעשות דבר כזה אני אומר רק לא למהר, לא לתת לבחירות לדחוק בנו, להכתיב לנו את סדר היום ולשבש את הקו שאנחנו צועדים לאורו וכותבים אותו במהלך של שנה ויותר. החשש שלי הוא באמת מניסיון לגרוף קולות ולפספס את המהות שלנו. יותר מהכל, באופן אישי, אני מעדיף בנייה של חלופות בשטח, באמצעות מוסדות של החברה האזרחית, ויצירה של דיאלוג אחר בציבור". פעילי מחאה אחרים הגדירו את היוזמה להקמת מפלגה "רדיקלית" והטילו ספק רב ביכולתה להצליח.

דיון על הדרך הנכונה להשתלב במערכת הבחירות יתפתח ודאי גם הערב בין המשתתפים בהפגנה מול משרדי הביטוח הלאומי בפינת הרחובות יצחק שדה והמסגר בתל אביב. "הפגנת כבוד האזרח", תהיה כותרת ההפגנה שבין יוזמיה ליף ופעילי שכונות. צעדות ייצאו ב-19:30 מכיכר הבימה ומגן התקווה.

"השבוע הכניסו אותנו למערכת בחירות. זוהי מערכת הבחירות הראשונה מאז המחאה החברתית של קיץ 2011. ומה יהיה בה? הבטחות, קלישאות, אשליות, והרבה מאוד אמיתות לשווא", נכתב בדף הפייסבוק של האירוע. המארגנים מקווים שההודעה על הקדמת הבחירות תסייע לעורר את המחאה מתרדמתה ותוציא שוב את הציבור לרחובות.

"אנחנו אזרחים ואזרחיות ממעמד הביניים, והמעמד המוחלש, אנשי מחאת האוהלים, קוראים לכם להצטרף אלינו להפגנה שתתחיל את קמפיין הציבור למערכת בחירות זו", כתבו המארגנים. "אנחנו נבדוק מה כל מפלגה הבטיחה וקיימה מאז הבחירות הקודמות. אנחנו נבדוק איך כל חברי הכנסת הצביעו בנושאים החברתיים-כלכליים, בעניינים של דיור, תעסוקה, שכר מינימום ועוד. אל תדברו אלינו בסיסמאות, אלא בפתרונות. אל תדברו אלינו בהבטחות ריקות, אלא תתחילו ליישם את מה שהבטחתם. הפעם לא ניתן שתזלזלו בנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו