בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ועידת הליכוד הצהירה מחדש: המנהיג תמיד צודק

נתניהו עבד הפעם היטב ונערך לכל התסריטים. לצירי הוועידה, שיותר מכל הם אוהבים את השלטון, לא משנה להיות שם עם או בלי ליברמן

40תגובות

מבט אחד חטוף בנוף האנושי אמש בביתן 15 בגני התערוכה בתל אביב הבהיר, שלא מהאנשים האלה ינחל נתניהו השפלה קשה ותבוסה צורבת, שעלולה לסכן את היבחרו מחדש לראש ממשלה. הקהל היה רגוע. האנרגיות חיוביות. אנשי הימין הקיצוני, ה"פייגלינים" וחבר מרעיהם, לא גדשו הפעם את השורות הראשונות מצוידים בכריכים ובספרי תפילה, מוכנים לשהות ארוכה.

הרוב המוחלט של הנוכחים נמנה עם הזרם המרכזי בוועידה. רבים מהם היו אנשיהם הממושמעים של צמד הכ"צים רב העוצמה: השר ישראל כץ וח"כ חיים כץ, ששולטים בפורום הזה ביד רמה.

נתניהו עבד הפעם היטב: הוא נערך לכל התסריטים, התייעץ רבות (עם השרים כץ, גדעון סער, ומשה כחלון יו"ר המרכז), דרבן וגייס את האנשים. הוא לא הותיר מקום למקרה. בשעת ערב מוקדמת הגיח לבמה, קל כפרפר וזריז כדבורה, נשא את נאום ה"כוח", ה"אחדות", ה"עוצמה", ה"יציבות" וה"אתגרים", והעביר את ההצעה כמו סכין בחמאה, ברוב עצום. ללא דיון, אפילו בלי נאום אחד נגד. לנוכח התוצאה הזאת, יש להניח שההצעה היתה מאושרת גם בהצבעה חשאית. לקהל היה ברור שלומר לנתניהו נייט ערב בחירות, זה כמו לירות לעצמם בראש. ובסוף, מה שהחברים הכי אוהבים זה השלטון. עם ליברמן, או בלי ליברמן.

מוטי מילרוד

ההתייצבות הגורפת של הוועידה מאחורי נתניהו הזכירה את אחת האמרות של יו"ר הכנסת רובי ריבלין. "עשרת הדיברות בוועידת הליכוד", הוא נוהג לומר: "הם: 1. המנהיג תמיד צודק. 2. אם נדמה לך שהמנהיג לא צודק, ראה הדיבר הראשון".

ניצחונו של נתניהו הושג לא רק בשל הסנטימנט הקולקטיבי של החברים, והתנהלותו הפוליטית, אלא גם בגלל הסיבות הבאות: תמיכתם הפומבית של מרבית שריו, ושתיקתם של אחרים (דן מרידור כבר אמרנו); וסקרי דעת הקהל שברובם קבעו שהרשימה המשותפת לא תאבד מנדטים ותבטיח בוודאות גמורה שנתניהו הוא ראש הממשלה הבא. באווירה כזו, איש לא רצה לקלקל את החגיגה. מלבד, כמובן, השר מיכאל איתן. "השר עם הביצים", כינו אותו אמש בביתן 15.

כמו הילד שצעק שהמלך עירום, איתן עמד על שלו: האיש בן ה-68 התרוצץ שעות רבות בין החברים במדשאה ובאולם וחוזר חלילה, והחתים, יחד עם עוזריו, על בקשה לעריכת הצבעה חשאית. אמש, לאחר ההצבעה, הוא הודה, ביושר, שאין לו מושג אם היו בידיו 380 החתימות הדרושות. אבל, אין ספק שמנגנון הליכוד עשה כל שביכולתו להערים מכשולים על דרכו. היו לו לפחות 300 חתימות כשרות שביטאו את רצון כרבע מהנוכחים באולם. בהצבעה הגלויה, לא היה ביטוי ל-300 הללו. מאחורי הפרגוד, הם היו מרגישים חופשיים יותר לבטא את דעתם. כאמור, גם אז ההצבעה היתה עוברת, אבל הליכוד היה נראה טוב יותר, אם התוצאה לא היתה 90% מול 10% בעד, אלא 70% מול 30%.

איתן נותר לגורלו. רבים טפחו אמש על כתפו. הוא לא ידע אם מדובר בצ'פחה של פרידה, או של תמיכה. הוא יידע זאת בליל 25 בנובמבר, כשייודעו תוצאות הפריימריז לרשימת הליכוד לכנסת ה-19. "אנשים העריכו את המאבק שלי", אמר אמש, "ביטאתי קולות של רבים. אם זה ישחק לטובתי או לרעתי, נראה בהמשך. אני לא מתחרט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו