בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשיאיר לפיד נכנס למשבצת של רבין וברק

סוף סוף מתווכחים על משהו חשוב במערכת הבחירות. בנאומו באריאל, גילה לפיד אומץ לב פוליטי כשהעז לומר שהתמיכה הבינלאומית חשובה מהשטחים

111תגובות

יאיר לפיד גילה אתמול אומץ לב פוליטי שנעדר עד כה ממערכת הבחירות הנוכחית. הוא נסע לאריאל כדי לקרוא משם לחידוש המשא ומתן עם הפלסטינים ולמצב את עצמו במקום שבו עמדו יצחק רבין, אהוד ברק ואהוד אולמרט: מתינות מדינית בצד כוחנות ביטחונית. המיצוב הזה אפשר לשלושתם להביס את הימין בקלפי. עכשיו מתיישב לפיד על המשבצת שהתפנתה עם קריסת קדימה ודעיכתו הפוליטית של ברק.

יריביו הנוכחיים של לפיד בבחירות, ושותפיו האפשריים לקואליציה הבאה - בנימין נתניהו, אביגדור ליברמן ושלי יחימוביץ' - ניסו להשכיח מתודעת הציבור את קיומם של הפלסטינים ולהשליך את "הנושא המדיני" לפח האשפה. גם לפיד התמקד עד כה בבעיות החינוך ושיטת הממשל. מעכשיו יש לו גם משנה מדינית שנועדה, כמסורת קודמיו, להרגיז גם את השמאל ("ירושלים לא תחולק") וגם את הימין (בקריאה לפינוי חלק מהמתנחלים), וכך להציג את עצמו כשופרו האמיתי של המרכז הפוליטי בישראל.

אבל זו רק מראית עין. במחלוקת ההיסטורית בין הימין לשמאל, בשאלה מה חשוב יותר לישראל, השליטה בשטחים או התמיכה הבינלאומית, לפיד נוטה בבירור לצד שמאל. בעיניו, ישראל חייבת לחתור להסדר עם הפלסטינים - שיכלול נסיגה מחלק מהגדה המערבית - כדי לשמור על הרוב היהודי בתחומיה ולהבטיח את תמיכת המערב. זו היתה גם גישת רבין, ברק ואולמרט, שקרצה לישראלים שרואים בהסכם ישראלי-פלסטיני מחיר הכרחי להשתלבות במערב, ולא גשר להיטמעות ב"מזרח תיכון חדש".

אלון רון

החשיבות שלפיד רואה בתמיכה הבינלאומית מכתיבה את עמדתו גם ביחס לעימות עם איראן. הוא מתנגד לתקיפה ישראלית של מתקני הגרעין האיראניים ("אופציה אחרונה") וסבור שישראל צריכה למצות את יכולותיה הדיפלומטיות, כדי להניע קואליציה בינלאומית, בהנהגת ארה"ב, כדי "לחנוק את איראן" ולהבהיר לשליטיה ששרידות המשטר תלויה בוויתור על הגרעין. הכלי העיקרי של ישראל, לרתום לצדה את "העולם", לפי לפיד, הוא גמישות מדינית ביחס לפלסטינים.

לפיד מתנגש כאן עם נתניהו, שלא מאמין בתמיכת העולם, רוצה שישראל תפעל לבדה, ואינו מוכן לשלם בפינוי התנחלויות תמורת נחישות אמריקאית מול איראן. סוף סוף מתווכחים על משהו חשוב במערכת הבחירות, כשלפיד מגייס לצדו את "הדרגים המקצועיים" המתנגדים לפעולה ישראלית באיראן - מן הסתם כדי לפצות על נחיתותו כמומחה אסטרטגי מול ראש הממשלה.

השורה המעשית בנאום לפיד היתה הודעתו שמשא ומתן רציני עם הפלסטינים יהיה התנאי לישיבתו בממשלה. הוא יודע בוודאי שיהיה לו קשה לאכוף את זה: ראש הממשלה יוכל להתחיל במשא ומתן ואז לקלוע אותו לסחבת אינסופית ולהטיל את האשמה על ה"אין פרטנר" בצד השני. לפיד וחבריו כבר יהיו נטועים אז בכיסאותיהם ויתקשו לפרוש מהקואליציה. אבל הרגע הזה עוד רחוק. עכשיו לפיד נדרש רק להראות שיש לו מה להגיד בענייני מלחמה ושלום. הוא עמד במבחן בכבוד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו