בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"נוער הנרות" מנסה לתפוס מקום ריאלי ברשימת העבודה

מנהיגי נוער-עבודה מ-1995, שסומנו כבר קודם לרצח רבין כעתידה הפוליטי של המפלגה, לא הצליחו להשתלב עד כה - 17 שנים אחרי - בסיעה בכנסת

25תגובות

17 שנים אחרי רצח רבין, עשויים נציגי "נוער הנרות" להיבחר לראשונה לכנסת. הצעירים, שסומנו כעתידה הפוליטי של מפלגת העבודה עוד כשיצאו להפגין למען רבין לפני הרצח, ומילאו את כיכר מלכי ישראל בימים שאחריו, לא הצליחו להצמיח עד היום מנהיג פוליטי בצמרת המפלגה והשלטון.

כעת מנסים לפחות שלושה מראשי צעירי העבודה של 1995, שהיו כבר אז חדורי להט פוליטי ומחויבות חברתית, לפלס את דרכם לירושלים. הם מתמודדים על מקום ברשימת העבודה, אך בניגוד לפעמים קודמות, בפריימריז הנוכחיים צופים לבוגרי הכיכר סיכויים טובים להתברג במקום ריאלי.

כל הדיווחים, הפרשנויות והסקרים בעמוד הבחירות המיוחד

דנה אורן-ינאי, בת 34 מהרצליה, היתה יו"ר תנועת נוער-עבודה ב-1995. זמן קצר לפני הרצח היא עוד הובילה את צעירי העבודה לרקוד בבריכה שבקדמת הכיכר, כשבידיהם שלט ענק, "רבין אנחנו איתך". "זו היתה תקופה לא קלה", היא שיחזרה אתמול. "כנערים, הרגשנו שעתידה של מדינת ישראל וגורל תהליך השלום מונח על כתפנו. חשבנו שאם לא נצא לרחובות, להגן על רבין, יקרה כאן משהו רע. לחטוף מכות מפעיל 'מולדת', כילד בן 17, זה דבר לא נעים". לדבריה, "אחרי הרצח כרתנו ברית דמים ממש. ישבנו במשך שבוע בכיכר וחזרנו כמו מנטרה על הסיסמאות 'לא נשכח, לא נסלח', 'לא ניתן לרוצח לנצח' ו'הדרך של רבין תנצח'. רבין נרצח בגלל הדרך המדינית, אבל רבין חולל את שינוי סדר היום החברתי הגדול בישראל".

תומר אפלבאום

ערן חרמוני, בן 32 ממודיעין, נסחף גם הוא בליל העצרת לריקודים בבריכה שבכיכר. "נכנסנו למים כאילו מכבי זכתה באליפות", הוא נזכר, "עבדנו קשה על העצרת. כשראינו שבאים כל כך הרבה אנשים לכיכר, היתה אווירה של התרוממות רוח. בימים שאחרי הרצח הפכתי לפעיל מאוד. התגבשה בי התודעה כמה חשוב להיות מעורב. ראיתי מה קורה כשהרוב הדומם נשאר דומם".

החיידק הפוליטי תקף את חרמוני בגיל צעיר מאוד. "ב-1994 הצטרפתי לנוער-עבודה. האווירה אז היתה מאוד קשה. כל הצמתים היו בשליטה של מפגיני הימין. בכל יום שישי הייתי מאייש את צומת גהה והתגובות היו לא טובות".

דניאל בר און

גם מזכ"ל "שלום עכשיו", יריב אופנהיימר, היה אחד הנערים שיצאו לרחובות להגנתו של רבין ונגד הפגנות הימין. כאות הוקרה על עזרתו, ערב גיוסו לצה"ל, הזמין אותו ראש הממשלה לבלות יום במחיצתו בלשכתו בקריה וברכב המשוריין. "זו היתה חוויה מעצימה", הוא נזכר. היום, כשהוא עצמו נתון לאיומי פעילי ימין קיצוני מתוקף תפקידו, הוא נזכר בעצרת ההיא. "זה נשמע נורא מליצי אבל כשאני מותקף כיום מצד אנשי ימין, אני מרגיש סוג של המשכיות", הוא אומר.

אופנהיימר, שהצטרף לעבודה ב-1992, מחזיק בוותק של 20 שנים בשורותיה. כמו רבים מחברי "נוער הנרות", הוותק שלו גדול בהרבה מזה של מתמודדים מבוגרים ממנו.

מדוע כשלו צעירי מפלגת העבודה של רבין בהתברגות לכנסת? "הדור הזה לא הצליח להגיע למנהיגות במפלגת העבודה. תמיד כשהתפנה מקום ברשימה, היה שחקן חיזוק אחר שתפס אותו", אומר אופנהיימר. לדברי אורן-ינאי, מרבית חבריה מאותה העת המשיכו בפעילות ציבורית, אך בחרו להתרחק מהזירה הפוליטית, "הם מפקדים בכירים בצבא, עורכי דין ומובילי עמותות. צחוק הגורל הוא שדווקא צעירים שעמדו בהפגנות מנגד, כמו יואל חסון או גלעד ארדן, כבר מצאו את מקומם בכנסת". לדבריה, "נוער הנרות רואה עד היום בשליחות ציבורית משהו חשוב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו