בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוזרת לפוליטיקה

התנועה הסיבובית של לבני

ההרפתקה שאליה יצאה לבני עלולה להיגמר רע עבורה. 12 מנדטים לא יהפכו אותה אפילו לשרת חוץ. אבל ההתפתחויות בגוש המרכז עוד יכולות להפתיע

84תגובות

בחליפה כהה ובחולצה לבנה חגיגית, מעודדת על ידי חבורת פעילים נלהבים במידה, התייצבה היום (שלישי) ציפי לבני בפני העיתונאים, כדי לבשר על שובה. לא פלא שריח חריף של דז'ה-וו ריחף באוויר; רגע, היא בכלל עזבה לפני חצי שנה? הכישלון בהנהגת קדימה באופוזיציה, שלוש שנות הדשדוש והחידלון וההפסד לשאול מופז בפריימריז - כל אלה היו או לא היו?

פוליטיקאים ישראלים פורשים ומיד חוזרים. יש כאלה שחזרו אחרי שעה (ברק, ב-2001); יומיים (מופז ב-2008), שבוע (כחלון, 2012), ויש כאלה שחיכו שנתיים, שלוש, או קדנציה (ביבי נתניהו, דן מרידור, בני בגין, עוזי לנדאו, לאו דווקא בסדר הזה). ספק אם יש עוד מדינה בעולם שבה המושג פרישה הוא כה חמקמק ומתעתע, עד שלפעמים נדמה שדווקא זה שהלך הוא זה שתמיד איתנו, בעוד שכמה שנמצאים כאן כבר הלכו מזמן.

לבני בחרה לקרוא למפלגתה החדשה "התנועה". לא במובן של תנועה מזרחית או של תנועת נוער אלא יותר במובן של התקדמות, תנועה מתמדת, "פרפטום מובילה". היא נימקה את שובה ברצונה לספק חלופה לקהל גדול של בוחרים מיואשים, יושבים על הגדר, מאוכזבים ומבואסים. הצטרפותם לקהל המצביעים, אמרה לבני, תגדיל את גוש המרכז-שמאל שסובל היום מגרעון חריף במנדטים.

בחירות 2013: כל הדיווחים, העדכונים והפרשנויות

רויטרס

ההנחה הזו תיבחן בשבועות הקרובים. עד כה שום סקר שבדק את השלכות נוכחותה של לבני במרוץ לא הצביע על תופעה כזו. כל הסקרים הראו שהיא קורעת מנדטים מ"יש עתיד" של לפיד, מהעבודה של יחימוביץ', ואולי, בקטנה, מצליחה להעביר אליה מנדט וחצי מגוש הימין. 

"לא רציתי לחזור, אבל באתי להילחם", אמרה לבני, ונקבה בשורה של נושאים: שלום, חברה, ביטחון, זכויות ושוויון. הכול טוב ויפה, אבל לבני עוררה בעיקר את הרושם שהיא באה כי קר שם בחוץ, ומשעמם, ואפור ולא מתחשק לה להיות בפנסיה ואפילו לא לחזור על החוויה המסעירה של מלכת המדבר.

היא לא הצליחה לשכנע מדוע בחרה לרוץ לבד, ולא לחבור ללפיד או ליחימוביץ' - ולפצל את המחנה שממילא מפוצל כדבעי בין פוליטיקאים דומים עד זהים. היא לא נשמעה אמינה כשהכחישה בשפה רפה את טענותיהם של לפיד ויחימוביץ' כי הציעו לה להיות מספר 2, אך שהיא התעקשה על ההובלה. היא שמה דגש על הנושא המדיני וביכתה, בצדק, את גורלו של תהליך השלום שעלה על שרטון בארבע השנים האחרונות. "באתי לשמש אלטרנטיבה אישית ורעיונית לנתניהו", אמרה. אם זה המצב, מיהו למשל מועמדה לשר ביטחון? שלמה מולה, יואל חסון, או רוברט טיבייב (האחרון היה קצין מודיעין בצבא האדום, כך שכישורי בסיס יש לו).

ההרפתקה שלבני יוצאת אליה עשויה להיגמר רע מבחינתה. 8-9 או 10 מנדטים, ואפילו 12, שברובם הגדול יגיעו ממלחמות פנימיות בתוך הגוש, לא יהפכו אותה לראש ממשלה, ולא לשרת חוץ. היא יודעת זאת. מה היא תעשה בראשות מפלגה בינונית-מינוס באופוזיציה, או כשרת תשתיות בממשלת נתניהו? נותרו 9 ימים עד להגשת הרשימות הסופיות לוועדת הבחירות המרכזית. כדאי לעקוב אחר ההתפתחויות במחנה המרכז. משהו צריך לקרות שם עד ל-6 בדצמבר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו