בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפאות הג'ינג'יות של שפיר כבשו את הקלפיות

תגובות

לפני שבוע, נסעתי במושב האחורי בפריימריז של מירי רגב. לכן זה היה טבעי שאתלווה לסתיו שפיר. שתיהן נמצאות בשני קצוות של ישראל. מול יעילות הדילים של רגב, שבהם לא חשובה הדרך, אלא המטרה - רגב עצמה - שפיר בת ה-27 מציעה משהו אחר לגמרי. "היה כיף", היא אומרת על הקמפיין. "עשינו את זה בדרך שלנו, אנחנו שלמים עם כל מעשה שלנו".

הנהג הוא השחקן אלי דנקר, אביו של רן דנקר, שהתנדב להסיע אחרי שהכיר את שפיר ב"שיירות המהפכה", מסע חברתי מצפון לדרום. העוזרים מאיה מארק ונעם בר-לוי מודאגים ששפיר לא אכלה מהבוקר. "אין זמן", היא משיבה. השיחה מגיעה לפואד, ידידה החדש ("פגשתי בנאדם חם ופתוח"). היא אומרת שחוסר הפרגון הגיע דווקא מאזורים אחרים. "כמו במחאה, בינינו לבין דור ההורים היו חשדנות וציניות. אבל סבא חיבק", היא אומרת. "בסוף תצא רשימה מדליקה".

התחנה הראשונה היא הקלפי בהוד השרון. לשפיר נוכחות בולטת שם יותר מכל המועמדים. היא הציבה אוהלים לצד רוב הקלפיות, ובזמן שלכל מועמד יש פעיל יחיד, לשפיר חבורה מגובשת, עם חולצות ופאות ג'ינג'יות שנועדו להתייחס לתלתליה של המועמדת. אודי וולקוב, הנציג במקום של המתמודד חילי טרופר, אומר לי "אתה רואה, זו לא פוליטיקה כמו שמדמיינים. מגניב שכל המחאה בעבודה". מאיה מגיעה עם לחמניה לא מפתה בניילון ומנסה לשכנע את שפיר לאכול, אבל היא רואה לפתע וופלים ורצה לעברם.

אנחנו נוסעים הלאה ומגיעים לקלפי ברעננה. מול מתנדביה של שפיר, הפעילה של ברוורמן היא דיילת של חברת אן.פי.אר שמקבלת 28 שקלים לשעה. כשאני שואל איך הולך, היא אומרת "נחמדוש", אבל אז מודה שהיא לא כל כך בקטע פוליטי, והיה לה יותר כיף בטעימות ליינות בנימינה.

אני פוגש גם את ח"כ נינו אבסדזה, שעזבה מקדימה לעבודה. היא לחוצה מכך שלטענתה יש קונספירציה שלפיה מספרים שהיא תיכנס ממילא על המקום של עולה כך שאין טעם להצביע לה, אבל משדרת מצב רוח חיובי: "זה כיף לא נורמלי. אני מרגישה כמו ביום שנחתתי בארץ ולקחו אותי ליטבתה בטיילת. ככה זה מפלגת העבודה, בית". בינתיים, שפיר מתראיינת לערוץ רוסי עם שאלות נוסח "מה אכפת לי שאלות חברתיות - כמה ימים עם פחות כסף - כשיש ציר איראני לידינו?".

בזמן האחרון יש דיבור באזורים שמהם יצאה שפיר, כאילו הליכתה למפלגת העבודה היא בגידה במהפכה. אני מספר לה שאמרו לי בבוקר שהיא הפכה לפואד, למשל כשחמקה מהתייחסות למבצע עמוד ענן. שפיר אומרת שנשארה מי שהייתה, אבל אני אומר לה שבוודאי התפשרה פה ושם כדי שתוכל להשפיע. "פשרות זה בסדר", היא עונה, וכשאני שואל איזה פשרות עשתה, היא אומרת "למשל נעלי עקב. אני שונאת ללכת אתן, וזה קורה יותר מתמיד".

אנחנו הולכים להביא בקבוק מים ופוגשים פרלמנט של בני כ-50 שיושב סמוך לקיוסק. אחד מהם, ליכודניק שרוף אומר שיצביע עבודה הפעם, אבל אולי הוא סתם מספר זאת כדי לשמח את שפיר. שיא היום הוא פגישה עם מלכת הסניף המיתולוגית, רבקה בית הלחמי, יו"ר ותיקי מפלגת העבודה, חברת המפלגה מאז 1949, שמעולם לא הניחה פתק אחר בקלפי. "סתיו עושה רושם מצוין, אני רק מקווה שיתממשו התקוות", היא אומרת. "ראיתי בחיי לא מתמודד אחד ולא שניים שאכזבו. מי שאכזב, גם ישלם את המחיר. חביבי, אתם לא תישארו צעירים לנצח. כולם מגיעים לגיל שלנו".

בגני התערוכה, אני פוגש ידידה מתעשיית הטלוויזיה שעוזרת למרב מיכאלי. היא מודאגת שיחימוביץ' תחסל את מיכאלי. "אני לא מבינה. הרי גם היא היתה פעם במצבה", היא אומרת. אל גני התערוכה מתאספים המועמדים המוכרים פחות. כמו המועמד הסביבתי איתן כתר-יעקב שנעמד במרכז הרחבה ופונה באומץ לעוברים ושבים ומספר על עצמו, "אני שוקל להתמודד בפעם הבאה לראשות העבודה", הוא אומר. נעם פריש מחלקת דף שמספר על אמה, אסתי פריש, וממליצה עליה בהתלהבות ("המהות זה מה שחשוב לה"). אנשיו של רובי נתנזון מחלקים משקפיים תלת ממדיות שעליהן כתוב "כלכלן חברתי רב ממדי".

אני ניגש לאחורי הקלפי ומשוחח עם מאבטח צעיר ומשועמם שמתגעגע לפריימריז לפני שבוע. "בליכוד, היו דחיפות. היה קצת אקשן", הוא אומר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו