בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כלכלת בחירות חסרת אחריות

נתניהו ושטייניץ נכשלו בשמירה על הקופה

הכפלת הגירעון בתקציב ל-39 מיליארד שקל היא תוצאה של מדיניות שנועדה להתחבב על הבוחרים. ממשלה אחראית היתה מעלה מסים. פרשנות

107תגובות

לא יעזרו לשר האוצר יובל שטייניץ כל ההשוואות לאירופה. לא יעזרו לראש הממשלה בנימין נתניהו כל הפלפולים על צמיחה ותעסוקה. העובדה הפשוטה היא ששניהם כשלו בתפקידם המרכזי: שמירה על הקופה.

הם קיבלו לידיהם את הגה השלטון עם גירעון של אפס ב-2007 וגירעון של 2.2% ב-2008 (עקב פרוץ המשבר העולמי). זה קרה בזכות עמידתו האיתנה של שר האוצר הקודם רוני בר-און. עכשיו הם מחזירים לנו תקציב עם גירעון גדול ומסוכן של 4.2% ב-2012 ו-­5% ב-2013 - גירעון שיחייב קיצוצים גדולים וכואבים. אם זה לא כישלון חרוץ, מה כן?

ויש עוד זווית לכישלון: החוב הציבורי. הוא כמעט ולא ירד בשנתיים האחרונות, אלא נשאר על 74% - שיעור גבוה ומסוכן. עם ניהול כזה אין סיכוי שנגיע לרמת חוב של 60% מהתוצר, המינימום הדרוש כדי לשמור על יציבות המשק, השקעות וצמיחה.

פלאש 90

הנתונים שפורסמו אתמול מלמדים על גודל הכישלון: גירעון כפול לעומת התכנון: 39 מיליארד שקל ב-2012 (שהם 4.2% מהתוצר), לעומת 18.3 מיליארד בתכנון (2.0% מהתוצר).

אלה מספרים שמסכמים בקצרה את המדיניות חסרת האחריות שהתנהלה כאן בשנתיים האחרונות, מדיניות "יש לי", של בזבוזים והוצאות בלי חשבון ­כדי לשאת חן בעיני הבוחר, כדי שיאהב את סנטה קלאוס הטוב והמיטיב. במשך שנתיים התנהלה כאן כלכלת בחירות שמתפוצצת עכשיו ישירות בפנים, ואת המחיר נשלם כולנו בעוד כמה חודשים ­לאחר שנשלשל את הפתק בקלפי.

לכן ברור שצריך לבקר את ממשלת נתניהו, אבל תלוי מי המבקר. למפלגות האופוזיציה אסור למתוח מילת ביקורת אחת. הן תמכו, עודדו ומחאו כפיים בכל פעם שממשלת נתניהו הגדילה את ההוצאות. הביקורת היחידה שלהן היתה - ‘למה לא הוצאתם יותר?'. הן רצו שכר ראוי יותר, הוצאות גבוהות יותר, תקציבים אדירים יותר, מענקים רחבים יותר. אז איך עכשיו הן יכולות לבוא בטענות על הגירעון?

מצחיק לשמוע את דברי הביקורת של שלי יחימוביץ', שהם כמובן הכי קיצוניים. היא מדברת על "גיהינום חברתי וכאוס כלכלי". טוב, באמת. הרי היא היתה אלופת הבזבזנים. היא תמכה בכל השביתות, בכל תוספות השכר, בכל הוועדים הגדולים, בכל תוספות התקציב לחינוך, לביטחון, להתנחלויות, לחרדים, לישיבות, לקצבאות, למפוני גוש קטיף, ולכל מי שזז. רק עוד ועוד ועוד, בלי לומר מילה מאין יילקחו ההכנסות. אז אין גבול לעזות המצח?

שטייניץ ובכירי אגף התקציבים, אומרים שהגירעון נובע מהירידה הבלתי צפויה בהכנסות עקב המיתון העולמי, לכן הם לא אשמים. זו לא האמת, במילים עדינות. הכל החל בחטא הקדמון: הכלל הפיסקלי החדש שיושם ב-2009. הכלל הוא פרי הבאושים של שטייניץ, נתניהו, סטנלי פישר, ואגף התקציבים ­שאפשר לממשלה להגדיל הוצאות בקצב גבוה, מבלי לדרוש ממנה במקביל העלאת מסים. כך נוצרה אי התאמה בין משטר המס לכלל ההוצאה.

ממשלה אחראית אמורה היתה להעלות מסים, בד בבד עם העלייה בהוצאות, וכך למנוע עלייה בגירעון. אבל העלאה שכזו מתנגשת עם תפיסת עולמו של נתניהו שמאמין בהורדת מסים. לכן הוא היה זקוק למעשה ניסים, שרק הקוסם נמרוד הראל, אומן החושים, הדמיון, ואחיזת העיניים מסוגל לספק.

אבל במקום לגייס את הראל, הוא גייס את "מקצועני" האוצר שסיפקו לו "תחזית" שבשנת 2012 יתחולל נס וגביית המסים תעלה ב-8.8% (!), בלי להגדיל את שיעורם. תחזית המסים הזו, התלושה מהמציאות, היא הכישלון הגדול של האוצר, אגף הכנסות המדינה ואגף התקציבים. הגידול הלא מציאותי הזה, הוא שאפשר לשטייניץ ולנתניהו להציג "תחזית" לפיה גביית המסים ב-2012 תעמוד על 232 מיליארד שקל, בדיוק הסכום הדרוש כדי לסגור את הפער ולהציג בחוברת התקציב גרעון של 2.0% ב-2012. הנייר סובל הכל.

לכן, מי צריך את נמרוד הראל כאשר יש את בכירי האוצר "המקצוענים"?

כמובן שבמציאות הכל השתבש. ההכנסות ממסים ב-2012 היו 218.6 מיליארד שקל בלבד ולא 232 מיליארד, ואם נוסיף לכך את ההכנסות הנמוכות מהביטוח הלאומי, את הירידה בסעיף "הכנסות שונות" ואת החריגה של שלושה מיליארד בהוצאות, נקבל את הגירעון הגדול והמאיים של 39 מיליארד שקל.

הגירעון הגדול איננו הפתעה. כבר בסוף 2011 היה ברור שהגירעון ב‑2012 יהיה גדול מהתחזית, וניתן היה לקצץ בהוצאות או להעלות מסים. אבל בכירי אגף התקציבים, וגם שטייניץ ונתניהו לא רצו לקצץ. זה לא פופולרי. למה להרגיז את קהל הבוחרים?

באוצר יודעים ש-2013 תהיה גרועה יותר מ-2012. יהיה צורך לקצץ 14 מיליארד שקל בהוצאות, וגם להעלות את המסים בחמישה מיליארד. אבל אתמול, ב"תוכנית חיסכון" בערוץ 2, אמר שטייניץ שלא יהיה צורך בהעלאת המס, ועל הקיצוצים הצפויים הוא לא היה מוכן להגיד מילה. זו לא הנהגה "נועזת" כמו שהעיד על עצמו, זו הנהגה פחדנית.

גם אגף התקציבים מוכיח פחדנות. ראש האגף, גל הרשקוביץ' צריך היה לצאת כבר מזמן לציבור ולומר את האמת לגבי 2013, באופן רשמי וברור.

מספיק עם החיים באשליות. בשביל זה יש לנו את נמרוד הראל.

אז מי אחראי לגירעון העצום? והאם הפיתרון היחיד הוא העלאת המסים?


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו