בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שוק ההון בחר נתניהו

ערב הבחירות, תשואת אגרות החוב הממשלתיות מצביעה בבירור: המשקיעים עדיין נותנים קרדיט לרה"מ. עד שהנושא האיראני יתעורר בחזרה

44תגובות

הערכת התפקוד והפופולאריות של ראש הממשלה לא נמדדת רק בסקרי דעת הקהל. יש מדד לא פחות חשוב, שבוחן את הציפיות ליציבות ביטחונית, כלכלית ושלטונית, או את רמת החרדה ממשברים: תשואת אגרות החוב הממשלתיות, המבטאת את רמת הסיכון שהמשקיעים מייחסים למשק. תשואה נמוכה מבטאת יציבות וחוסן, ותשואה גבוהה מאפיינת מלחמות, התפרצות אינפלציה או קריסה פיננסית.

בנימין נתניהו מגיע ליום הבחירות במצב טוב. השוק מעריך שנתניהו ימשיך לכהן כראש הממשלה, ומקרין ציפייה ליציבות. תשואת אגרות החוב "שחר" - חוב שהממשלה מגייסת בשקלים, בלי הצמדה למדד - נמצאת בירידה תלולה בחודשים האחרונים והגיעה בימים האחרונים לכ-2.25% (לאג"ח לטווח בינוני של 5-2 שנים). לשם השוואה, בימי השפל של האינתיפאדה השנייה, תשואת השחר לטווח בינוני התקרבה ל-11%.

 

בחירות 2013: כל הדיווחים, הסקרים והפרשנויות

הכותרות המטרידות של הימים האחרונים, שבישרו על הכפלת הגירעון בתקציב המדינה בהשוואה לתחזיות המוקדמות של האוצר, ועל דבריו הקשים של נשיא ארצות הברית ברק אובמה נגד נתניהו, לא השפיעו על השוק. המשקיעים עדיין נותנים קרדיט לנתניהו ולנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שיידעו לשמור על היציבות גם אחרי הבחירות, ולא בורחים מהשקל הישראלי למחוזות בטוחים יותר.

היציבות הזאת עוזרת לראש הממשלה, כי היא מנטרלת לחצים להחלפתו. תשואת ה"שחר" היא מחיר השקל בשוקי ההון, וכשהיא יורדת, חסכונות הפנסיה שלנו - שמושקעים במידה רבה באגרות חוב ממשלתיות - רושמים רווחים. בשנה החולפת, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל השיגו תשואות נאות, והציבור מהמעמד הבינוני ומעלה מבסוט. ב-2011, שהיתה שנת משברים, הכסף עבד לרעת הציבור והחסכונות נשחקו. זו היתה גם שנת השפל בפופולאריות של ראש הממשלה.

גרף התשואות של אג"ח "שחר" לאורך כהונתו הנוכחית של נתניהו נקרא כא-ק-ג של המצב הביטחוני והמדיני. בתקופת נתניהו סביבת הריבית - המקומית והבינלאומית - נמוכה במונחים היסטוריים, וזה משפיע על תשואות האג"ח שגם הן נמוכות. את התנודות קל להסביר באירועים הביטחוניים והמדיניים. התשואה קפצה סביב נאום קהיר של אובמה ביוני 2009, שבישר לחצים על ישראל להקפאת ההתנחלויות, וירדה בחזרה כשנתניהו הכריז על תמיכתו במדינה פלסטינית בנאום בר-אילן. "משבר ביידן" סביב ההודעה על הרחבת שכונת רמת שלמה בירושלים, בזמן ביקורו של סגן נשיא ארצות הברית, הקפיץ שוב את התשואה.

הזינוק הכי גדול ברמת הסיכון של ישראל נרשם בתחילת 2011, סביב נפילתו של חוסני מובארק מהשלטון במצרים. תשואת ה"שחר" לטווח בינוני הגיעה אז לכ-4.5%. עדיין מעט בהשוואה לאינתיפאדה, או לתשואות החוב של יוון וספרד כיום, אבל קפיצה גדולה בהשוואה לממוצע עד אז.

כשהתפוגגה החרדה הראשונית מחילופי השלטון במצרים, תשואת ה"שחר" החלה לרדת בחזרה, והיא המשיכה לרדת גם בימי המחאה החברתית בישראל. הפגנות הענק ברחובות הערים לא הטרידו את השוק, שהמשיך לבטוח בנתניהו וביכולתו לבלום את המחאה. הגרף מלמד, שההשפעה הכלכלית של המחאה היתה אפסית, והנה עוד הסבר מדוע היא לא תורגמה לשינוי פוליטי.

השוק התעורר שוב בדאגה כשפרץ המשבר הפוליטי בפברואר 2012, סביב החלטת בג"ץ לפסול את חוק טל, שהובילה להקדמת הבחירות הראשונה. נתניהו חמק ברגע האחרון מהבחירות שתוכננו לספטמבר, כשצירף לממשלה את שאול מופז. בעיני המשקיעים, זה היה מהלך מבריק, שהרגיע אותם והוריד בחזרה את תשואת השחר לכ-2.35%.

הזינוק הבא נרשם באוגוסט - כשגברו הציפיות לתקיפה ישראלית של מתקני הגרעין באיראן. הריאיון של "מקבל ההחלטות" לארי שביט במוסף "הארץ" שכנע את המשקיעים שהמטוסים עומדים להמריא לנתאנז. גם הפעם, הבהלה היתה מסויגת והתשואה עלתה רק עד כ-2.85%. היא ירדה בחזרה כשנתניהו עלה לבמת הנואמים במרכז האו"ם, הציג את ציור הפצצה ובישר לעולם ש"הקו האדום" נדחה לאביב או לקיץ 2013. זה הספיק כדי להרגיע את השוק ולגלגל את רמת הסיכון של ישראל בחזרה למטה, עד לרמתה הנוכחית. אין פלא שנתניהו משתבח כל כך בנאום האו"ם שלו, ומציב אותו בלב תשדירי הקמפיין של הליכוד ביתנו.

השוק מתמחר את ציפיות המשקיעים בכל רגע נתון, אבל איננו נביא. הערכת היציבות נכונה לשעתה ויכולה להתהפך בבת אחת, כפי שקרה כמה פעמים בארבע השנים האחרונות. גרף התשואות מלמד שאם ישראל תיקלע שוב למשבר ביחסים עם ארצות הברית, או שאיומי המלחמה עם איראן יתעוררו מחדש, רמת הסיכון של ישראל תעלה ואת המחיר נשלם כולנו בשחיקת החסכונות שלנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו