בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הגזירות ששר האוצר בחר להשמיט מהודעתו לציבור

מאחורי ההצהרות על מסים לעשירים עומדים קיצוצים עמוקים במגזר הציבורי ובחינוך. כיצד נערכים באוצר לגזירות ומה עלה בפגישת לפיד־נתניהו

58תגובות

לאחר קרוב לשלוש שעות שבהן דנו אתמול (חמישי) שר האוצר יאיר לפיד, ובכירי משרדו, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ואנשיו במתווה התקציב ל-2013-2014, יצאה דוברת השר והסתפקה בהודעה קצרה ולקונית:  “המתווה משקף את חזונו של יאיר לפיד, המציב את האדם העובד במרכז. בין הצעדים שהוצגו, הטלת מסים על מכוניות יוקרה, דירות פאר, ומוצרי מותרות נוספים. סוכם על המשך הדיונים ביום ראשון”.

אלא שעל פי ההערכות, צעדים אלה מהווים רק פסיק קטן מהקיצוץ המתגבש. מסים אלה, שיעלו ככל הנראה ב-25%, יגדילו את הכנסות המדינה ממסים בכ-200-100 מיליון שקל בשנה וחצי הקרובות. זאת בשעה שהגירעון הענק בו מצויה המדינה, בתקציב החדש לשנה וחצי הבאות הוא 39 מיליארד שקל.

בישיבה עצמה, שנערכה בלשכתו של נתניהו בקריה בתל אביב, ציין לפיד כי בתקציב החדש יהיו גזרות רבות, אבל גם לא מעט נקודות אור, עם תקווה לתקציב אופטימי יותר ב-2015, כאשר המשק ייצא מהבור התקציבי שאליו נכנס בסוף השנה שעברה.

בקווים כלליים, מתווה התקציב החדש אינו זר לנתניהו, שכן הוא מבוסס על הצעות האוצר, בקיץ ובסתיו האחרון, לתקציב 2014-2013. אז, לא יצאה התוכנית אל הפועל בשל הקדמת הבחירות. כעת מתכוון לפיד להוציא לדרך את התקציב שהתעדכן בעיקר בהתאם לשינויים וההתפתחויות שחלו במשק בחודשים האחרונים, הציפיות החדשות לשנה וחצי הקרובות, ובהתאם לדרישות ספציפיות של שר האוצר החדש.

לשר האוצר היה חשוב לשמור על דממה בקשר למהות האמיתית של הדיונים, הגזרות הקשות – שלא הוזכרו בהודעת הדוברת, שהתרכזה במעט המסים שיוטלו  על העשירים, כאילו בסוגיה זו התמצו הדיונים – שאותם ייאלץ הציבור הרחב לספוג. במרכז התוכנית שהוצגה בישיבה ויוצגו בישיבת ההמשך ביום ראשון הקרוב על ידי האוצר בפני ראש הממשלה קיצוץ של 30 מיליארד שקל בצד ההוצאות בתקציב החדש: 10 מיליארד במחצית השנייה של 2013 ו-20 מיליארד שקל ב-2014. בצד ההכנסות, התוכנית מדברת על העלאת מסים או ביטול פטורים ממס בהיקף של 3 מיליארד שקל השנה ו-6 מיליארד שקל ב-2014.

צוין כי עיקר הבעיה בתקציב החדש היא בצד ההוצאות. לפי מתווה האוצר, קיצוץ זה אמור לעמוד על חמש רגליים: קיצוץ של 4.5 מיליארד שקל בשנה וחצי הקרובות בתקציב הביטחון; קיצוץ של 4 מיליארד שקל בקצבאות הילדים; קיצוץ של 4 מיליארד שקל בשכר במגזר הציבורי; קיצוץ של 3 מיליארד שקל בתקציב התשתיות; וקיצוץ של 12 מיליארד שקל בסעיפים מיותרים בתקציב, או הקטנת סעיפים מנופחים, כולל קיצוץ של מיליארד וחצי שקל בתמיכה לחרדים וסכום דומה בתמיכה בהתנחלויות. תיתכן גם פגיעה של מיליארד וחצי שקל בפרויקטים חדשים, שעליהם המליצה ועדת טרכטנברג.

בנוסף מציע האוצר בתקציב החדש פגיעה בעובדי המגזר הציבורי בשורה של נושאים. כך, לצד קיצוץ של 2.5% בשכר, מתכנן לפיד דחייה בתשלום דמי ההבראה ודמי ביגוד; הגדלת הפרשות עובדי המגזר הציבורי הוותיקים לפנסיה תקציבית מ-2% מהשכר כנהוג היום ל-5%; ודחייה של הפעימה האחרונה בהסכם השכר  המתוכננת ל- 1.7.2013 והמדברת על תוספת של.1% ל-2014 או ל-2015. אולם בכך לא מסתיימות הגזירות המתוכננות. האוצר מציע גם לדחות או לפרוס למספר שנים גדול הטבות שכר שהובטחו בשנה האחרונה לציבורי עובדים ששבתו (רופאים, פרקליטים, אחיות עובדים סוציאליים ועוד). בנוסף לכך תהיה פגיעה גם בפרויקטים לאומיים הכוללים סלילת כבישים והנחת מסילות רכבת חדשות. גם הגדלת תקציבים בתחומי הכבאות, בריאות, אקדמיה, חינוך, ומשטרה תיוותר בספק.

האוצר מתכוון גם לקצץ מיליארד שקל בתקציב החינוך ולהכביד את נטל המס על מי שמשקיעים בקניית דירות לצורכי השכרה. פגיעה קשה נוספת תהיה בקצבאות הילדים – שכן זו תופחת ל-150 שקלים בלבד, כאשר לא תעשה אבחנה בין ילד ראשון, שני, שלישי וכך הלאה – כולם יקבלו את אותו הסכום. מעבר לכך, מי שמרוויח 67,000 שקל או יותר בחודש לא יקבל קצבת ילדים כלל.

אתמול בבוקר כבר פנתה האגודה לזכויות האזרח בבהילות לנתניהו, ללפיד ולשר הרווחה מאיר כהן, בקריאה שלא לקצץ בקצבאות כל זמן שלא נערכה בחינה כוללת ומקיפה. יו”ר מרצ, ח”כ זהבה גלאון אמרה כי “הכסף הגדול שלפיד מחפש נמצא בפטורים המופקרים ממס מהם נהנה קומץ של חברות ענק, ובתכנוני המס האגרסיביים של הטייקונים ובעלי ההון. בינתיים, המס היחיד שלפיד מעלה הוא מס השפתיים”.

בצד ההכנסות הבעיה יותר קלה, כיוון שחסרים לקופת המדינה 9 מיליארד שקל לשנה וחצי הקרובות. אנשי האוצר מעדיפים להביא את הכסף באמצעות ביטול פטורים, כמו ביטול הפטור ממס על הפרשות לקרנות  השתלמות, קיזוז ההקלות במס בחוק לעידוד השקעות הון, וביטול הפטור ממע”מ על ירקות ופירות.

באוצר אומרים שפטורים אלה מהווים עיוותי מס, לא פחות. לדבריהם, גם אם בעבר אולי היה להם צידוק, הוא אינו קיים עוד היום. תוכנית ב’ של האוצר, למקרה שבו לא ניתן יהיה לבטל את הפטורים, היא להעלות מסים אחרים, אף כי העלאתם עשויה לפגוע בצמיחה ובמעמד הביניים: המע”מ עשוי לעלות באחוז אחד, מה שיכניס למדינה יותר מ-4 מיליארד שקל בשנה; גם מס החברות יעלה באחוז, מ-25% ל-26%, מה שיכניס לקופת המדינה 0.7 מיליארד שקל בשנה; ומס ההכנסה לבעלי השכר הבינוני-גבוה והגבוה (מעל 14,400) יועלה גם כן באחוז -1.3 מיליארד שקל נוספים. צוין כי מהעלאת מס ההכנסה לא יפגעו חמשת העשירונים הנמוכים, שכן הם לא מגיעים לסף גביית המסים.

“המשמעות האמיתית של הגזירות היא מאוד ברורה, התקפה חזיתית וישירה על מעמד הביניים הישראלי וגם על השכבות החלשות” אמר ח”כ איציק שמולי (עבודה). “קצת מוזר שמי ששאל איפה הכסף מוצא אותו דווקא בכיסים של מעמד הביניים הישראלי וגם של השכבות החלשות. אין כאן שום פוליטיקה חדשה – אלו בדיוק אותן תוכניות ישנות של האוצר שעולות שנה אחר שנה והביאו את ישראל למצב הבעייתי שבו היא נמצאת וגרמו להרבה מאוד אנשים לצאת לרחובות”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו