בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כיכר העיר מגיעה לכנסת - שלטון העם במובן הרחב ביותר

אתר חדש מבקש לתרגם את היוזמות מהרחוב לעבודת חקיקה. שתי יוזמות בנושא קצבאות ניצולים ומחירי השכירות כבר בדרך לשולחן הכנסת

16תגובות

שחקן חדש הצטרף לאחרונה לזירת החקיקה בכנסת: הכיכר המרכזית, תנועה חברתית שמשדכת בין הצעות חוק שמעלים אזרחים לדף הפייסבוק של הכיכר, לבין חברי כנסת שפעילים באותם נושאים ומקדמים את ההצעות בכנסת. 18 חברי כנסת, בהם ארבעה ראשי הוועדות החברתיות המרכזיות, כבר הודיעו על הצטרפותם לכיכר. כמה מהם הספיקו להניח הצעות חוק שיזם הציבור והן יידונו בשבועות הקרובים. חברי הכנסת שהצטרפו למהלך, כמו גם עוזריהם, נחשפים באופן שגרתי להצעות שמעלים הגולשים ויוכלו ליזום בעצמם חקיקה בעניינים השונים.

הרעיון, כאמור, פשוט: הציבור מוזמן להדביק על עמוד הפייסבוק של הכיכר הצעות חקיקה, עוולות ציבוריות או רעיונות לא מגובשים בנושאים השונים. העוזרים הפרלמנטריים של חברי הכנסת שהצטרפו ליוזמה יעיינו באופן קבוע בהצעות השונות. במקביל מפעילי הפרויקט, שפועלים בהתנדבות, יאתרו את היוזמות השונות ויפעלו לשדך להן את חברי הכנסת המתאימים ביותר בניסיון לקדם אותן במליאה.

במידה רבה, הכיכר המרכזית היא כרגע מופע של איש אחד: דוד ארז, בן 35, שותף במשרד “שלוש” לייעוץ תקשורתי, שמקדם את הפרויקט בהתנדבות. לדבריו, הוא משמש בכנסת כלוביסט של הציבור ומקדם עבור האזרח הפשוט פתרונות למצוקות שלא תמיד רואים בפרלמנט.

מוטי מילרוד

את הכיכר, אותה הוא מכנה הח”כ ה-121, הוא יזם לראשונה עוד כשהיה סטודנט בבית הספר לממשל במרכז הבינתחומי “זה התחיל ב-2004, כשפייסבוק עוד היה בחיתוליו. הבנתי אז שחברי הכנסת לא מייצגים תמיד את הבעיות של האדם הפשוט שבחר בהם. הנציגים שיושבים בכנסת לא יכולים להכיר או לייצג את הדעות והמצוקות של כולם. חשבתי לעצמי שלא יכול להיות שבעידן האינטרנט, הטכנולוגיה לא תוכל לשפר את החיבור הזה שבין נבחרי הציבור לבין הציבור”. עמוד הפייסבוק עצמו נפתח בינואר וחברים בו כיום כבר אלף איש.

לא מדובר רק במצוקות. הכיכר המרכזית מנסה לגייס אנשי מקצוע ומומחים כדי לקדם חקיקה בתחומים שבהם ההבנה של חברי הכנסת פחותה. “אפשר לראות את חכמת ההמונים בכל ויכוח פוליטי ובכל סלון. כל אזרח הוא גם איש מקצוע. כל אחד חווה עוולה ויודע מה הוא רוצה לתקן במדינה”, אמר ארז אתמול.

כך, למשל, נטלי להב מתל אביב העלתה פוסט זועם על הקשיים בשכירת דירה בישראל. היא כעסה על כך שהשוכרים צריכים לשלם חודש נוסף, כדמי תיווך על הבית ששכרו. “גרתי בלונדון ושם בעל הבית הוא זה שמשלם את התיווך והדייר לא משלם. זה הציק לי הרבה זמן. הבעיה בתל אביב היא שכל הדירות המשופצות והנורמליות נמצאות תמיד בבלעדיות של משרד תיווך. פתאום גיליתי את הכיכר המרכזית, והבנתי שיש לי במה שבה אוכל לדבר על זה”. הפוסט של להב הצית דיון נרחב באתר וגולשת נוספת העלתה שורה של בעיות נוספות בתחום השכירות ומידע על חקיקה מקבילה באירופה.

ח”כ חיליק בר ממפלגת העבודה, החליט לקחת את הנושא בשתי ידיים. בימים אלה הוא מנסח חקיקה נרחבת שתסדיר את נושא השכרת הדירות בישראל ותתבסס – במידה רבה – על הצרכים והמידע שעלו במסגרת הדיון בכיכר. בוסתן דורון, העוזרת הפרלמנטרית של בר, סיפרה אתמול: “ראינו את הדברים באתר. אנשים התלוננו על חוסר ביטחון כששכרו דירה. על כך ששנה אחרי ששכרו אותה בעל הבית מקפיץ את המחיר. על כך שבישראל קשה למצוא דירות לשכירות לטווח ארוך ליותר משנה אחת.

מוטי מילרוד

מצד שני בעלי דירות נתקלים לא פעם בדיירים שלא עומדים בחוזה, לא בתשלומים ולא שומרים על הדירה. הבנו שבגרמניה כל הנושא מוסדר לפרטי פרטים בחקיקה והדבר מקל על השוכרים וגם על משכירי הדירות. יצרנו קשר עם דוד ומשם הכל התפתח”.

ח”כ בר, מצדו, מאמין שהכיכר המרכזית היא בשורה משמעותית לנבחרי הציבור בישראל. לדבריו, “כשליח ציבור, החוכמה האמיתית היא גם להבין שהידע והצרכים האמתיים נמצאים אצל הציבור. מרגע ששמעתי על היוזמה הנהדרת של דוד ארז להקים את הכיכר המרכזית, הבנתי שיש כאן הזדמנות לשמוע מאנשים שאכפת להם וממה אכפת להם”.

בר, בעצמו חי בדירה שכורה, היה מודע לצורך בהסדרת התחום בחקיקה ושאב רעיונות רבים מהכיכר. “אני מודה שהרעיונות ששמעתי, שהם ריאליים ויצירתיים, יוכלו להביא לשינוי אמיתי למאות אלפי אזרחים השוכרים דירה בישראל”.

במקרה אחר, יו”ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ח”כ חיים כץ (הליכוד) הניח לאחרונה הצעת חוק שמבטלת את הסעיף המחייב את הרשויות המקומיות לחבור לתאגידי מים. ההצעה נולדה בכיכר. “אזרחים כתבו שמפריע להם שמחייבים את הרשויות לחבור לתאגידי המים. הם אספו נתונים שהראו שהצעד הזה יקר ומוביל לניפוח עלויות המים לציבור. ניגשנו עם זה לח”כ כץ והוא ניסח הצעת חוק בסוגיה. הוא היה הח”כ הראשון שהגיש חוק לפי הצעות שעלו באתר מהציבור”.

ח”כ כץ אמר אתמול, “אני רואה חשיבות רבה במעורבות של הציבור בעשייה הפרלמנטרית. מאז מחאת הקיץ, המעורבות הזאת הולכת וגוברת. כל כלי, כמו הכיכר המרכזית, שמתווך בין את הציבור לנבחריו הוא כלי מבורך ויש להשתמש בו”. יועצו של כץ, אילן מרסיאנו, היה החוט שקישר בין ההצעה שעלתה מן הציבור לבין יו”ר הוועדה. “הכיכר המרכזית היא זירה מעניינת. הם לא פועלים מהצד המתלהם, אלא המקצועי. מדובר בכלי עבודה חשוב לח”כ שמעוניין לקדם חקיקה ולפתור עוולות שלא היינו יודעים עליהם אלמלא הדברים היו עולים בצורה הזאת מן הציבור”.

ח”כ אורלי לוי אבקסיס החלה בימים האחרונים לבחון קידום של מנגנון שיקל על בני זוג מתגרשים להגיע להסכמות ביניהם במשך החודש הראשון לפרידה כדי למנוע התבצרות של הצדדים בעמדותיהם לאורך חודשים רבים בחסות עורכי דינם ובתי המשפט. הרעיון הועלה על ידי גולשי האתר.

מאבק מוצלח אחר שניהלה הכיכר עסק בביטול קיצוץ קצבאות ניצולי השואה: ג’, ניצולת שואה המתגוררת בבית אבות בתל אביב, נדהמה יום אחד לגלות שהסיוע הכספי אותו היא מקבלת מן הביטוח הלאומי, קוצץ ב-50 אחוזים. נסערת, היא סיפרה על הגילוי למיכל, מתנדבת שבאה לסייע לה. מיכל מיהרה לעדכן את אחותה, עו”ד יעל טבק. “ניסינו לטפל בנושא באופן עצמאי בהתחלה. פנינו לביטוח הלאומי ולמשרד האוצר – ללא הצלחה”.

בהמשך טבק החליטה לנסות ולפעול באמצעות הכיכר המרכזית. “סיפרתי על הבעיה. דוד הצליח לקשר אותנו עם ח”כ אלעזר שטרן. שני העוזרים הפרלמנטריים שלו, עינב ויהודה, התרוצצו והצליחו למצוא פתרון שביטל את הגזירה האישית שלה”. לדבריה, “כשבבית האבות ראו שג’ הצליחה לשפר את המצב הכלכלי שלה, גם שאר הדיירים במוסד שנפגעו פנו לשטרן ובסופו של דבר שר האוצר הודיע על העברת תקציבים שהביאו לכך שהגזירה הזאת בוטלה לכלל ניצולי השואה בישראל. זאת דוגמה ממש מרהיבה לדרך שבה הכיכר המרכזית פתרה בעיות מול הממסד”.

הפסיכולוגית טלי לביא, חברת התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית בישראל, פנתה לכיכר המרכזית עם הצעה מהפכנית מתחום עבודתה: “בישראל אין כיום חשיבה שיטתית בתחום הפסיכולוגיה ובריאות הנפש. לאורך השנים פיזרו את הסמכויות השונות, בעיקר בנוגע לגיל הרך, בין משרדי החינוך, הרווחה והבריאות. אין סנכרון ביניהם ואין חשיבה משותפת שיכולה להביא למניעה או לאיתור וטיפול מוקדם. המון ילדים נופלים בין הכיסאות כי אין גוף שמתאם בין הרשויות השונות. צריך שתהיה חשיבה שיטתית על בריאות נפשית של כל הציבור כמכלול ולא רק על האנשים שסובלים. המהלך הזה גם יוביל לחיסכון משמעותי בתקציבים שמושקעים כיום בנושא”.

את היוזמה שאבה לביא בעת שעבדה במוסד ייחודי בנושא – השירות הפסיכולוגי לילד ולמתבגר בראש העין, שם כן מנסים לשלב את שירותי הרווחה והעשייה הפסיכולוגית. “זה מודל מרשים. עבדתי שם שלוש שנים וחצי והבנתי שאפשר ליישם את מה שקורה שם גם ברמת המקרו, בכל הארץ”. כעת הם מקווים שחברי הכנסת יצטרפו ליוזמה ויפעלו לקדם אותה.

ארז צבר בעשור האחרון ניסיון רב בתחום הייעוץ הפוליטי, שימש עוזרם של שרים וחברי כנסת וניהל קמפיינים פוליטיים של מתמודדים בבחירות. “הכיכר המרכזית היא לא רק אתר או דף פייסבוק. החוכמה היא לדעת לקחת את ההצעות והרעיונות ולשדך אותן לחבר הכנסת הנכון. זה לא לוח מודעות. אנחנו מנסים לעשות את החיבור האיכותי ביותר בין ההצעה לבין חבר הכנסת בעל הדי-אן-האיי המתאים ביותר לה”. כעת הוא מנסה לגייס מתנדבים נוספים, ובעיקר עורכי דין שיהיו מוכנים לסייע במלאכת ניתוב ההצעות וניסוחן לחקיקה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו