בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לפיד הצביע נגד שרה מסיעתו והכשיר קידום חוק שנוי במחלוקת

יעל גרמן הגישה ערר על החלטת הממשלה לקדם חוק האוסר על מסתננים להוציא כסף מישראל, אך הוא נדחה. בסביבת לפיד הסבירו: "הוא דבק בעמדתו"

121תגובות

שר האוצר, יאיר לפיד, הצביע היום (ראשון) נגד הערר שהגישה שרת הבריאות, יעל גרמן, על החלטת הקואליציה לקדם את החוק האוסר על מסתננים להוציא את כספם ורכושם מישראל. גרמן ערערה על החלטת ועדת השרים לחקיקה מן השבוע שעבר לקדם את החוק, אולם לפיד - ראש מפלגתה - נכנס היום לדיוני הוועדה בערר והצביע נגדו. בכך הכשיר לפיד את קידומו של החוק השנוי במחלוקת.

על פי רוב, שר מגיש ערר על דעת חברי סיעתו ובדרך כלל חברי הסיעה מצביעים במשותף נגד הצעת החוק שעלתה. במקרה זה גרמן העלתה את הערר ונותרה התומכת היחידה מסביב לשולחן ועדת השרים לחקיקה.

לדברי גרמן, היא הגישה את הערר משום שסברה שצריך להוסיף בו שורה של מקרים הומניטריים בהם יאפשרו למסתננים להעביר את כספם למשפחותיהם בחו"ל חרף החוק. הנוסח הקיים מתיר הוצאת כספים רק במקרה שקרוב משפחה מדרגה ראשונה חולה במחלה קשה. "צריך לעשות הכל כדי למנוע כניסת מסתננים לישראל. אבל מרגע שהם כאן, אני סבורה שצריך להתייחס אליהם בצורה הומאנית ולהושיט להם יד. היה נכון לאפשר את העברת הכספים אל מחוץ למדינה גם במקרים הומניטריים נוספים בהם נמצאות משפחות הפליטים".

מוטי מילרוד

גרמן ניסתה לשכנע את שרי סיעתה, בהם השר לפיד, אבל לדבריה, הם "חשבו אחרת". ח"כ שמעון סולומון, חבר סיעתה יש עתיד, מיהר לפנות בעקבות ההחלטה לשרת המשפטים, ציפי לבני, כדי לשכנע אותה להרתם לשינוי החוק. "הצעת חוק זו, שתכליתה לפגוע, לבזות ולמרר את חייהם של הפליטים ומבקשי מקלט, נוגדת מכל וכל את הרוח היהודית אשר צריכה לגלות חמלה, אנושיות וכבוד לאדם באשר הוא", כתב סולומון ללבני.

לדבריו, "לצעד קשה ופוגע זה עלולה להיות תגובה קשה הן בארץ והן בחו"ל. אין ספק כי גם צעדים כדוגמת הצעת החוק הנ"ל, בליווי הסתה במילים קשות של נבחרי ציבור, מגביר גזענות, שנאה ואלימות כלפי הפליטים ואינו מתחשב במציאות הקשה עימה מתמודדת אוכלוסייה זו. יש למצוא פתרון לבעיה הקשה, אך יש לעשות זאת בדרכים הומניות, תוך שמירת כבודם של פליטים אלה".

החלטת ועדת השרים לתמוך בחוק צפויה להקנות לו רוב אוטומטי גם בכנסת שעשויה להכניסו לספר החוקים של ישראל. החוק קובע בהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים איסור פלילי על הוצאת כספי מסתנן מישראל כדי להקטין את הכדאיות הכלכלית שבהסתננות אליה וכדי לעודד מסתננים לצאת מתחומי המדינה. האיסור בחוק חל הן על המסתנן הנמצא בישראל והן על כל אדם אחר. בסביבתו של לפיד הסבירו את הצבעתו בכך ש"לפיד דבק בעמדתו".

טרם נבחר לכנסת התייחס לפיד לנושא המסתננים בעמוד הפייסבוק שלו וכתב כי "אני תומך במעצר וגירוש מסתננים, בהשלמת הגדר ובמניעת כניסה שלהם לישראל ואני חושב שארגוני זכויות האדם צריכים לחשוב קודם כל על זכויותיהם של תושבי השכונות, כי עניי עירנו קודמים".

על פי הצעת החוק שהעלה שר הפנים, גדעון סער, מסתנן יוכל להוציא כסף או רכוש מישראל רק בעת עזיבתו את הארץ. במועד היציאה יוטלו מגבלות נוספות על גובה הסכומים שניתן יהיה להוציא מישראל, כדי למנוע מצב בו יוציא מהגר כסף או רכוש עבור מהגר אחר. הסכום שיותר להוצאה מישראל יהיה כגובה שכר המינימום בארץ כפול מספר החודשים בהם שהה האדם בישראל.

החוק המוצע ספג ביקורת מצדם של ארגוני זכויות אדם. עו"ד עודד פלר, ראש תחום הגירה ומעמד באגודה לזכויות האזרח, נימק כי הצעת החוק פסול משום שהיא "מבקשת לאפשר למדינת ישראל לגנוב כספים ורכוש של פליטים עם יציאתם מהארץ".

אורית מרום, רכזת פעילות ציבורית ב-א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים), מתחה בשבוע שעבר ביקורת על ההצעה ואמרה כי "בשבוע בו מציינים בעולם עשור לרצח העם בדארפור בוחרת ממשלת ישראל לנהוג במבקשי המקלט שהגיעו לפתחה כאילו היו פושעים. לא ברורה מטרת החוק מלבד למרר בדרך נוספת את חייהם של מבקשי המקלט שגם כך חיים בישראל נטולי זכויות ומעמד".

גרמן שבקשת הערר שלה היום נדחתה, בין השאר בשל התנגדות ראש מפלגתה, הודיעה כי תגיש ערר גם על החלטת ועדת השרים לחקיקה לתמוך ב"חוק דיראני". המשמעות היא כי ההצבעה על החוק, שאמורה היתה להתקיים השבוע, תידחה עד שהממשלה תדון מחדש בהחלטה. גרמן הסבירה שלדעתה יש לאפשר לכל מי שחש שזכויות האדם שלו נפגעו לעתור נגד המדינה. "אין לי שום בעיה עם חוק שאומר שלא צריך לתת פיצוי לאויב. אבל יש מקרים שבהם אנשים שונים טוענים שזכויות האדם שלהם נפגעו. מדינת ישראל מספיק חזקה ואיתנה ויכולה להרשות לעצמה לאפשר לאדם שחושב שזכויות האדם שלו נפגעו לתבוע אותה ולנהל משפט. אם יתברר, בסופו של דבר, שהיתה פגיעה וצריך לשלם לו פיצויים - הפיצויים יישארו למשמרת בישראל עד בוא השלום". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו