בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבית היהודי ויש עתיד יקדמו במשותף את חוק הלאום בגרסה מרוככת

בניגוד להצעה המקורית, המתכונת הנוכחית לא תכלול סעיפים בעייתיים כמו ביטול מעמד השפה והערבית והכפפת הדמוקרטיה ללאום היהודי

39תגובות

מפלגות יש עתיד והבית היהודי עשויות לתמוך במשותף בחוק להגברת זהותה היהודית של מדינת ישראל - כתחליף לחוק "מדינת הלאום" שהציע ח"כ לשעבר אבי דיכטר. הליכוד והבית היהודי סיכמו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים על כוונתם לקדם את חוק "מדינת הלאום" במשותף. 

במקביל, ח"כ רות קלדרון מיש עתיד, החלה לקדם יוזמת חקיקה משלה בנושא הקוראת להציב את עקרונות מגילת העצמאות כחוק יסוד. ביום שני הקרוב ייפגשו יו"ר סיעת הבית היהודי, איילת שקד, וח"כ קלדרון בניסיון למצוא הבנות שייאפשרו תמיכה של שתי המפלגות במתווה חוק אחד. בבית היהודי כבר הבהירו שאין בכוונתם לקדם שורה של סעיפים שנויים במחלוקת מהחוק של דיכטר, בהם הכפפת הדמוקרטיה הישראלית לזהותה היהודית של המדינה וכן הנמכת מעמדה של השפה הערבית בישראל ממעמד של שפת לאום.

ביש עתיד ובבית היהודי הבהירו שמטרתם זהה: להעמיק את זהותה היהודית של המדינה לצד מעמדה הדמוקרטי. בבית היהודי ציינו שברצונם לאלץ את בית המשפט העליון שלא להעדיף באופן עקבי את ערכיה הדמוקרטיים של המדינה על חשבון אופייה היהודי - כפי שקרה בשורת פסיקות בעבר. קלדרון אמרה, "לחוק שאני גיבשתי יש כיום תמיכה רחבה ואני מאמינה שגם הבית היהודי ייתמוך בו. מצד אחד, החוק שהציע דיכטר הוא חוק בעייתי מאוד. מצד שני, אני מודאגת מכך שהדגש כיום הוא על מדינה דמוקרטית וכמעט שאין ביטוי לאופייה היהודי של המדינה". יש עתיד צפויה להתייצב מאחורי החוק של קלדרון.

מוטי מילרוד

שני סעיפים מרכזיים ושנויים במחלוקת יוסרו מן ההצעה החדשה, בניסיון להכשירה בדעת הקהל: החוק לא יציב את אופייה היהודי של מדינת ישראל מעל לערכיה הדמוקרטיים. בנוסף, החוק החדש לא יפגע במעמדה של השפה הערבית בישראל כשפה רשמית. בבית היהודי הסבירו שהיוזמה להגשת החוק נועדה לאלץ את בית המשפט העליון בפסיקותיו, שלא להעדיף את ערכיה הדמוקרטיים של המדינה על פני אופייה היהודי ולחזק את לאומיותה של המדינה.

את החוק המקורי יזם הח"כ לשעבר אבי דיכטר, על בסיס נוסח שגיבש המכון לאסטרטגיה ציונית. במהלך הקדנציה החולפת הציג דיכטר שתי גרסאות שלה, אך נבלם בסופו של דבר על ידי יו”ר מפלגתו לשעבר, ציפי לבני. שליש מחברי הכנסת הקודמת, בהם מרבית חברי קדימה, כמו גם ח"כים ממפלגת העבודה, חתמו בזמנו על הצעת החוק ואלמלא ה"שריר" שהפגינה לבני, סביר להניח שהיתה עוברת במליאת הכנסת ברוב גדול. 

שני הנוסחים כללו סעיפים שנויים במחלוקת, שזכו לביקורת ממשפטנים וחברי כנסת כאחד. כך, הנוסח הראשון קבע שהמדינה תשקיע משאבים בקידום התיישבות יהודית בתחומיה אך לא תתחייב לבנות עבור לאומים אחרים. באותה הצעה נקבע גם כי השפה הערבית לא תוגדר עוד כשפה רשמית בישראל, אך יוקנה לה "מעמד מיוחד". בנוסח השני של ההצעה רוכך הסעיף. דיכטר התפטר מהכנסת וערק משורות קדימה כדי לכהן כשר מטעם הליכוד, ולאחר מכן הפסיק לקדם את החוק וכך הוא ירד לטמיון. 

לבני, כיום שרת המשפטים ומי שעומדת גם בראש ועדת השרים לחקיקה, כבר הודיעה כי תמנע את קידומו של החוק כפי שהציע דיכטר – אם הבית היהודי ינסה לקדמו בקדנציה הנוכחית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו