בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חרף ההתנגדות, ועדת פרי צפויה לאשר היום את רפורמת הגיוס

נציגי הבית היהודי וישראל ביתנו הבהירו כי יתנגדו לחוק אם לא יכלול חובת גיוס על ערביי ישראל. מקורות בוועדה: "אהרונוביץ’ התהפך כמו חביתה"

9תגובות

ועדת פרי תתכנס הערב (ראשון) לדיון מרתוני בו יתבקשו נציגי סיעות הקואליציה לאשר את רפורמת הגיוס שגיבשה הוועדה ולהצביע עליו. שלושה מחמשת השרים החברים בוועדת פרי נחשבים לתומכים במתווה המוצע: היו”ר, יעקב פרי (יש עתיד), שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון (הליכוד) ועמיר פרץ (התנועה). מנגד, שני השרים הנוספים, יצחק אהרונוביץ’ מישראל ביתנו ואורי אריאל מהבית היהודי, הבהירו שיתנגדו לנוסח הקיים בשל שני סעיפים: הימנעות מגיוס ערביי ישראל לצה”ל והכוונה להאריך את משך שירות תלמידי ישיבות ההסדר. 

לקראת הדיון, גיבשו מפלגות הבית היהודי וישראל ביתנו חזית אחידה בדרישה לכלול בחוק סעיף שיחייב לגייס גם את ערביי ישראל. לדברי שר השיכון, אורי אריאל, חבר הוועדה, מפלגת הבית היהודי לא תתמוך במתווה אם לא יוכנסו בו שינויים שיחילו את השוויון בנטל גם על ערביי ישראל. לדברי אריאל, “נעמוד על כך שגיוס בני מיעוטים יהיה לא פחות מאשר בני הציבור החרדי״.

השריר שמפגינים חברי הבית היהודי נועד בעיקר לשמש מנוף לחץ על הוועדה בנושא הארכת שירותם של תלמידי ישיבות ההסדר מ-16 חודשים לשנתיים. “אם הדרישה להארכת משך השירות של בני ישיבות ההסדר תישאר, נצביע נגד החוק”, אמרו אתמול בבית היהודי.

על אף הלחץ שמפעילים במפלגות השונות, בכיר בוועדה העריך אתמול כי “אם לא יהיו מהלכים פוליטיים לא צפויים, החוק יעבור באופן חלק בהצבעה בוועדה”. לדברי הבכיר, “היחיד שעשוי להתנגד, בסופו של דבר, יהיה השר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ’, במצוות יו”ר מפלגתו אביגדור ליברמן. הבית היהודי ירדו מהעץ אחרי שיוצג להם מתווה מדורג להארכת השירות של בני ישיבות ההסדר. לא ייאלצו אותם להאריך את השירות באבחת חרב, אלא ייתנו להם זמן להתרגל“.

הדיון אמור להתחיל במשרד ראש הממשלה ב-18:00 בערב ולהסתיים ב-22:00, אך למשתתפיו הובהר שהוא עשוי להימשך עד לשעות הקטנות של הלילה. מקורות בוועדה העריכו אתמול שההצבעה תתקיים היום על אף בקשת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לדחות אותה בשבועיים, משום שמשרדו לא הספיק לבחון את ההצעה לעומקה. עם זאת, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו”ד דינה זילבר, נכחה בדיוני הוועדה. 

אם הצעת החוק תאושר היום (ראשון) בוועדה, היא תונח במשרד המשפטים לתקופה של 21 יום כדי לאפשר למשרדי הממשלה השונים ולציבור להעביר את הערותיהם לחוק. רק לאחר מכן יובא החוק להצבעה בוועדת השרים לחקיקה ובכנסת.

יו”ר הקואליציה, ח”כ יריב לוין, התייצב אתמול לימין ישראל ביתנו והבית היהודי והבהיר כי למתווה שהציגה הוועדה בשבוע שעבר יוכנסו שינויים. בריאיון לערוץ 10 אמר לוין כי, “אני חושב שבמתווה החוק נדרשים מספר שינויים והם יבוצעו. הראשון הוא ששוויון בנטל הוא שוויון לכולם - וזה חייב לכלול גם את האוכלוסייה הערבית. חשוב לפעול לגיוסם של הערבים הנוצרים לצבא. רבים מהם רוצים את זה, אין סיבה להשאיר אותם מחוץ למערכת הזאת. את השוויון בנטל צריך להחיל גם על הערבים המוסלמים”.

מקורות בוועדה מתחו אתמול ביקורת על כוונתו של אהרונוביץ’ להצביע נגד החוק. “בימים האחרונים אהרונוביץ’ התהפך כמו חביתה. השר לביטחון הפנים היה אחד הגורמים המשמעותיים שקידמו את הדיונים בוועדה ונתן רוח גבית לחוק לאורך כל הדרך. פתאום, בימים האחרונים, הוא ביצע זגזוג מכוער”. לדבריו, “אם אהרונוביץ’ יצביע נגד החוק, זה יעמיד את ישראל ביתנו בעמדה בעייתית מאוד: הם גם יצביעו נגד ההסכם הקואליציוני שעליו הם חתומים וגם ייזכרו בעיני מצביעי ישראל ביתנו – שרובם נושאים בנטל השירות – כמי שהתנגדו לצעד ההיסטורי שהוועדה מקדמת”.

השר פרץ, שכתב את המתווה עליו התבססה הוועדה, הבהיר אתמול שעדיין לא החליט אם לתמוך בנוסח הסופי או להתנגד לו בגלל כמה נושאים שנויים במחלוקת שעליהם הוא מתכוון להתעקש. כך, בין היתר, פרץ דורש להגדיל את ההטבות והתמריצים לחרדים שיסכימו להתגייס לפני גיל 21; בנוסף, פרץ מתכוון להתנגד לסעיף המשית סנקציות פליליות על ראשי הישיבות שתלמידיהם לא יתגייסו, כפי שמנהלי בתי ספר אינם נושאים באחריות פלילית על תלמידים שאינם מתגייסים לצה”ל.

על פי רפורמת הגיוס, כלל החרדים יחויבו להתגייס בגיל 21, פרט ל-1,800 עילויים בתורה מדי שנה שיקבלו פטור גורף. כל אזרח ישראל בן 17 – פרט לבני החברה הערבית -  יחויב להתייצב לצו ראשון. אלא שבניגוד לכלל האוכלוסייה, החוק יאפשר לתלמידי הישיבות דחייה לשם לימוד תורה עד גיל 21. לאחר תקופת הפטור יתייצבו התלמידים במרכזי הקליטה, ושם יוחלט אם הצבא מעוניין בגיוסם. מי שיגויס לצה”ל יחויב בתקופת שירות ככלל החיילים, ומי שלא - יועבר למסגרת שירות אזרחית.

הוועדה מציעה בנוסף לקצר את שירות החובה לגברים ל-32 חודשים ולהאריך את שירות הנשים ל-28 חודשים. עוד נקבע כי משך השירות האזרחי יוארך ל-30 שעות שבועיות למשך שנתיים, או 20 שעות למשך שלוש שנים. חרף בקשת צה”ל להאריך משמעותית את משך השירות של תלמידי ישיבות ההסדר, טיוטת החוק קובעת כי בשלב ראשון יוארך השירות הצבאי שלהם בחודש אחד בלבד – ל-17 חודשים בסך הכל. עוד נקבע כי מסלול ישיבות ההסדר ייפתח גם לאוכלוסייה החרדית.

על פי המתווה שגיבשה הוועדה, תלמיד ישיבה שלא יתייצב בגיל 17 לצו ראשון יוגדר כמשתמט ויחולו עליו הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון. מלבד המשתמט עצמו, יופעלו סנקציות גם על ישיבה שתלמידה לא התייצב לשירות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו