בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לפיד: "אחיי החרדים, אני מבקש מכם לראות את הצד השני"

בעקבות ההסכמה על רפורמת הגיוס, פנה שר האוצר לאשר מירושלים וחיים מבני ברק וניסה לדבר על לבם; ח"כ מיכאלי: אחים? ראינו מה הוא עשה ל"אחיי העבדים"

40תגובות

שר האוצר יאיר לפיד כינס הבוקר (רביעי) מסיבת עיתונאים בעקבות ההסכמה שהושגה בוועדת השרים לשוויון בנטל על רפורמת הגיוס, לפיה  יו”ר יש עתיד פנה בדבריו לציבור החרדי וניסה לדבר על לבו. “אני רוצה לדבר אל אחיי החרדים ולא אל הפוליטיקאים החרדים”, אמר. “אני רוצה לדבר אל אשר, שיש לו חמישה ילדים והם גרים בדירה צפופה בירושלים. מדי פעם הוא מסתכל על ילדיו ישנים, ילדים תמיד נראים יותר קטנים שהם ישנים, והוא שואל את עצמו ‘איך אני יכול לסדר להם חיים טובים יותר משלי’. הוא אומר לעצמו ‘אני מוכן להפוך את העולם עבור ילדיי, אבל איך אעשה זאת?’”

לפיד טען בנאומו כי הכוונה לגייס חרדים אינה מהווה התקפה על עולם התורה וכי אין בכוונתו לכפות עליהם את החילוניות. “אני רוצה לפנות לחיים מבני ברק, שהוא בן 16 ומוצלח במתמטיקה. הוא יודע לעשות חישובים בראש והוא לא מבין למה הקדוש ברוך הוא נתן לו את היכולת הזו אם הוא לא יכול להשתמש בה”, תיאר לפיד. “החלק הנפלא בלימוד תורה הוא שהוא מחדד את המוח ומסייע להבדיל בין אמת לשקר. כל אדם שעבר את ההכשרה המופלאה הזו, חייבת להיות בו היכולת להבין שסתם מנסים להפחיד אותו.

"מה שקורה באמת אינו התקפה על עולם התורה, מה שקורה באמת אינו ניסיון לערער את יסודות עולמכם - אין לאף אחד מאתנו רצון לכפות עליכם את החילוניות. חס וחלילה. המדינה הזו הוקמה כדי שיהודים יוכלו לחיות כיהודים ללא מורא. אבל אי אפשר להמשיך כך. הסדר תורתו אומנותו נקבע ב-1948 וכלל 400 איש, כיום הוא כולל עשרות אלפים והציבור הזה לא יכול לעמוד מן הצד ולהגיד שהמדינה היא לא הבעיה שלו.

אמיל סלמן

עיקרי חוק הגיוס החדש

“אני רוצה לבקש מכם לרגע לנסות ולראות את הצד השני”, המשיך שר האוצר, “דמיינו ישיבה מאלה שאתם מכירים, ודמיינו את האולם המרכזי שבו מאות תלמידים רכונים מעל הספרים ולומדים. פתאום שומעים מבחוץ סירנות ומכוניות ושומעים מרחוק קולות פיצוץ. הרדיו מודיע שפרצה מלחמה וקוראים לכל צעיר ממדינת ישראל לבוא לעזור. ואף אחד ממאות התלמידים בכל האולם הגדול לא זז. כולם מעמידים פנים שהם לא שמעו את הצעקות, כאילו זה לא מתרחש מחוץ לחלון שלהם. אבל זה כן. בדיוק כמו שהמשבר הכלכלי מתרחש מחוץ לחלון שלכם. איננו יכולים לשאת אתכם על גבינו - הדברים ישתנו. אין מספיק חילונים ודתיים לסחוב את העסק לבד, אתם חייבים להשתתף”.

הבוקר אישרו חברי ועדת פרי את הסעיף הנוגע להטלת סנקציות פליליות על חרדים שיסרבו להתגייס, לאחר שנוסח מחדש. על פי ההסכמה שגיבשו הצדדים, אם החרדים לא יעמדו ביעדי הגיוס שנקבעו לתקופת הביניים, יוחל עליהם חוק שירות ביטחון. צעד כזה, אם ייצא לפועל, יאפשר להטיל סנקציות פליליות על חרדים שישתמטו.
בחוק שאושר לא הופקעה - בסופו של דבר - סמכותו של שר הביטחון לקבוע אם יוטלו הלכה למעשה סנקציות פליליות על המשתמטים.

ביש עתיד טענו בימים האחרונים שאם הסנקציות לא יוטלו באופן אוטומטי, החוק יעוקר מתוכנו - בין היתר, משום ששר הביטחון יוכל להפעיל שיקולים פוליטיים צרים ולפתור חרדים מגיוס כראות עיניו. כעת, הסבירו ביש עתיד, שר הביטחון אומנם יוכל להתערב ולמנוע את הטלת הסנקציות, אך הצעד יותנה בשינוי של חוק שירות הביטחון בכנסת – מהלך סבוך שיקשה על התערבותו.

יעלון אמר היום לאחר אישור המתווה: “העובדה שיש מגזרים שאינם משרתים היא פצע פתוח ומדמם בחברה הישראלית, תופעה בלתי מתקבלת על הדעת שמחובתנו לשנותה. אבל בלתי אפשרי לשנות מציאות של 65 שנים בבת אחת. אנו חייבים בתהליך הדרגתי וסבלני, ללא שיסוי, השנאה ודה־לגיטימציה כלפי המגזרים החרדי והערבי, זהו תהליך שאסור שייכנסו בו פוליטיקה קטנה, ספינים וניסיונות להשיג רווח פוליטי מיידי על חשבון אירוע שיש לו משמעויות היסטוריות, לא פחות מזה”.

הוועדה אישרה את החוק למרות שהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין עדיין לא העביר עמדה מגובשת על חוקתיות הסעיפים השונים המופיעים בו. לפני כמה ימים ביקש וינשטיין מחברי הוועדה לדחות את ההצבעה בשבועיים, אך הבהיר כי לא ימנע ממנה לקיים את ההצבעה במועד שקבעה. הוא צפוי למסור את הערותיו בשלושת השבועות הקרובים - המועד שהוגדר ממילא להעברת הערות הציבור ומשרדי הממשלה לחוק.
אחד הסעיפים העומדים במרכז המחלוקת המשפטית הינו ההחלטה להאריך את שירות בני ישיבות ההסדר ל-17 חודשים בלבד, בעוד השירות של שאר חיילי צה”ל - בהם המתגייסים החרדים - יהיה ארוך יותר. יועצים משפטיים שליוו את הוועדה התריעו מפני האפשרות שבג”ץ לא יקבל את הסעיף בשל האפליה בין המגזרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו