הכנסת דחתה הצעה לבטל את הסעיף בחוק האוסר להעליב עובדי ציבור

שרת המשפטים שהתנגדה להצעה של ח"כ גלאון, הודיעה כי היא תומכת בצמצום מספר כתבי האישום במקרים מהסוג הזה

יהונתן ליס
יהונתן ליס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יהונתן ליס
יהונתן ליס

מליאת הכנסת דחתה היום (רביעי) את הצעתה של יו"ר מרצ, זהבה גלאון לבטל את הסעיף בחוק האוסר על העלבת עובד ציבור. שרת המשפטים, ציפי לבני, שהתנגדה להצעה של ח"כ גלאון, הודיעה מנגד שהיועץ המשפטי לממשלה ובתי המשפט צריכים להנהיג פרשנות מצמצמת בהגשת כתבי אישום והרשעה בגין הטחת עלבונות בשוטרים או עובדי ציבור אחרים, כדי שלא לפגוע בחופש הביטוי. לדברי לבני, בימים אלה משרד המשפטים מעדכן את הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין העבירה הזאת.

"האיסור הזה הוא עלבון לשכל הישר", אמרה גלאון בדיון. לדבריה, "הסעיף הזה מנוגד למהות של העיתונות. הוא מונע לבקר, לחשוף פגמים, לחשוף מחדלים, של עובדי ציבור בכירים, גם חברי כנסת ושרים. ומה בכלל, חבריי חברי הכנסת, עם מה שנקרא שוויון בפני החוק?". גלאון הוסיפה: "איזה מין דבר זה שכשמעליבים אזרח מן השורה, כשמקללים אזרח מהשורה – אז זו לא עבירה פלילית, אבל כשמעליבים אדם שהוא בתפקיד ציבורי – אז זו עבירה פלילית? זה נראה לכם סביר שסעיף כזה ייחשב כעבירה פלילית?"

גלאון התייחסה לחוק וציינה כי "כשהסעיף הזה נחקק ,הוא נחקק כדי להגן על עובדי ציבור זוטרים, ומי שעושה בו שימוש זה בעיקר עובדי ציבור בכירים. אני חושבת שעובדי ציבור צריכים להיות מוכנים לספוג ביקורת מהציבור. זה חלק מהותי מהתפקיד שלהם. אני מבינה את זה שאמירות פוגעניות זה מאד לא נעים. זה מאד-מאד לא נעים. אבל למה הן צריכות להיות עבירה פלילית?”

יו"ר מרצ, זהבה גלאוןצילום: מיכל פתאל
שרת המשפטים, ציפי לבניצילום: אוליבייה פיטוסי

חברתה למפלגה, ח"כ תמר זנדברג, טענה שהמשטרה עושה שימוש פסול בסעיף הזה כדי להרתיע מפגינים מעימות עם המשטרה. “'העלבת עובד ציבור' הפכה לאחד הכלים שבאמצעותם השוטרים בשטח מאיימים על המפגינות והמפגינים שמבקשים לדעת את זכויותיהם, להזדהות, למנוע מהם את חופש התנועה שלהם בזמן הפגנה, שהיא הפגנה לגיטימית וחוקית. והדברים האלה הם חמורים מאוד”, אמרה זנדברג.

שרת המשפטים לבני, שהתנגדה להצעה, אמרה בדיון שהיא דווקא תומכת בצמצום משמעותי של העמדה לדין על בסיס הסעיף הזה. "אנחנו לא רוצים לפגוע בחופש הביטוי במידה העולה על הנדרש, ולכן צריך לאזן גם באמצעות פרשנות מצמצמת של בית המשפט, וגם באמצעות הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, ששם צריך לגלות את אותו ריסון ואיפוק, תוך הקפדה על פגיעה בלתי מדתית בחופש הביטוי”, אמרה לבני במליאה.

לדבריה, "יש כאן שני אינטרסים שצריך לאזן ביניהם. ההגינות של המדינה מחייבת לא להפקיר את אותו שוטר או עובד ציבור לפגיעה שיש בה ביזוי או השפלה. כי לא מדובר רק בכבודו של האדם שעושה את התפקיד, אלא גם את מה שהוא מייצג. מאידך, כל עובד ציבור נדרש לסטנדרט התנהגות גבוה, וגם עליו יש איסורים פליליים שמוטלים בהתנהלותו מול הציבור”. חברי הכנסת של מפלגת העבודה שהתכוונו להתנגד להצעה, החליטו בסופו של דבר שלא להשתתף בה. בסופו של דבר, 44 חכי”ם התנגדו להצעה, לעומת 18 שתמכו בה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ