בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ח"כים מהימין מקדמים מחדש את החוק שנועד לפגוע במימון עמותות השמאל

לפי ההצעה שהונחה על שולחן הכנסת, די שעובד בעמותה או חבר בהנהלתה יקרא להחרים את ישראל כדי להחיל איסור של גיוס תרומות אליה

142תגובות

יו"ר סיעת הבית היהודי, ח"כ איילת שקד, הניחה אתמול (שלישי) על שולחן הכנסת גרסה חדשה לחוק עמותות השמאל. הצעת החוק נועדה לייבש את מקורות המימון של עמותות, בהן ארגוני זכויות אדם, הקוראות להעמיד לדין חיילי צה"ל בבתי דין בינלאומיים בחו"ל או מעודדות חרם על ישראל, באמצעות הגבלת סכומי הכסף שיוכלו לגייס ממדינות זרות. לפי ההצעה, די שעובד המקבל משכורת מעמותה או יושב בהנהלתה יקרא לחרם על ישראל כדי להחיל את איסור גיוס התרומות על העמותה. משמעות החוק היא שעמותות כאלה יוכלו לגייס רק 20 אלף שקלים בשנה מיישות מדינית זרה.

בחוק החדש חמישה סעיפים הנוגעים להתנהלות העמותות, שתגרור הגבלת יכולתן לגייס תרומות בחו"ל: "א. קריאה להעמדה לדין של חיילי צה"ל בערכאות בינלאומיות. ב. קריאה לחרם, משיכת השקעות או סנקציות על מדינת ישראל או אזרחיה. ג. שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ד. הסתה לגזענות. ה. תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הקפיא בנובמבר 2011 שתי הצעות חוק מקבילות שביקשה הקואליציה לקדם כדי לפגוע במקורות מימון של ארגונים אלה. לפני כן הכריז נתניהו שהוא תומך, עקרונית, בשני החוקים. הצעתו של ח"כ דאז (כיום סגן שר) אופיר אקוניס (ליכוד), שקבעה כי עמותות פוליטיות לא יוכלו לגייס ממדינות זרות תרומות מעל 20 אלף שקלים; והצעה של ח"כ דאז (כיום סגנית שר) פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), שמטילה מסוי של 45% על תרומות ממדינות זרות לארגונים שאינם נתמכים על ידי הממשלה.

מיכל פתאל

שתי ההצעות אוחדו, ונקבע שקידומן ייעשה בתיאום עם משרד ראש הממשלה ומשרדי האוצר, החוץ והמשפטים. לאחר אישור ההצעות, פנו השרים בני בגין ודן מרידור מהליכוד, ושלום שמחון ואורית נוקד (עצמאות) למזכירות הממשלה ודרשו לקיים הצבעה מחודשת על החוקים. נתניהו הבהיר כי הוא תומך עקרונית בהצעות החוק, בכפוף לכמה שינויים, בהם ההפרדה בין ארגונים שפעילותם נוגעת לזכויות אדם לאלה המזוהים פוליטית, וציין את רצונו להעלות את גובה התרומות שיתירו לארגונים לאסוף. אלא שהחוקים, כאמור, לא קודמו מעולם.

הצעת החוק הנוכחית, שדומה להצעת אקוניס, מבוססת על נתונים שאסף ארגון הימין “אם תרצו”. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי “על מנת שלא לאפשר לעמותה לפעול דה פקטו בתחומים המנויים בחוק בכסות של פעולה עצמאית של אחד מחבריה, מבקשת ההצעה לקבוע כי הוראות החוק יחולו גם במקרים בהם חברי עמותה, שכיריה, או חברים בהנהלתה פועלים בתחומים המנויים”.

לפי המידע שנאסף ב”אם תרצו”, ממשלות זרות היו מעורבות במימון ארגונים ישראליים שעסקו במישרין ובעקיפין בניסיונות להגיש תביעות נגד קצינים בצה"ל בבתי משפט בינלאומיים, בקריאה לחרם וביצירת דה־לגיטימציה לישראל. שקד טענה שדו"ח ועדת גולדסטון, שביקר בחריפות את צה"ל במבצע עופרת יצוקה, ניזון ממידע מסולף שהעבירו ארגונים ישראליים שנתמכו על ידי מדינות זרות. לדבריה, גם התבטאויות הארגונים בצלם ועדאלה, שטענו כי "ההתקפה הצבאית של ישראל מפרה את המשפט הבינלאומי כיוון שהיא מכוונת כלפי אזרחים ומטרות אזרחיות, ועירבה שימוש בכוח לא־מידתי", נכללת בחוק.

לדברי שקד, "לא ייתכן שישראל תאפשר מעורבות בלתי מוגבלת של מדינות זרות, שמשפיעות על אופייה וערכיה. הדמוקרטיה הישראלית נמצאת במתקפה כפולה. כספים זרים מעוותים את כוחו ורצונו של הבוחר הישראלי ונותנים למיעוט קיצוני יכולת ביטוי גדולה מלרוב הציבור הישראלי. מיעוט קיצוני זה מסכן את ישראל ומשמש כראש החץ העולמי לדה־לגיטימציה של ישראל”. יו"ר סיעת ישראל ביתנו , ח"כ רוברט אילטוב, שיזם את הצעת החוק עם שקד, אמר: "יש עמותות שמנצלות לרעה את מעמדן ופועלות נגד ישראל, חותרות לפירוק יסודות המדינה. לכן יש צורך לצמצם את יכולתן".

ראשת מרצ, זהבה גלאון, מתחה ביקורת חריפה על החוק: "על פי חזון הימין, ישראל תהיה מדינה משוקצת, מבודדת ומוחרמת. החוק נועד לפגוע בארגוני זכויות אדם שלא לוקחים כסף מהממשלה בגלל האתיקה המקצועית. רשויות המדינה הם הגוף שאותו הם מבקרים, ומולו הם פועלים. לכן לא יעלה על הדעת שייקחו ממנו כסף או יהיו תלויים בתקציביו. שונות מכך עמותות המתנחלים השמנות, שיונקות מעטיני השלטון, ועכשיו הקימו לעצמן ‘מנהלת לזהות יהודית’”.

לדברי גלאון, “החוק הזה לא יעבור, כי אם יעבור, ישראל תיאלץ לוותר על הסכמים בעלי משמעות מדינית וכלכלית, כמו ההסכם עם האיחוד האירופי והחברות בארגון ה–OECD”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו