בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אז מה בדיוק עשה פרנקל בנמל התעופה בהונג קונג?

בת לווייתו של פרנקל מסרה לו את הפריט בדיוטי פרי, הוא הניח שזה שולם ושם בתיקו, יצא לתומו מהחנות, ולפתע – מהומה. הוא בכלל קורבן של אותה אי־הבנה

204תגובות

אנדי מארי ונובאק ג'וקוביץ עלו על המגרש המרכזי בווימבלדון באותו אחר הצהריים, לפי שעון ישראל, שבו פרשת פרנקל הושקה. יום ראשון, 7 ביולי. שיחת טלפון בין עיתונאי לבין ועדת טירקל. לא, הגיבה הוועדה בתדהמה מהולה בעלבון, המועמד לנגיד בנק ישראל לא דיווח לנו על תקרית בחנות למוצרים פטורים ממס בנמל התעופה הבינלאומי בהונג קונג, אבל נא להעביר שאילתה מסודרת, בכתב, עם שמות כל אנשי משרד החוץ והפרקליטה המקומית שטיפלו ביעקב פרנקל. למחרת, שני בבוקר, כך היה. ההצבעה המתוכננת לאותו שבוע, על אישור פרנקל, בוטלה. הבדיקה נפתחה.

מה בדיוק קרה באותו יום בסתיו 2006, בחנות די־אפ־אס בהונג קונג, מול המצלמות וכאשר איש חברת "אווסקו" – זכיינית האבטחה בנמל התעופה – נמצא כמטחווי אזעקה? ברגע זה, שום ישראלי בתפקיד רשמי אינו יודע ואינו יכול להעיד, כי שום נציג ישראלי לא היה אז במקום, לא עם עיכוב פרנקל בצאתו מהחנות כשבכליו אותו פריט שלא שולם בקופה וגם לא אחר כך. כל שידוע הוא מכלי שני. קיימת, כמובן, גרסת פרנקל, המחייבת אימות או הזמה.

הסרטים, אם הם נשמרו ויועברו מהונג קונג, בהסכמת השלטונות ופרנקל ועובדיו השובתים־למחצה של משרד החוץ, לא יספקו הוכחה מוחצת. גם אם מתועד בהם מעשה, מכריע ההסבר. גרסת פרנקל, כפי שהושמעה באותו יום – ובמהרה שונתה, ועכשיו הוא מסרב למסור אותה או אחרת לציבור, כל עוד הליך מינויו מתמשך – תיארה "אי הבנה מצערת", כדבריו. אי הבנה לא בינו לחנות והרשויות, אלא בינו לבת־לווייתו למסע. היא נחפזה לטיסת המשך, בעוד לו נותר פנאי; היא מסרה לו את הפריט – הוא מסרב לומר אם אכן היה זה בקבוקון בושם – וביקשה לקבל אותו מידיו מאוחר יותר; הוא הניח שהפריט כבר שולם (מדוע? כבר היה ארוז ומעוטר במדבקה?) ושם אותו בתיקו; יצא לתומו מהחנות, ולפתע – מהומה. הוא בכלל קורבן אותה אי־הבנה. שכר מצווה – עונש.

חפש את האשה, ובעצם שתיים: מי היא האלמונית, בת־דמותה האמיתית של רותי מהדיוטי, ומה תאמר כחלוף שבע שנים, טרם נודע, אבל היטב ידוע מי חילצה את פרנקל מסכנת לילה בתא המעצר שבנמל התעופה – עו"ד שרון סר. ישראלים הבקיאים בהלכות הונג קונג אומרים שמומחית מפולפלת זו לדיני משפחה ראויה לכותרת "קחי אותי, שרון". בני־זוג העומדים להתגרש מתחרים ביניהם בריצה למשרדה, כדי להקדים לשכור את שירותיה ולהוריד מנכסיו את הצד שכנגד.

Bloomberg

הקונסוליה בהונג קונג שמעה על תקרית פרנקל מירושלים. טילפנו אליה מחדר המצב במשרד החוץ, בעקבות פנייה מאחד ממכריו של פרנקל – אולי משפטן – שהתבשר, כנראה מפיו, על הצרה שאליה נקלע ידידו. קביעות עובדתיות אלה ואחרות מסויגות, כי לא נותרו רישומים ביומן, וקונסוליית הונג קונג העדיפה תקשורת בעל־פה על מברקים.

קצין המינהלה בהונג קונג אלי גיל (גליקו), סגנו של הקונסול הכללי דן בן אליעזר, עסק בנושאים הקונסולריים. זהו כיום החלק המשמעותי ביותר בעבודת שירות החוץ: סיוע לישראלים הנקלעים, ולרוב קולעים עצמם, לצרות צרורות בנכר. אוצר לא יבין זאת: ישראל מתעללת בשירות החוץ שלה, בעוד הישראלים אסירי תודה לו (למעט כפויי הטובה).

ראשי ממשלות, שרי ביטחון וראשי מוסד יכולים להפקיע ממשרד החוץ את מדיניות החוץ ולמנוע מעובדי המשרד שכר הוגן, דומה לזה של אנשי צבא ומודיעין; אבל אין בכוחם למלא את מקומם של השליחים המסורים, כמעט תמיד יוצאי החטיבה המינהלית ולא דיפלומטים אנינים. הם הנקראים בכל שעות היממה למנוע מצעיר להפוך לעציר, לחלץ ישראלי שהסתבך בקטטה או בהתנהגות מסוממת, לאתר גופה ולהשיג מהשלטונות היתר חריג להטיסה ארצה בטרם סיימה המשטרה המקומית את חקירת מקרה המוות.

כל קונסול, בוודאי במזרח אסיה ובדרום אמריקה, נתקל בעשרות מקרים כאלה בשנה. לא אחת מעורבים בהם בנים ובנות של אישים רמי מעלה; לעתים נדירות יותר, רמי המעלה עצמם. בכל שבוע – מבצע אנטבה בזעיר אנפין. הטיפול אחיד. יתרונו ברוחב קשריו של הקונסול ובזריזות הפעלתם, לפני שמצב הצבירה מתקרש ומתאבן לפי התקנון.

בנושאים אלה פועלת מול הקונסוליות, ממטה המשרד בירושלים, המחלקה לטיפול בישראלים במצוקה בחו"ל. באמצע העשור שעבר עמדה בראשה אורית שני. כיום היא בזירת הפשע - קצינת מינהלה בהונג קונג. מחלקת הישראלים במצוקה מיוצגת בחדר המצב; היא שהפנתה את הקונסוליה בהונג קונג לפרנקל השבוי בנמל התעופה, אין יוצא ואין ממריא. והקונסוליה, במרוץ נגד השעון, הבהירה למבקשי טובתו של פרנקל שהצעד הגורלי ביותר בפרשה המתגלגלת יהיה מעצרו. מרגע זה ייפתח תיק, יושק הליך פלילי, החשוד יהיה לנאשם, השופט יבצע בו עינוי מים סיני והעונש יהיה שרירותי למדי.

אפשר שימחלו לו, אך גם ייתכן שינהגו בו כבאותה ישראלית מבוגרת שמדדה משקפי־שמש, יצאה מהחנות בהסח הדעת (לדבריה) כשהמשקפיים על פדחתה, נעצרה, הסתפקה מנימוקי חיסכון בסנגור ציבורי, קיבלה את עצתו להודות ונחרדה לשמוע את השופט גוזר עליה חודשיים מאסר. לחילוצה מבית האסורים נדרשה התערבות חירום שכללה המצאת מסמכים שלימדו על פגיעה בריאותית, מצערת כמו אי־הבנת פרנקל, בכישוריה השכליים.

על כן המליצה הקונסוליה שפרנקל יגייס את סר, תעלה כמה שתעלה; והיא אכן הצדיקה את המוניטין. מה בדיוק עשתה, הרי זה בינה ללקוח והשלטונות. על התוצאה אין עוררין. פרנקל עוכב, אך לא נעצר – הבדל של יום בחדר מלון ולילה בתא כלא. לאחר 24 שעות טס לדרכו; אמנם לא ידוע אם העז מאז לדרוך שוב בהונג קונג. ועכשיו הוא מנופף בנייר המודה לו, לדבריו, על שהסתפק בהתנצלות ולא תבע פיצויים.

ישראלי המכיר את התרבות הסינית וששמע השבוע טענה זו של פרנקל נאחז בעתה. גם אם כל מלה שם נכונה, אמר, הציטוט מלבין את פני הונג קונג ברבים, ותבוא על כך תגובה קשה. לא ממשלת ישראל תסבול ממנה, אלא ישראלים – תיירים, טיילים, סוחרים – שיאחרו לחדש אשרה או שישכחו תרמיל (רובה) מהצבא בתרמיל (טיולים). מעכשיו, אין מחילה, הכל לפי הספר, בלי קשרים ובלי קריצות.

כסיפור מילקוט הכזבים פשט המעשה בפרנקל בהונג קונג בו־ביום, בחוגים מסוימים בישראל. העניין התקשורתי בפרסומו היה מועט, כמשקלו הציבורי של נגיד לשעבר שחזר להתעשר באמריקה. המדור ההולם היה הווי ובידור, לא ממשל וכלכלה. אבל פרנקל נבהל ושיווק לעיתונות ובאמצעותה לציבור גרסה שקרית, שביקשה להרחיק אותו מדימויו העממי של כלכלן מקרו המעדיף לשלם מיקרו. הוא בדה מעשייה בדבר חיכוך על רקע טעות במסלול הגישה לביקורת הדרכונים. מותר לשקר לעיתונאי, זה לא פלילי (אלא אם השקר נועד לתיאום פומבי של גרסאות עם עדים החשופים לתקשורת), אבל זאת גם לא הטובה בהמלצות לנגיד בנק, והרי האדם שבבנק ינצח.

עברו רדף אותו, ממש כפי שהכבוד שהוא רודף בורח ממנו. פרנקל מתהדר ב"פרסים ואותות כבוד" – נשיא כבוד, עמית כבוד, דוקטור לשם כבוד (בשתי אוניברסיטאות באותה שנה, בניגוד מפורש להבטחתו לפחות לאחת מהן), וכמובן, השיא – למרות מחאת כלכלנים רבים – פרס ישראל לחקר הכלכלה, שהושג בעמל משותף של ידידו יעקב נאמן ויו"ר הוועדה חיים בן־שחר. אבל אזכור שמו מעורר עדויות על אירועים דלי־כבוד לאורך שנים. כאן הוא נאבק על זכותו הטבעית לקבל בטיסת־יום פריט המיועד לטיסת־לילה, שם הוא מתמקח - עם מנעולן שהקפיץ מסעודת ליל שבת לפרוץ דלת - על 50 השקלים האחרונים ועל תנאי התשלום, פה ממתינים ידידי האגודה למען החייל בבריטניה לקבלת תרומה מובטחת; ויש עוד. ומדוע לא, הרי זכותו לתבוע את זכויותיו, או את זכויות־היתר של המחלקה הראשונה; הוא מעין לבנת פורן של עצמו, מרחק הבל פה מהפיצוי המגיע לו.

עד כאן האזרח הפרטי יעקב פרנקל, אפילו שר האוצר פרנקל, אילו רצה בו נתניהו לתפקיד זה – לאנשי הדרג הנבחר מותר מה שלעובדי מדינה אסור. על נתניהו אמרו במרוצת השנים היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין ופרקליטות המדינה דברים קשים יותר, כולל בתחום החמדנות קפוצת היד. אך זה עשור ומחצה פועלת ועדת המינויים הבכירים, הלא היא ועדת השופט בדימוס גבריאל בך שהיתה לוועדת השופט בדימוס יעקב טירקל ושאישרה לפני שנתיים את הד"ר קרנית פלוג לתפקיד המשנה לנגיד וממלאת מקומו בהיעדרו. הנגיד החדש יכול לפטר אותה לאחר שנה.

זאת ועדת כוונות טובות ומימוש לקוי, מסננת עם חורים גדולים מדי והרכב בעייתי המוטה לטובת השלטון. אמנם לא כולל היו"ר, אבל האכסניה היא מזכירות הממשלה שבמשרד ראש הממשלה והדוברות משותפת לממנה (ראש הממשלה) ולמי שאמורים לבדוק את המתמנה. במקרה נתניהו־פרנקל, יש גם דוברות נוספת, משותפת לשניהם. עד כה לא הועילה במיוחד: הכותרות סביב העולם, מהונג קונג עד ניו יורק דרך המפרץ הפרסי, מאז החשיפה ב"הארץ" לפני שבוע, לא יישמרו באלבומים הפרטיים של משפחות פרנקל ונתניהו.

אם יעקב (פרנקל) עוכב בהונג קונג ועניינו נסגר בין שרון סר לרשויות שם, איך יעקב (טירקל) יעקוב בירושלים אחר נפתלות הפרשה ונזילות הגרסאות? וגם אם תנוח דעתם של שלושה או אף כל הארבעה מחברי ועדת טירקל, האם יכולה דעת אזרחי ישראל לנוח, לאור כל מה שנודע?

ייתכן שנתניהו ויאיר לפיד, שהפגין השבוע בורות ושטחיות מביכות בהתגלגלות הפרשה, ממתינים שפרנקל יבין את הרמז, ולא יכוון את חרטום הצוללת מטה. הם הרי אינם מתכוונים להישאר בצוללת עד לקרקעית. ועוד יש עתירות לבג"ץ – על פרנקל לנסח את תשובתו תחילה, לפני גיבוש עמדת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין – והצבעה בממשלה שלא תהיה בהכרח פה־אחד.

בשרשרת הזאת יש שם נוסף, שמסוגל לקטוע את הבזיון, אף שהוא קרוב לתומכי פרנקל: שמעון פרס. החוק קובע שהנשיא ממנה את נגיד בנק ישראל לפי המלצת הממשלה. המשמעות היא שהנשיא אינו יכול להכתיב מועמד, ממש כמו שרמטכ"ל מתמנה בידי הממשלה בהמלצת שר הביטחון – רק הוא מוסמך להמליץ, אך אין די בהמלצתו. אם פרס יבהיר לנתניהו שבסוף הדרך הארוכה של טירקל־וינשטיין־בג"ץ־ממשלה לא יחתום על מינוי פרנקל, הפרשה תסתיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו