בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

חוק משאל העם: המרדף אחרי הקרדיט

יו"ר הבית היהודי הצהיר כי אם לא יקודם חוק יסוד לעריכת משאל עם על הסכם, סיעתו לא תתמוך בתקציב - אלא שאין כמעט הבדל בין החוק המוצע למצב כיום

6תגובות

מאז נובמבר 2010, מחויבת ממשלת ישראל בחוק להביא למשאל עם כל הסכם מדיני הכולל ויתורים על אדמות שבריבונותה. החוק התקבל ברוב מרשים של 65 תומכים מול 33 מתנגדים. הוא כולל הוראות ביצוע מדויקות למשאל: כיצד תתקיים התעמולה, איפה ייפתחו הקלפיות ואיך ייספרו קולות המצביעים. אפילו נוסח השאלה כבר נקבע: "האם אתה בעד או נגד ההסכם שאושר בכנסת".

ביומיים האחרונים נכנסו כלי התקשורת בישראל לסחרור בעקבות "פצצה פוליטית" שהטיל השר נפתלי בנט. בנט הציב אולטימטום - אם הכנסת לא תקדם בהליך מזורז חוק יסוד לעריכת משאל עם, הבית היהודי לא תתמוך בתקציב המדינה. אלא שמדובר בתרגיל פוליטי: בנט לא יפיל את הממשלה ולא יצביע נגד התקציב, וחוק יסוד משאל העם לא יביא לשינוי מהותי במצב החוקי הקיים היום.

החוק החדש, ממש כמו הקיים, עוסק אך ורק בשטחים שנמצאים בריבונות ישראל. כלומר, אם תתקבל החלטה לפינוי התנחלויות, לא יהיה צורך בקיומו של משאל העם. הציבור יידרש להכריע רק אם יוחלט על ויתורים בירושלים, בגולן או במסגרת חילופי שטחים. נתניהו, ממילא, מתכוון לקיים משאל עם והודיע על כך מפורשות. כשנשאל היום בישיבת סיעת הליכוד מה יקרה אם לא יתבצעו חילופי שטחים הוא השיב: "אנחנו תמיד יכולים למסור שני מטר באזור ירושלים ולהפעיל כך את חוק משאל העם".

אוליבייה פיטוסי

עוד כתבות בנושא

גורמים פוליטיים בכירים הבהירו אתמול כי תביעת בנט היא, בסך הכל, מרדף אחרי קרדיט ציבורי: הבית היהודי רוצים להציג את החוק כהישג הפרלמנטרי המרכזי של הסיעה עם צאת הכנסת לפגרת הקיץ בשבוע הבא. גם השותפות האחרות בקואליציה מנהלות בימים האחרונים מאבקים דומים: הליכוד מתגאה בחוק שעון הקיץ וברפורמת הפרגולות; התנועה - בחידוש התהליך המדיני; יש עתיד בהעברתו בקריאה טרומית של חוק רפורמת הגיוס, וישראל ביתנו שואפת להביא להצבעה את חוק שינוי שיטת הממשל.

בבית היהודי מתמקדים אפוא בקידום חוק משאל העם, אלא שבפועל אין כמעט הבדל בין ההצעה שבנט מתכוון לקדם לבין המצב כיום. למעשה, חוק היסוד שניסחו חברי הכנסת יריב לוין, איילת שקד ואורית סטרוק מפנה את הקוראים לבסס את משאל העם על החוק שהתקבל כבר לפני שלוש שנים.

אז מה קרה? מאז נחקק החוק הקיים, מתנהל ויכוח משפטי נוקב בשאלה האם ניתן לחייב את המדינה לבצע משאל עם באמצעות חוק רגיל ולא חוק יסוד. ד"ר מוחמד ותד, מרצה למשפט חוקתי מהמכללה האקדמית צפת, עתר לבג"צ חודש אחרי חקיקת החוק. לטענתו, חוק משאל העם סותר שורה של חוקי יסוד ולכן איננו קביל. רק אם יחוקק בעצמו כחוק יסוד, הוא יוכל לגבור על חוקי היסוד המקבילים לו. כך, הוא סותר את חוק יסוד הכנסת ואת חוק יסוד הממשלה, משום שהוא משנה באופן מהותי את שיטת המשטר של מדינת ישראל ומפקיע מהכנסת והממשלה את סמכותם להכריע. החוק פוגע גם בחוק יסוד: ירושלים, המקבע את מעמדה של בירת ישראל.

בג"צ לא דחה את ותד על הסף. להיפך: הוא הרחיב את הרכב השופטים בדיון ובכנסת הבינו שמדובר באיתות לכך שיש להיערך לתרגומו של החוק כחוק יסוד. יו"ר הקואליציה, יריב לוין, הסביר השבוע בשיחות סגורות שאלמלא החשש שבג"צ יפסול את החוק, הוא לא היה פועל כלל לקידומו של חוק היסוד.

במקביל, לוין ושותפיו לניסוח החוק הוסיפו לו סעיף "נוקשות", הקובע שניתן יהיה לשנות את חוק היסוד רק באמצעות רוב של 61 חברי כנסת ולא ברוב רגיל. בקואליציה וגם באופוזיציה סרבו להתרגש גם מהסעיף הזה. החוק קובע ממילא שרוב של 80 חברי כנסת התומכים בהסכם יביא לביטול משאל העם. לנתניהו יש כיום ככל הנראה יכולת לגייס רוב כזה בכנסת אם יביא הסכם. במקביל, אם יחליט לבטל את חוק היסוד בסמוך להצגת הסכם, סביר שיצליח לגייס למהלך 61 ח”כים כנדרש. גם אם שני המהלכים האלה לא יצליחו, גורם פוליטי המצוי בחוק טוען כי ניתן לבטל את סעיף הנוקשות גם באמצעות רוב רגיל.

עבור נפתלי בנט, קיבוע משאל עם כחוק יסוד הוא משימה משמעותית. בנט כלל אותה בהסכם הקואליציוני עם הליכוד ובשבוע האחרון הצליח לשכנע את השותפות הקואליציוניות, שהביעו התנגדות למהלך, להסכים לקידומו. אם יצליח להעבירו במליאת הכנסת, מדובר מבחינתו בהצלחה דרמטית. בבית היהודי חששו שבג״צ יפתיע ויבטל את החוק הנוכחי בלי התרעה מוקדמת. המהלך של בנט נועד להקדים תרופה למכה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו