חוק יסוד משאל העם אושר הלילה בקריאה ראשונה בכנסת

החוק, שנועד לשדרג את מעמדה של החקיקה הקיימת בנושא, מחייב עריכת משאל עם על כל ויתור על אדמות בריבונות המדינה

יהונתן ליס
יהונתן ליס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים1
יהונתן ליס
יהונתן ליס

מליאת הכנסת אישרה אתמול בקריאה ראשונה את הצעת חוק יסוד משאל העם, שהגישה הממשלה, ונועד לשדרג את מעמדה של החקיקה הקיימת בנושא. החוק מקבע כחוק יסוד עריכת משאל עם על כל ויתור על אדמות בריבונות המדינה, כלומר על ויתורים טריטוריאליים בגולן, בירושלים או במסגרת חילופי שטחים, אך אינו חל על פינוי התנחלויות בגדה. 66 ח"כים תמכו בהצעה ו-45 התנגדו לה.

חוק משאל העם נחקק כבר ב-2010, כחוק רגיל, ומאז הממשלה מחוייבת לקיים משאל כזה בכל מקרה בו היא מבקשת לוותר על אדמות שבריבונותה. חודשיים לאחר חקיקתו של החוק הוגשה עתירה לבג"ץ שטענה שלא ניתן לחייב עריכת משאל עם באמצעות משאל רגיל, אלא באמצעות חוק יסוד בלבד, משום שהדבר סותר חוקי יסוד אחרים. על אף שבג"ץ לא קבע עדיין את גורלו של החוק, במפלגות הימין החליטו שלא לקחת סיכון ולקדם את חקיקתו מחדש, הפעם כחוק יסוד, ולמנוע אפשרות שיבוטל.

שר הכלכלה נפתלי בנט (הבית היהודי), שהתעקש על אישור החוק לפני היציאה לפגרה אתמול, נשא דברים בדיון: "הלילה אנחנו עושים היסטוריה. צריך להיות ברור לכולם: ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. אני שומע את אריה דרעי מטיף לי. הרי ש"ס העבירה את הסכם אוסלו, מה אתם מטיפים לי?". השר בנט הוסיף כי לא ברור לו למה השמאל מתנגד למשאל עם. "למה אתם מוטרדים? אם העם רוצה שתי מדינות לשני עמים, אז למה לא ללכת למשאל עם. אם יהיה משאל עם אנחנו נצא לכל רחוב ושכונה ונשכנע שארץ ישראל שייכת לעם ישראל".

ח"כ יריב לוין (במרכז), עם הח"כים קול ושמולי, בכנסת לפני חודשייםצילום: מיכל פתאל

ח"כ יריב לוין (הליכוד ביתנו), שיזם את הצעת החוק, תקף את בג"ץ. לדבריו, "עיגון משאל עם בחוק יסוד חשוב, ראוי, לא הכרחי. הצורך לעגן אותו כחוק יסוד בגלל עתירה לבג"ץ הוא פלישה חסרת תקדים לסמכות הכנסת. הדבר הזה חמור מאוד. אם עד היום היינו רגילים לטענה שלבג"ץ יש סמכות להתערב במקרים של דריסת המיעוט, לגבי הצעת החוק הזו, משאל עם לא נגוע בכך, ההיפך, הוא מבטיח רוב ונותן אפשרות לכל אזרח באופן שאינו גורע מהאזרח. הטענה שראוי לפסול את החוק – מנין הסמכות להתערב בהליך חקיקה? מחר יגידו שכותרת החוק לא בסדר. חוק משאל עם עבר ברוב שאף חוק אחר לא קיבל – למעלה מ-61 ח"כים בקריאה ראשונה, ובהחלת דין רציפות ובקריאה שנייה. כל ההסתייגויות נדחו ברוב של 61 ויותר, גם בקריאה שלישית. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו עבר ב-30 קולות והפך לחוקה. שערורייה. כמי שהוביל את חקיקת החוק, מי יתן ולעולם לא נזדקק להשתמש בחוק הזה". ח"כ דב חנין אמר מנגד, ״הכוונה מאחורי החוק הזה היא לסנדל את השלום".

שר הפנים, ח"כ גדעון סער, פנה בדיון אל חברי האופוזיציה ואמר, "יש ביניכם כאלה שאני יודע שזו עמדתם העקבית. סיעת מרצ באופן עקבי שוללת משאלי עם. דווקא מפלגת העבודה כקולקטיב מתנגדים רק כי אתם באופוזיציה. תמיד תמכתם במשאל עם, באופן עקבי. בדקתי. כשהדברים יוכרעו ונעמוד משני צדי המתרס, אף אחד לא היה רוצה שהדברים יוכרעו עם עריקים שמפתים אותם תמורת טובות הנאה".

ח"כ עיסאווי פריג' ממרצ טען, "בלבלתם אותנו. מה אתם רוצים? משילות או משאל עם? יש כאן ממשלה פחדנית. התרגיל שקוף. זה עוד תעלול שלא צריך להסתיר מאחורי חוק". ח"כ אלעזר שטרן מהתנועה אמר בדיון כי הוא תומך בחוק משאל העם כדי לאחות קרעים בעם לאחר חתימת הסכם שלום. עוד אמר כי לדעתו דווקא חוק משאל עם יסייע לגמישות ראש הממשלה בעת משא ומתן. ח"כ מאיר שטרית, לעומתו, הבהיר כי הוא מתנגד לחוק משאל העם ולמרות זאת יצביע בעדו כדי לסייע לראש הממשלה לקדם את תהליך השלום.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ