בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לבני מינתה את פרופ’ רות גביזון לגיבוש אלטרנטיבה לחוק מדינת הלאום

שרת המשפטים מאמינה שגביזון תוכל לגשר על הפערים בין שלל הנוסחים הקיימים לחוק. "אבחן את ההצעות ואעמיד הצעה לדיון ציבורי", אמרה גביזון

70תגובות

שרת המשפטים, ציפי לבני, מינתה היום את פרופ' רות גביזון לגבש אלטרנטיבה ל"חוק מדינת הלאום" שהוגש על ידי הליכוד ביתנו והבית היהודי. המינוי בא בניסיון לאזן בין הגדרת ישראל כמדינה "יהודית" וכמדינה "דמוקרטית". בפנייה של לבני לפרופ׳ גביזון היא כתבה: ״אני מאמינה כי הגיעה העת לנסח הסדר חוקתי העוסק באופייה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, ומעגן את מרכיבי זהותה באופן המאזן ומשלב ערכים אלה, הן היהודי והן הדמוקרטי".

המינוי  פרופ׳ גביזון נענתה למינוי והודיעה כי תפעל “במטרה לסייע בקידום הרצון לתת עיגון חוקתי לזהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות המפורטים בהכרזה על הקמת המדינה. במהלך עבודתי אבחן את ההצעות המונחות על שולחן הכנסת ואתייעץ עם הגורמים הרלבנטיים. לאחר שתגובש הצעה ראשונית היא תימסר לשרת המשפטים ותועמד לדיון ציבורי כנדרש”. 

בהודעתה של לבני על המינוי צוין כי הוא נעשה בהסכמת ראש הממשלה וראשי מפלגות הקואליציה, אך גורמים בסביבת נתניהו הביעו זעם על תוכן ההודעה. "נתניהו לא בירך על המהלך ולא הביע תמיכה ביוזמת גביזון", הבהירו "שרת המשפטים, ציפי לבני, עדכנה אותו על כוונתה להקים מנגנון שיפשר בנושא. ראש הממשלה לא מקדם ולא מברך על מהלכים שאותם הוא לא מכיר על בוריים".

על שולחן הכנסת הונחה לאחרונה הצעת חוק שנויה במחלוקת שזכתה בתקשורת לכינוי חוק "מדינת הלאום". את החוק יזמו יו"ר הקואליציה, יריב לוין ויו"ר סיעת הבית היהודית, אילת שקד. השניים מבקשים, במוצהר, להעדיף את זהותה היהודית של המדינה על פני זאת הדמוקרטית בעיקר בכל הנוגע לפסיקות משפטיות עתידיות.

אוליבייה פיטוסי

החוק המשותף הוא גרסה מתונה יחסית של החוק שיזם בכנסת הקודמת ח"כ לשעבר אבי דיכטר מקדימה. הנוסח החדש קובע כי מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, וכי הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית בישראל ייחודית לעם היהודי. החוק קובע גם כי "ארץ ישראל" היא מולדתו ההסטורית של העם היהודי, אך לא מכיר בהיותה של הארץ מולדתם של עמים אחרים. בסעיף הבא, מעוגן משטרה הדמוקרטי של ישראל ומנסחי החוק מבהירים כי המדינה תהא מחוייבת לזכויותיהם האישיות של כלל אזרחיה.

לוין ושקד קראו לראש הממשלה לאמץ את ההצעה. לדבריהם, "אנו מצפים מנתניהו לתמוך בחוק זה כפי שדרש מן הפלשתינאים להכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי". בניסיון לרכך את נוסח החוק השנוי במחלוקת של דיכטר, הוכנסו בו מספר שינויים מהותיים. כך, החכי"ם ביטלו בנוסח החדש את ההצהרה המפורשת על כפיפותו של המשטר הדמוקרטי בישראל לאופייה היהודי של המדינה.

עם זאת, כאמור, החוק מבליט משמעותית כבר בתחילתו את הזיקה של העם היהודי למדינה ולארץ על חשבון לאומים אחרים וקובע את משטרה הדמוקרטי של המדינה רק בסעיף השני לחוק. בנוסף, הסעיף הקובע כי ערבית לא תהיה שפה רשמית בישראל הוסר מן ההצעה. לבני, כמו גם מנהיג יש עתיד, יאיר לפיד, הודיעו בעבר כי יטילו וטו על קידומו של החוק בנוסח הנוכחי. לבני מחזיקה בעמדה עקבית נגד החוק לאחר שמנעה מדיכטר לקדם את הצעתו עוד בתקופת הכנסת הקודמת.

לבני מינתה את גביזון ולא את מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים לבחון הסדר מוסכם. השרה מאמינה שגביזון תוכל לגשר על שלל הנוסחים ולהביא נוסח מוסכם על מפלגות הקואליציה ברוח מגילת העצמאות.

בעבר ניסתה לבני לקדם את מועמדותה של גביזון - פרופ' לפילוסופיה של המשפט באוניברסיטה העברית ומי שהייתה בין המתנגדים הבולטים לאקטיוויזם השיפוטי של בית המשפט העליון - לכס השיפוט בבית המשפט העליון. מינויה עורר התנגדות עזה בקרב נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק ובקרב הנשיאה לשעבר דורית ביניש. גם שר המשפטים דניאל פרידמן תמך במינויה. גביזון נחשבת גם לתומכת בחוק האזרחות (המונע איחוד משפחות של ישראלים ובני זוגם הפלסטינים), ואף תומכת בהגבלת הגירה של יהודים מהעולם השלישי לישראל.

ב-2005 הקימה גביזון את עמותת מציל"ה - מרכז למחשבה ציונית, יהודית, הומניסטית וליברלית. בראיון ל"הארץ" שפורסם ב- 2009 התייחסה ליעד של רוב יהודי יציב כיעד לגיטימי של ישראל. בתשובה לשאלה מה היא מוכנה לעשות בשביל רוב יהודי, השיבה: "רק מה שזכויות האדם מאפשרות. אני לא מוכנה לגרש את הערבים וגם לא להפלות אותם. אבל מותר למדינת ישראל להגיד שהיא לא מעוניינת להרחיב את המיעוט שחותר תחת הצדקת קיומנו. אתה יכול להגיד שמהגרים לכאן רק אנשים שמקבלים את ישראל כמות שהיא. אני לא רואה סיבה שישראל לא תדרוש שבועת נאמנות ממתאזרחים - זו דרישה מקובלת של הגירה".

באותו ראיון התייחסה לחוק האזרחות שאושר בבג"ץ על חודו של קול. גביזון אמרה כי "זה לא ויכוח משפטי אלא אידיאולוגי, והוא לא צריך להיות מוכרע בבית המשפט אלא בכנסת ובחברה האזרחית... יש ויכוח אידיאולוגי עמוק בנושאים האלה והגיע הזמן להתווכח. אני חושבת שאני מבטאת רוב גדול בציבור הישראלי של האנשים שרוצים לקיים את הארץ הזאת כמדינה שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית - רוב גדול, לא רוב קטן. אני לא מיעוט ואני לא ימין רדיקלי. אני אלחם נגד כל ניסיון לתייג אותי ואת המסר שלי כימין רדיקלי. לא יעזור לכם שום דבר. אני משקפת את חוט השדרה של האנשים בישראל".

בתשובה לשאלה האם עברה ימינה השיבה: "אני סוציאל-דמוקרטית ואני בעד שתי מדינות לשני עמים - שתי עמדות מובהקות של השמאל. אז מאוד קשה לי להבין איך אפשר להגדיר אותי כימין. אבל קרה לי משהו שיש המפרשים כמעבר משמאל לימין.... אם להיות ציוני זה להיות ימני, אז אין לי בעיה. אני גאה להיות ימנית ומוכנה לשלם את המחיר. אבל מציל"ה הוא ארגון שעוסק בציונות ויהדות וגם בזכויות אדם. אם זה ימין קיצוני - אז אני ימין קיצוני".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו