בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שולמית אלוני, חברת הכנסת והשרה לשעבר, מתה בגיל 85

כלת פרס ישראל ויו"ר מרצ לשעבר תובא למנוחות בכפר שמריהו ביום ראשון. היא כיהנה בין היתר כשרת החינוך והתרבות בממשלת רבין השניה

227תגובות

שולמית אלוני, כלת פרס ישראל ויו"ר מפלגת מרצ לשעבר, מתה הלילה (שישי) בגיל 85. בהודעה שפרסמה מרצ צוין כי "אלוני מתה בקרב משפחתה ובשיבה טובה". הלוויתה תיערך ביום ראשון בשעה 16:00 בבית העלמין בכפר שמריהו, שם התגוררה. אלוני כיהנה כחברת כנסת במשך 28 שנים וכיהנה, בין היתר, כשרת החינוך והתרבות בממשלת רבין השנייה, כשרת התקשורת וכשרת המדע.

“אני בן אדם עם מיתר אחד, כמאמר המשורר. גם לי יש רק שיר אחד ופזמון קבוע, והוא זכויות האזרח. אני עוסקת כל ימי בעניינים רבים, תרבות ופילוסופיה ופסיכולוגיה, אבל הנושא האמיתי שלי הוא זכויות האזרח”, אמרה אלוני בדברים שצוטטו על ידי חברי ועדת פרס ישראל בשנת 2000. "אני גדלתי בדור שתנועות הנוער ומלחמת העצמאות חינכו אותו שלא לשאול למי צלצלו הפעמונים, אלא להיות בטוחים שהם צלצלו בשבילם”.

זכויות האדם והאזרח אכן היו במרכז עשייתה של אלוני לאורך השנים. היא נולדה בתל אביב ב-1928, היתה חברה בתנועת הנוער "השומר הצעיר" ובהמשך לחמה בפלמ"ח. היא עבדה כמורה למקרא והיסטוריה במשך 12 שנים והיתה מראשוני המורים לאזרחות בישראל. אלוני התגוררה תקופה קצרה כשותפה שלישית בחדרם של שמעון וסוניה פרס בקיבוץ אלומות.

את עשייתה הציבורית החלה בקול ישראל: בין השנים 1965-1957, הגישה את תוכניות הרדיו "מחוץ לשעות הקבלה" ו”הנושא בטיפול" שעסקו בזכויות הפרט ובנושאי צרכנות והפכו לכתובת יחידה מסוגה באותן שנים לתלונות הציבור.

ב–1965 נבחרה אלוני, עורכת דין בהכשרתה, לכנסת השישית ברשימת מפא"י. במשך 28 שנות כהונתה, היא שימשה כיו"ר ועדת החוקה של הכנסת והיתה חברה במרבית ועדות הכנסת. בבחירות לכנסת השמינית פרשה ממפלגת העבודה בעקבות סדרת עימותים פומביים עם יו"ר המפלגה, גולדה מאיר. בבחירות ב-1974 הקימה את תנועת רצ, שזכתה בשלושה מנדטים. היא כיהנה כשרה בלי תיק בממשלת רבין הראשונה. באוקטובר 1974 התפטרה בשל חבירת סיעת המפד"ל לקואליציה.

אחד ההישגים הבולטים שהובילה היה ביטול הסעיף בחוק האוסר על משכב זכר. לימים היא סיפרה שראש הממשלה דאז, מנחם בגין, עמד מעל דוכן הנואמים בכנסת וסנט בה ובחברי הקהילה בישראל, “הגב' אלוני מגנה על הבהמות". אלוני לא העריכה את בגין. “הוא לא היה כל כך משכיל כפי שהעמיד פנים", סיפרה בריאיון לפני שנים אחדות. לדבריה, “בגין היה רטוריקן יוצא מהכלל, וגם דמגוג יוצא מהכלל".

בבחירות 1984 גדלה רצ לחמישה מנדטים, עם הצטרפותם של רן כהן ומאוחר יותר יוסי שריד ומרדכי וירשובסקי. ב-1991 התאחדה רצ עם שינוי ומפ"ם לתנועת מרצ. בבחירות 1992 רשמה מרצ הישג היסטורי וזכתה ב-12 מנדטים. בעקבות ההצלחה בבחירות, מונתה אלוני לשרת החינוך בממשלתו של יצחק רבין. הקדנציה שלה היתה רצופת עימותים עם המפלגות החרדיות. מנהיגה הרוחני של תנועת ש"ס, הרב עובדיה יוסף, אף הודיע כי “צריך לעשות משתה ביום שתמות”. אלוני הפכה לסמל למאבק בכפייה הדתית ובהפרדת הדת מהמדינה. היא נאלצה לעזוב את משרד החינוך, לאחר שש"ס תבעו את פיטוריה מראש הממשלה רבין, והיא מונתה לשרת התקשורת, המדע והטכנולוגיה. בממשלה שהקים שמעון פרס לאחר רצח רבין, מונתה אלוני לשרת התקשורת, המדע והאמנויות.

לאורך אותן שנים אלוני זכתה לאיומים בלתי פוסקים על חייה. “פעם תפסו פה ליד הבית אצלי קרוב משפחה של הרב לוינגר עם תרמיל צבאי מלא ברימונים. הוא אמר שבא להחזיר אותי בתשובה". לדבריה היא לא נכנעה לאיומים מעולם. “זה היה לא נעים לפרסם את זה ולחיות את זה. אבל לא פחדתי. ניסו להלך עליי אימים".

תומר אפלבאום

ב-1996, על רקע עימותים עם ח"כ יוסי שריד, החליטה אלוני שלא להתמודד על ראשות המפלגה ופרשה מן החיים הפוליטיים. שריד נבחר אז ליורשה. לאחר פרישתה מהכנסת הוסיפה להרצות באוניברסיטאות תל אביב ובאר שבע בקורסים בזכויות האזרח ובמינהל ציבורי, השתתפה בהפגנות והיתה נואמת מבוקשת בכינוסים פוליטיים. גם לאחר פרישתה מחיים פוליטיים פעילים, היא לא חדלה למתוח ביקורת על הנעשה בישראל. כך, מתחה ביקורת על שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, כשאמרה, "הוא היה כישלון כרמטכ"ל, כישלון במה שהוא עושה. מי שיכול להתגאות בו זה מוסוליני".

לאורך השנים, אלוני ערכה חוזי נישואים לזוגות פסולי חיתון וכאלו שלא רצו להתחתן בחסות הממסד הרבני. במקביל היא עמדה מאחורי הקמת המועצה הישראלית לצרכנות ומוסד נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה. אלוני היתה שותפה להקמת מעונות לנשים מוכות ומרכזי סיוע לקורבנות אונס.

בשנת 2000 הוענק לה פרס ישראל על תרומתה המיוחדת לחברה ולמדינה, חרף מחאות הממסד הדתי. השופטים כתבו כי הפרס מוענק לאלוני בזכות "מאבקה על כבוד האדם וזכויותיו היסודיות והטבעיות, היותה פה לאזרח, מאבקה למען תיקון עוולות, הנפת דגל השוויון בין העמים והאמונות השונות בישראל והכבוד ההדדי".

אלוני כתבה שישה ספרים, בהם ספר הלימוד באזרחות "אזרח ומדינתו" וכן "זכויות הילד בחוקי מדינת ישראל", "נשים כבני אדם" ו"ההסדר - ממדינת חוק למדינת הלכה".
ב-2008, במלאת לה 80 פרסמה את הספר “דמוקרטיה באזיקים”, מעין דו"ח על מצבה של הדמוקרטיה הישראלית. "המדינה חוזרת אל הגטו, אל היהדות האורתודוקסית, ושלטונה של הרבנות הפונדמנטליסטית מעמיק", כתבה בגב הספר, "ישראל הפורחת, החופשית והנאורה, שהתהדרה במחקר ובקידמה, מנמיכה את קומתה בפני הרבנים, החרדים והמתנחלים, התובעים לעצמם הכל בשם הדת".

אלון רון

אלוני היתה נשואה במשך 36 שנה לראובן אלוני, ממייסדי קיבוץ אלונים ומינהל מקרקעי ישראל, שמת ב-1988. בני הזוג גרו בכפר שמריהו ונולדו להם שלושה ילדים: דרור אלוני, ראש מועצת כפר שמריהו, פרופ' נמרוד אלוני, פילוסוף של החינוך בסמינר הקיבוצים ובמאי הקולנוע אודי אלוני. כשנשאלה בריאיון לגיל חובב במלאות לה 80 מהו העשור הטוב בחייה, השיבה: “אני לא יכולה להתלונן. אני רק מצטערת שהגעתי לגיל זיקנה. פתאום הכל כואב". לדבריה, “אהוד ברק אמר עליי פעם שזקנתי מביישת את נעוריי. אמרתי בתגובה שהוא צודק. אני כבר לא יכולה לשחק טניס".

אודי אלוני כתב שלשום בעמוד הפייסבוק שלו כי "אמא שלי הלכה לעולמה היום ב–6 בבוקר. אני בלובליאנה ובדיוק החל לרדת שלג. אני שר בקול את רייזלה ביידיש ועברית כמו שאמא של אמא שלי היתה שרה לנו: קום קום קום, בואי בואי בואי, ומחפש טיסה לארץ. אני כל כך אוהב את אמא שלי".

במערכת הפוליטית ספדו לאלוני עם היוודע דבר מותה. ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עם בנה, פרופ' נמרוד אלוני, וביקש להביע את צערו. "על אף המחלוקות העמוקות שהיו בינינו לאורך השנים, הערכתי את תרומתה לציבוריות הישראלית ואת נחישותה לעמוד בנחרצות על הדברים שהיא האמינה בהם", אמר נתניהו.

שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, אמר כי לתרומתה של אלוני לשיח הדמוקרטי בישראל היתה משמעות רבה. "למרות שבמשך השנים היו חילוקי דעות מהותיים בהשקפותינו בנושאים שונים, תמיד הערכתי את נחישותה להיאבק על עמדותיה ולהשמיע אותן בקול רם וברור, כמו גם את דאגתה הגדולה למדינת ישראל ולעתידה", אמר יעלון, "הוויכוח אתה לעולם היה מאתגר, שכן משנתה היתה סדורה ואמונתה כנה. הערכתי מאוד את צניעותה ואת יושרה ויושרתה". גם שר החינוך שי פירון הביע צער על מותה של אלוני ואמר כי היתה מודל לאשת עקרונות ולמעשים ולבעלת אידיאולוגיה מוצקה.

אייל ברלב

יו"ר מרצ זהבה גלאון אמרה כי אלוני היתה "אשה אדירה, אמיצה, פורצת דרך" והוסיפה כי אלוני לעולם תישאר דמות מעוררת השראה לכל ישראלי שהשוויון וזכויות האדם בלבו. "במו ידיה היא הפכה את ישראל למקום שטוב יותר לחיות בו ומעולם לא הפסיקה להילחם על הערכים שבהם האמינה ועמם תמיד תהיה מזוהה: שלום, שוויון מוחלט בין כל בני האדם ללא הבדל דת, מין, גזע ומגדר, וחופש מלא מכפייה וניצול", אמרה, "יחד עם כל מרצ אני מתאבלת על לכתה של מי שייצגה את הכרזת העצמאות האותנטית, ומתחייבת להמשיך בדרכה ולפעול להגשמת הערכים שלאורם חיה ושעליהם הגנה במשך כל שנות פעילותה הציבורית המפוארת".

ח״כ מיכל רוזין (מרצ) סיפרה כי העריצה את הנחרצות של אלוני ואת אמונתה בצדקת הדרך. "היא נתנה השראה גדולה לכל מי שמאמינה בזכויות אדם", אמרה. חבר הכנסת לשעבר יוסי ביילין אמר כי אלוני "הכניסה את הנושא של חשיבות זכויות האדם לתוך הקולקטיב".

יו"ר מפלגת העבודה יצחק (בוז'י) הרצוג ספד לאלוני באומרו כי "היא היתה מנהיגה פוליטית חשובה ומודל לחיקוי לדור שאני נמנה עמו. אומץ לבה ותעוזתה לשמירה על זכויות האדם במדינת ישראל ייזכרו עוד שנים רבות. אלוני חוללה שינוי משמעותי בשיח הציבורי ושברה את החומות הבצורות של תפישות עולם מיושנות ופרדיגמות שאבד עליהן הכלח, ועל כך אנחנו צריכים להוקיר לה כאומה. היא תיזכר כלוחמת נועזת למען השלום, דו-קיום וזכויות מיעוטים".

ח"כ מרב מיכאלי (עבודה) אמרה, "אי אפשר להפריז בחשיבותה של שולמית אלוני בשבילנו. בשבילנו, נשים בכלל וחברות כנסת ופוליטיקאיות בפרט, היא דמות מופת, היא השראה, היא כוח. דעותיה על בני אדם הרי הן אור גדול לפני המחנה".

יו"ר הכנסת לשעבר ראובן ריבלין אמר כי למרות חילוקי הדעות בינו לאלוני, "הערכתי אותה כאשה שלא נמשכה אחר פופוליזם, אלא הביעה את אמונותיה והשקפותיה ללא כחל ושרק, ואף העמידה תנועה פוליטית שהאמינה בה". סיעת יש עתיד כתבה בהודעתה כי אלוני השקיעה עשרות שנים בעשייה ציבורית ופרלמנטרית ולחמה למען עקרונותיה ביושר ובאומץ.

בהודעה שפרסמה תנועת שלום עכשיו נכתב כי "עמוד האש כבה. אלוני היתה תמיד צעד אחד לפני המחנה כולו. עולמה הערכי ואומץ לבה שינו את פני השמאל הישראלי והחברה הישראלית כולה".

התנועה הקיבוצית כתבה בהודעה שפרסמה כי "לאורך כל שנות פעילותה ראתה אלוני בקיבוץ ובתנועה הקיבוצית שותפים לדרך עליה נאבקה. אלוני לחמה באומץ על זכויות האדם באשר הן והיתה ממובילות המאבק לשוויון האשה ומעמדה בחברה הישראלית".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו