בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכנסת אישרה את חוק הגיוס ועיגנה משאל עם בחוק יסוד

ח"כ גפני מיהדות התורה: "הציבור החרדי לא ישכח מה עוללו נתניהו ושותפיו". לפיד: לא נתמוך במועמדותו של בנימין בן אליעזר לנשיאות

2תגובות

עסקת החבילה הקואליציונית הושלמה אמש, עם אישורם של חוק הגיוס וחוק משאל העם בכנסת, יממה לאחר אישור חוק המשילות. ההצבעות התקיימו בהיעדר חברי האופוזיציה, שהחרימו את הדיונים במליאה במחאה על כך שלא התאפשר דיון ממושך בהצעות החוק לפני אישורן.  

ראשית אישרה הכנסת את חוק הגיוס, שבמסגרתו יועלו יעדי הגיוס לצה"ל בחברה החרדית בהדרגה, ושירות החובה לגברים יקוצר מ–36 חודשים ל–32. בחוק תמכו 67 ח"כים והתנגד לו אחד - ח"כ יוני שטבון (הבית היהודי), שנענש על כך בידי סיעתו. לפני ההצבעה על החוק פרסמו חברי מפלגת העבודה הודעה שבה הביעו תמיכה בחוק והודיעו כי היו מצביעים בעדו אלמלא החרם, תוך הסתייגות מהסעיף שלפיו בני ישיבות ההסדר ישרתו 17 חודשים בלבד. מנהיג יש עתיד יאיר לפיד הודיע כי בעקבות היעדרות חברי העבודה מההצבעה, סיעתו לא תתמוך במועמדותו של בנימין בן אליעזר לנשיאות המדינה. לפיד האשים את בן אליעזר בכך שקיבל "החלטה לא ערכית".

יו"ר סיעת יש עתיד, ח"כ עפר שלח, הגדיר את אישור החוק "תחילתו של פרק חדש בחברה הישראלית", ואמר כי הוא "מביא מתווה ישים ואמיתי שמייצג את העקרונות עליהם נלחמנו: כולם צריכים לשרת וכולם צריכים לצאת לעבוד ולפרנס את עצמם". מנגד, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר לאחר ההצבעה כי "מדינת ישראל איבדה היום את הזכות להיקרא מדינה יהודית ואת היכולת להיקרא מדינה דמוקרטית. הציבור החרדי לא ישכח ולא יסלח לנתניהו ולשותפיו על שעוללו לו".

אמיל סלמן

מאוחר יותר אושר חוק משאל העם ברוב של 68 ח"כים וללא מתנגדים. החוק נחקק כבר ב–2010 כחוק רגיל, ובעקבות אישורו הוגשה לבג"ץ עתירה נגדו בטענה שלא ניתן לחייב עריכת משאל עם באמצעות חוק רגיל אלא באמצעות חוק יסוד בלבד, משום שהדבר סותר חוקי יסוד אחרים. על אף שבג"ץ טרם הכריע בעניין, במפלגות הימין החליטו שלא לקחת סיכון ולקדם את חקיקתו מחדש, הפעם כחוק יסוד, כדי למנוע אפשרות שיבוטל. החוק מחייב עריכת משאל עם בנוגע לכל ויתור על שטחים בריבונות המדינה - כלומר בגולן, בירושלים או בתוך הקו הירוק במסגרת חילופי שטחים - אך אינו חל במקרה של פינוי שטחים בגדה המערבית. 

בצעד חריג, לפני ההצבעה על החוק עלה לדוכן הנואמים ראש הממשלה בנימין נתניהו, שקרא לח"כים לתמוך בו. "החלטה על הסדר מדיני חייבת להתקבל על ידי העם", אמר. "כשבאים להחליט החלטה גורלית על עתידנו - אם נגיע לזה, ומדובר ב'אם' גדול - צריך להגיע להכרעת העם. זה הדבר היחיד שישמור על השלום הפנימי בתוכנו".

מנהיג הבית היהודי נפתלי בנט הזכיר בדיון את תוכנית ההתנתקות ואת הסכם אוסלו ב' כמקרים שבהם התחייב לדעתו משאל עם, והוסיף: "ידידיי מהשמאל, אם אתם כל כך מאמינים שיש לכם רוב להסדר - ממה אתם חוששים?". ח"כ עמרם מצנע (התנועה), שנדרש לתמוך בחוק, הודה: ״אני לא אוהב את החוק הזה", והוסיף כי לוין יזם אותו "כדי לעשות את הסכם השלום העתידי קשה, מסובך ואולי בלתי אפשרי".

מנגד, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר לאחר ההצבעה כי "מדינת ישראל איבדה היום את הזכות להיקרא מדינה יהודית ואת היכולת להיקרא מדינה דמוקרטית. הציבור החרדי לא ישכח ולא יסלח לנתניהו ולשותפיו על שעוללו לו".

מאוחר יותר אושר חוק משאל העם ברוב של 68 ח"כים וללא מתנגדים. החוק נחקק כבר ב–2010 כחוק רגיל, ובעקבות אישורו הוגשה לבג"ץ עתירה נגדו בטענה שלא ניתן לחייב עריכת משאל עם באמצעות חוק רגיל אלא באמצעות חוק יסוד בלבד, משום שהדבר סותר חוקי יסוד אחרים. על אף שבג"ץ טרם הכריע בעניין, במפלגות הימין החליטו שלא לקחת סיכון ולקדם את חקיקתו מחדש, הפעם כחוק יסוד, כדי למנוע אפשרות שיבוטל. החוק מחייב עריכת משאל עם בנוגע לכל ויתור על שטחים בריבונות המדינה - כלומר בגולן, בירושלים או בתוך הקו הירוק במסגרת חילופי שטחים - אך אינו חל במקרה של פינוי שטחים בגדה המערבית. 

בצעד חריג, לפני ההצבעה על החוק עלה לדוכן הנואמים ראש הממשלה בנימין נתניהו, שקרא לח"כים לתמוך בו. "החלטה על הסדר מדיני חייבת להתקבל על ידי העם", אמר. "כשבאים להחליט החלטה גורלית על עתידנו - אם נגיע לזה, ומדובר ב'אם' גדול - צריך להגיע להכרעת העם. זה הדבר היחיד שישמור על השלום הפנימי בתוכנו, והשלום הזה יוכרע על ידי הציבור. עלינו להיות גאים בכך שהקואליציה קיבלה את ההחלטה הזאת". 

מנהיג הבית היהודי, נפתלי בנט, הזכיר בדיון את תוכנית ההתנתקות ואת הסכם אוסלו ב' כמקרים שבהם התחייב לדעתו משאל עם, והוסיף: "ידידיי מהשמאל, אם אתם כל כך מאמינים שיש לכם רוב להסדר - ממה אתם חוששים?". ח"כ עמרם מצנע (התנועה), שנדרש לתמוך בחוק, הודה: ״אני לא אוהב את החוק הזה, עד היום הסתדרנו ללא משאל עם". לדבריו, מטרת ההצעה היא "להפוך את הסכם השלום העתידי לקשה, מסובך ואולי בלתי אפשרי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו