בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ועדת החוקה תדון בהפיכת החטיבה להתיישבות לרשות שתפעל בשקיפות

החטיבה פועלת כזרוע ממשלתית שמקימה התנחלויות בשטחים ומתוקצבת במאות מיליוני שקלים. גלאון: הבית היהודי וישראל ביתנו לחצו שלא לדון במהלך

4תגובות

ועדת החוקה של הכנסת תתבקש ביום רביעי הקרוב לאשר את הפיכת החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית לרשות ציבורית שתהיה כפופה לחוק חופש המידע. החטיבה משמשת בשנים האחרונות כזרוע ביצועית של הממשלה בתחומי בנייה והקמת יישובים ותשתיות בשטחים ובתוך תחומי ישראל, וכל תקציבה מקורו בתקציב המדינה. לאחר האישור בוועדה תחתום שרת המשפטים ציפי לבני על צו שיתקף את התקנה.

בשנה האחרונה הובילה את המהלך בכנסת יו"ר מרצ זהבה גלאון, שטענה שהחטיבה הפכה זרוע להזרמת כספים להתנחלויות שמתנהלת באופן לא שקוף, שכן תקציבי החטיבה אינם מאושרים במסגרת תקציב המדינה אלא באמצעות העברות תקציביות כלליות במסגרת ועדת הכספים. "בחצי השנה האחרונה עלה תקציב החטיבה להתיישבות בחצי מיליארד שקלים", אמרה גלאון, "אנחנו רוצים לדעת לאן הלך הכסף. הממשלה טוענת שמדובר בפרויקטים לפיתוח הנגב והגליל, אני טוענת שהכסף הלך לבנייה בשטחים. כשתהיה שקיפות נוכל סוף סוף לדעת מה נעשה בכסף הזה".

גלאון פנתה ללבני וביקשה שתתקין תקנות שיובילו לשקיפות בחטיבה להתיישבות. לבני נעתרה לבקשה, אך הבהירה שלא תוכל לעשות זאת ללא אישור ועדת החוקה. מאז עיכבה הוועדה את הדיון בנושא והיא צפויה לקיים אותו רק ביום רביעי הקרוב, יום הפעילות האחרון של כנס החורף לפני היציאה לפגרה. “הבית היהודי וישראל ביתנו הפעילו מסכת לחצים על הוועדה כדי שהדיון הזה לא יתקיים", אמרה גלאון. במסמך שהעבירה לבני לחברי הוועדה היא ביקשה שיאשרו לה לחתום על סעיף בודד: "אני קובעת כי החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית היא רשות ציבורית לעניין החוק".

מוטי מילרוד

בדיקת “הארץ” שנערכה ביוני אשתקד הצביעה על חריגה גדולה בין התקציב המקורי המאושר לחטיבה לבין זה הניתן בפועל. בעוד שבתקציב המדינה המאושר בכנסת מוקצים לחטיבה להתיישבות סכומים הנעים בין 50 ל-90 מיליון שקלים, במשך השנה תופח התקציב באופן עקבי למאות מיליוני שקלים. כל העברות הכספים מאושרות אמנם בוועדת הכספים, אך המדינה פורסת את התקציב לכמה פרוסות לאורך השנה, כך שהבקרה על החטיבה פוחתת.

כבר לפני שבע שנים קבעה הממשלה שהחטיבה להתיישבות תשמש זרוע ביצועית של הממשלה, וניתנה חוות דעת משפטית הקובעת כי על החטיבה להחיל על עצמה נורמות ונהלים ברוח החוק. אלא שהחטיבה לא החילה על עצמה את רוח החוק. בנובמבר 2011 פנה ארגון "יש דין" לחטיבה להתיישבות בבקשה לפי חוק חופש המידע, שבמסגרתה ביקשו נתונים שונים הקשורים להקצאת קרקעות לשימוש חקלאי ולבנייה, והסכמי חכירה בין החטיבה לבין הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש בגדה. לאחר שלא קיבלו את המידע שביקשו, עתרו אנשי "יש דין" לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, שקבע כי משום שהחטיבה ממלאת תפקיד ציבורי ומהווה גוף מבוקר, יש לראות בה "רשות ציבורית" לעניין חוק חופש המידע.

החטיבה ערערה לבית המשפט העליון, שקיבל את הערר וקבע שעד ששר המשפטים לא יקבע במפורש כי החטיבה להתיישבות היא "רשות ציבורית", לא ניתן יהיה להחיל עליה את חוק חופש המידע. מבקר המדינה בדימוס, השופט מיכה לינדנשטראוס, עומד כיום בראש עמותת "שקיפות בינלאומית – ישראל". במסמך ששיגר לחברי ועדת החוקה של הכנסת, הוא דוחק בהם לאשר את התקנה. "אין מנוס מלעגן את חובת השקיפות של החטיבה להתיישבות בחקיקה", כתב, "הדבר מתחייב גם מכך שבמצב המשפטי הקיים תלוי מבקש המידע בנדיבות לבה וברצונה הטוב של החטיבה להתיישבות בנוגע לקבלת מידע: ברצותה מגלה וברצונה מסרבת, ואף לא מוקנית לו זכות קנויה לעתור לבית המשפט בגין סירוב למסור מידע”.

לדברי לינדנשטראוס, “אישור בקשתה של שרת המשפטים יהווה צעד חשוב לקידום עקרון השקיפות: הן בפרט לעניין החטיבה להתיישבות והן בכלל בהעברת מסר של מחויבות כל רשות ציבורית שהינה כזו במהותה לעמוד לכל הפחות בחובות המוטלות עליה מכוח החוק”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו