בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוק ביטוח בריאות יוחל לראשונה על בני זוג חסרי מעמד של ישראלים

התקנות, שיסייעו בעיקר לפלסטינים השוהים בישראל כחלק מ"איחוד משפחות", יזכו את בני הזוג והילדים כמעט בכל השירותים הכלולים בסל הבריאות

13תגובות

מדינת ישראל תאפשר לראשונה לבני זוג חסרי מעמד של אזרחים או תושבים ישראלים לרכוש ביטוח בריאות ממלכתי וכן לקבל שירותים רפואיים באמצעות קופות החולים. מדובר בעיקר בפלסטינים שוועדה מיוחדת של משרד הפנים אישרה להם לשהות בישראל במסגרת "איחוד משפחות" עם בני זוגם, וכן בילדיהם. במקרים אחרים יוכלו לרכוש את הביטוח גם בעלי אזרחות זרה הנמצאים בשלבים הראשונים של הליך ההתאזרחות. על פי הערכות שונות, התקנות יחולו על בין 8,000 ל–20 אלף בני אדם.

שרת הבריאות, יעל גרמן, ושר האוצר, יאיר לפיד, חתמו לאחרונה על תקנות שייכנסו לתוקף ב–1 במאי, ויזכו את בני הזוג והילדים כמעט בכל השירותים והתרופות הכלולים בסל הבריאות. מחיר הביטוח יעמוד על 285 שקלים לחודש לאדם. כמו כן, הסכום המקסימלי שניתן לגבות ממשפחה הוא 570 שקלים, גם אם יש בה יותר משני מבוטחים. "זה פשוט מהלך ראוי, הומאני ונכון", אמרה השרה גרמן.

דרור ארצי

התקנות החדשות מתייחסות לשתי קבוצות של חסרי מעמד: אלו שנמצאים בישראל במסגרת "איחוד משפחות" עם אזרחים ישראלים, ואלו המתאחדים עם תושבים ישראלים. בני זוג וילדים של אזרחים יוכלו לזכות בשירותי הבריאות לאחר תקופה בת חצי שנה בה ישהו בישראל וישלמו את דמי הביטוח. לעומתם, בני זוג וילדים של תושבים ייאלצו להמתין 27 חודשים, במהלכם ישלמו דמי ביטוח, לפני שיוכלו לממש את זכאותם. התקנות מאפשרות למבוטחים לדרוש רטרואקטיבית החזרים על שירותי בריאות שניתנו להם במהלך תקופת ההמתנה הממושכת. הזכאות גם לא תכלול קבלת שירותים רפואיים במדינות זרות, שניתנים לאזרחים ישראלים במסגרת ביטוח הבריאות הממלכתי.

אין כיום נתונים ברורים לגבי כמות בני הזוג חסרי המעמד בישראל, שיוכלו ליהנות מהמדיניות החדשה. חוק האזרחות והכניסה לישראל, שמאושר מחדש מדי שנה ואושר בשבוע שעבר פעם נוספת, מונע מפלסטינים הנישאים לתושבים או לאזרחים ישראלים לקבל מעמד חוקי בארץ. עם זאת, שר הפנים גדעון סער (הליכוד ביתנו) דיווח לכנסת כי יותר מ־30 אחוזים מהבקשות שהוגשו לו לאיחוד משפחות בשנה החולפת אושרו על ידי הוועדה ההומניטרית המיוחדת.

על פי הערכות של ארגון רופאים לזכויות אדם, בישראל שוהות כיום כ-20 אלף נשים פלסטיניות הנשואות לערבים ישראלים ואין להן מעמד אזרחי. ביש עתיד, לעומת זאת, העריכו שמדובר ב–8,000 איש בלבד. בנוסף, על פי דו"ח מבקר המדינה, בישראל שוהים כיום כ-8,000 קטינים חסרי מעמד, אך לא כולם עומדים בקריטריונים.

אישור התקנות היה אחד הדגלים שקידמה מפלגת יש עתיד בשנה החולפת. לפני שנה הודיעה ח"כ עדי קול לחברי וועדת החוקה של הכנסת כי מפלגתה לא תתמוך בהארכה נוספת של חוק האזרחות, אם לא יוסדרו ביטוח בריאות ושירותי רווחה לבני זוג חסרי מעמד השוהים בישראל כחוק. בשבוע שעבר הצביעו חברי "יש עתיד" בעד הארכה בשנה נוספת של החוק המונע איחוד משפחות פלסטיניות בישראל, לאחר שהתקנות הושלמו ונקבע שייכנסו לתוקפן בעוד כשישה שבועות.

42 חכי"ם תמכו בשבוע שעבר בהארכת חוק האזרחות ("צו האזרחות והכניסה לישראל") בשנה נוספת, ו–15 התנגדו. החוק הוארך מספר פעמים בשנים האחרונות וחלו בו תיקונים מאז חוקק לראשונה ב–2003. בינואר 2012 דחה בית המשפט העליון בהרכב מורחב של אחד עשר שופטים מספר עתירות לביטול החוק וקבע ברוב דעות כי החוק הינו חוקתי.

עבדאללה שמא

שר הפנים סער הסביר בדיון כי פלסטינים רבים מבקשים לנצל את “איחוד המשפחות” לשם קבלת תנועה חופשית בישראל שתאפשר להם לבצע פעולות טרור. "המציאות הביטחונית שנוצרה בעקבות האינתיפאדה השנייה הראתה מעורבות הולכת וגוברת של פלסטינים תושבי יהודה, שומרון ועזה שניצלו את מעמדם בעקבות איחוד משפחות עם ישראלים לשם פיגועי טרור והתאבדות. כתוצאה מהם, היו הרוגים לא מעטים בקרב אזרחי ישראל”.

סער הוסיף כי "בהתאם לחוות דעת עדכנית שהוצגה בפניי ובפני הממשלה, אוכלוסיית מבקשי איחוד המשפחות טומנת בחובה פוטנציאל סיכון, בשל האפשרות המוכחת להסתייע באוכלוסייה זו לביצוע פעולות טרור ביעדים בישראל”. באופוזיציה, מנגד, תקפו את הארכת החוק. יו"ר מר"צ, ח"כ זהבה גלאון, אמרה במליאה כי, “כל שנה גדעון סער נותן יד לחוק המביש והמחפיר שקורע משפחות. בכסות של טיעונים ביטחוניים אתם עושים מהלך שאין דרך אחרת להגדיר אותו אלא כנורמה גזענית”.

ח"כ אחמד טיבי (רע"מ תע"ל), זעם על ההצעה להאריך את החוק. "יש שני נושאים בהם היחס של המדינה כלפי הערבים הוא קולקטיבי", אמר, "הראשון הוא בידוק ביטחוני בשדה התעופה, שם כל ערבי עובר בידוק כאילו יש לו פצצה והוא הולך לחטוף את המטוס. הנושא השני הוא איחוד משפחות. מדינת ישראל מתייחסת לכל סיפור אהבה בין פלסטינים כמזימה נגד ביטחון מדינת ישראל. כי הרי פלסטינים לא יכולים סתם ככה להתחתן, בטח יש כאן קונספירציה נגד הציונות. אם יש חוק שהוא אות קין על מדינה כלשהיא - זה החוק הזה."

גם ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) התנגד לחוק. בדיון אמר אייכלר: "באיזו זכות יש למשטר חילוני שלא מאמין בבורא עולם להבדיל בין אנשים שאינם יהודים שבאים מארצות שונות, ואז אומרים שצריך לקבל אותם ולעשות להם גיורים מזיופים, לבין ערבים שמגיעים לכאן ורוצים לשבת במולדת שלהם?"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו