בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הממשלה תדון בחוק המבקש למנוע פיקוח על קק"ל והסוכנות היהודית

יוזמי החוק טוענים שהפיכת המוסדות הלאומיים לחברות לתועלת הציבור עלולה לפגוע ב"מרכיב חשוב בזהותם כמייצגים את התפוצות בישראל"

15תגובות

שבועיים אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין קרא להפוך את הקרן הקיימת לישראל לחברה לתועלת הציבור, מהלך שנועד להגדיל את השקיפות על הנעשה בה ואמור היה לחייב אותה להציג דו"חות תקופתיים לציבור, צפויה ועדת השרים לחקיקה לדון היום (ראשון) בהצעת חוק הקוראת להחריג את קק"ל, מהפיקוח המוטל על חברות אלה. לצד קק"ל מופיעים בהצעה המוסדות הלאומיים הנוספים - ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית וקרן היסוד. את היוזמה הניחו חברי הכנסת רוברט אילטוב ושמעון אוחיון (ישראל ביתנו) וכן גילה גמליאל ויריב לוין מהליכוד. נוסח החוק דורש שלא לכלול את המוסדות הלאומיים תחת חוק החברות ולחדול לפקח על התנועות הכספיות בהם.

לדברי יוזמי הצעת החוק, הפיקוח שמטיל חוק החברות לא נוגע למוסדות אלה משום שהוא נועד למנוע מבעלי מניות בחברות המגדירות עצמן כ"חברות לתועלת הציבור" לנצל את הכלים העומדים לרשותם כדי לקדם מטרות לא ראויות. אלא שלדברי אילטוב ושותפיו לחקיקה, "רציונל זה אינו חל במקום שבו מדובר על המוסדות הלאומיים. הפיקוח על המוסדות הלאומיים, על מטרותיהם ועל יישומן מוסדר בחוקים ספציפיים, באמנות ובמבנה התאגידי של מוסדות אלה הנותנים ייצוג רחב ואיכותי של נציגים מתנדבים מישראל ומהתפוצות. ברור כי המוסדות הלאומיים אינם חברות כמשמעותם בחוק החברות שעליהן ביקש החוק להחיל הסדרי פיקוח לצורך מניעת השימוש בכלי של החברה למניעת הלבנת הון ועבירות אחרות". חברי הכנסת טוענים כי הפיכתם של המוסדות הלאומיים לחברות לתועלת הציבור עלול לפגוע ב"מרכיב חשוב בזהותם כמייצגים את התפוצות במדינת ישראל".

קק"ל הוכרזה חברה פרטית בישראל כבר בשנת 1953, אף שיעדיה נועדו להגשמת החזון הציוני. הנימוק הרשמי לשינוי ההגדרה כעת הוא שמדובר בחברה הפועלת למטרות ציבוריות ואינה מחלקת רווחים. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הזכיר בשבוע שעבר שהחברה זוכה לתקציב עתק, המבוסס על כספי ציבור - בין אם מתרומות ישירות ובין מכספים מהעברת זכויות בקרקעות שבבעלות קק"ל - וכי מטרותיה הן בעלות אופי ציבורי.

אליהו הרשקוביץ

עם זאת, נוכח הטענות שהושמעו בפני וינשטיין על ידי נציגי קק"ל בדבר ההשלכות של סיווגה החדש, וכדי לאפשר לה להיערך בהתאם, עיכב וינשטיין את רישומה בפנקס החברות לתועלת הציבור ב-60 יום, וחזר והציע לנציגים לפנות למשרד המשפטים על מנת לבחון קביעת הסדר מיוחד, כפי שנעשה עם חברת קרן היסוד. אולם, עד כה נציגי קק"ל - שטענו כי מעמדה המיוחד מחייב לנהוג בה ברישות ושינוי סיווגה עלול פגוע בפעילותה - התנגדו להצעה זו. וינשטיין סייג את החלטתו ואמר: "אין בהחלטתי זאת כדי להטיל, חלילה, דופי בפעילותה הציבורית של קק"ל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו