בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בצלם עתר לבג"ץ בבקשה לאשר שידור שמותיהם של ילדים הרוגים בעזה

אחרי שנדחה ערר שהגיש נגד פסילת התשדיר, פנה בצלם לבית הדין וטען כי מניעת שידור התשדיר ברדיו מהווה פגיעה בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת

73תגובות

ארגון בצלם עתר היום (שני) לבג"ץ נגד החלטת רשות השידור לאסור שידור תשדיר רדיו שבו מוקראים שמות ילדים פלסטינים שנהרגו במבצע "צוק איתן" ברצועת עזה. רשות השידור פסלה אותו בטענה כי הוא שנוי במחלוקת מבחינה פוליטית. העתירה הוגשה לבג"ץ לאחר שגם הערר על החלטת מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם לפסול את השידור נדחה אף הוא, על ידי יו"ר הרשות אמיר גילת

בצלם, באמצעות עורכי הדין גלעד ברנע וחגי קלעי, מבקש לקיים דיון דחוף בעתירה בשל החשש שתאבד מהרלוונטיות שלה. "התשדיר נשוא העתירה, מעצם טבעו, מתייחס למצב אירועים נתון, והינו תשדיר בעל משמעות רק אם ישודר במהירות האפשרית, שכאמור הוא קשור קשר הדוק לאירועים המתרחשים בימים אלו. אי שידורו בימים הקרובים עלול לעקר מתוכן את התשדיר", נכתב בעתירה. 

לטענת העותרים, בפסילת התשדיר ישנה פגיעה בזכות הציבור לדעת ובחופש הביטוי הפוליטי, שהוכר בעבר כחלק מהזכות החוקתית לכבוד האדם. העתירה נפתחת בציטוט מהשיר "לכל איש יש שם", וכותביה שואלים אם ראוי לצנזר שמות של ילדים הרוגים. "מוחמד מלכה, בן שנתיים; סיראג' אל-עאל, בת 8; באסם כוורע, בן 10; אמאל אל בטש, בת שנתיים; סאהר אבו נאמוס, בן 4. האם מותר להגיד את שמם וציון עובדת מותם ברצועת עזה, או שמא עצם אזכור עובדות אלו הוא בבחינת מסר פוליטי שנוי במחלוקת שאסור שידורו בתשדיר פרסומת בשידור הציבורי?"

לפי כללי רשות השידור, ניתן לאסור לשידור תשדיר פרסומת "בעניין השנוי במחלוקת פוליטית או אידיאולוגית בציבור". במקרה זה, טוענים העותרים, לא מדובר במחלוקת פוליטית, אלא במידע אינפורמטיבי על מספר ושמות ילדים הרוגים בעזה. "העותרת לא טענה (במסגרת התשדיר) כי האחריות למות הילדים על מי מהצדדים, לא הפנתה "אצבע מאשימה", ולא טענה כי יש בדברים כדי לעודד מדיניות זו או אחרת. למעשה, "עמדת המשיבים כי עצם ציון שמות ילדים שנהרגו מצביע על אחריות של מדינת ישראל לדבר חושפת את תפישתם שלהם בלבד וודאי אינה היסק הכרחי מתוכן התשדיר ששודר או הקשרו", נכתב בעתירה.

לעומת זאת, מצביעים ב"בצלם" על אפליה לעומת ארגונים כדוגמת "המטה לחוסן לאומי" הקוראים להמשך המבצע עד ל"ניצחון" - "תהיה משמעותו של מושג זה כאשר תהיה".

העותרים מלינים על כך שלמרות החשיבות של חופש הביטוי, שבאה לידי ביטוי בשורה של פסקי דין של בג"ץ, ישנו פער משמעותי בין הפסיקה לבין התנהלות התקשורת. "המציאות הקשה של ימים אלו מעוררת אתגרים מוסריים, פוליטיים וחברתיים. על מנת להתמודד עם אתגרים אלו, צריך הציבור להיות חשוף למידע אמיתי, מדויק, ובזמן אמת. זוהי חובתה של רשות השידור הציבורית, היא האמונה על מתן הכלים לציבור לגבש דעתו", נכתב.

בג"ץ דן בעבר בכמה עתירות דומות. ב-2008 דחו שופטי בית הדין עתירה נגד כללי רשות השידור האוסרים תשדירי פרסומות פוליטיים. העותרת, חברת המפקד הלאומי הפועלת לקידום להסדר קבע לסכסוך, ביקשה להפוך גם את החלטת רשות השידור והרשות השנייה לאסור פרסום תשדיר אודות היוזמה. 

ב- 2004 קיבלו בג"ץ עתירה שהגישה חברה פרטית אחרת שפעלה לקידום הסכם ז'נבה והורו לרשות השידור לשדר תשדיר, לאחר שינוי מסוים בנוסחו. השופטים אישרו את השידור מפני שלאחר השינוי, התשדיר נותר אינפורמטיבי, ולא נשא אופי של תעמולה. ב- 2002 נדחתה עתירת גוש שלום נגד החלטת רשות השידור לפסול תשדיר הפונה אל חיילי צה"ל ומזהירים אותם מפני ביצוע מעשים המהווים פשעי מלחמה. בג"ץ דחה ב-2009 עתירה שהגיש המטה להצלת העם והארץ נגד פסילה של תשדיר שעסק בהתנתקות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו