בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יעלון דורש להגדיל את התוספת לתקציב הביטחון

שר הביטחון לא היה שותף להחלטה של לפיד ונתניהו על תוספת של שישה מיליארד שקל לתקציב הביטחון. לטענתו, עלות "צוק איתן" גבוהה ממה שהציגו באוצר

26תגובות

מערכת הביטחון אינה שותפה לסיכום בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשר האוצר, יאיר לפיד, בדבר הגדלת תקציב הביטחון בשנה הבאה.

ביום שישי דווח כי נתניהו ולפיד סיכמו על תוספת של שישה מיליארד שקל לתקציב הביטחון ב–2015. השניים לא מסרו הצהרה רשמית בעניין. אולם, שר הביטחון משה (בוגי) יעלון סבור שאין די בסכום שפורסם והוא מתכוון לדרוש תוספת גדולה יותר לתקציב משרדו.

המחלוקת על התוספות הביטחוניות לתקציב מתנהלת על רקע סיום המלחמה ברצועת עזה, מבצע "צוק איתן". צה"ל הציג תחשיב עלויות ישירות של הלחימה, העומד על 8.6 מיליארד שקל. משרד האוצר, לעומתו, מעריך את העלויות הישירות ב-6.2 מיליארד שקל (עיקר המחלוקת נסבה על השאלה אילו סעיפים לכלול בעלויות הישירות ולא סביב הנתונים עצמם).

בד בבד התקיים ויכוח על הצורך להגדיל את תקציב הביטחון ב–2015, בעיקר בשל פערים מקצועיים שונים שנחשפו בלחימה ומצריכים שינויים תקציביים. משרד הביטחון הציג תחילה דרישה גבוהה, לתוספת של 11 מיליארד שקל.

אמיל סלמן

עמדת הפתיחה של האוצר גרסה כי לא תינתן תוספת כלל. במגעים בין נתניהו ללפיד דובר בשבוע שעבר על תוספת של שישה מיליארד שקל, שתמומן בעיקר באמצעות הגדלת יעד הגירעון ל-3.4% (היעד המקורי היה 2.5% ומאוחר יותר הסכים נתניהו להעלותו ל-2.9%).

לפיד אמר בשבת לעיתונאים כי הוא מעריך ש"אנחנו קרובים להסכמות. המטרה שלנו היא להגיש את התקציב לממשלה בהקדם האפשרי". אולם, כעת מתברר שמערכת הביטחון סבורה שאין די בכך. מקורות ביטחוניים אמרו אמש ל"הארץ" כי הסיכום אינו מקובל על יעלון וכי צורכי המערכת גבוהים יותר. מדבריהם עולה כי יעלון מתכוון לערער על הסיכום בפני נתניהו בזמן הקרוב.

התוספת המסתמנת עבור משרד הביטחון גבוהה אולם אינה כה חריגה כפי שהיא נראית. בפועל, על פני חמש השנים הקודמות, זכה תקציב הביטחון לתוספת שנתית ממוצעת של כ-4.5 מיליארד שקל, בכל פעם מנימוקים אחרים, ובהם פיצויים על ההוצאות במבצעים הקודמים נגד חמאס בעזה, "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן". בתקציב 2014 למשל, שנה שבה לא היתה פעילות צבאית חריגה עד לפרוץ המלחמה, כבר קיבל משרד הביטחון תוספת של כ-3.6 מיליארד שקל לתקציבו.

יונתן זינדל

חלק מההוצאות הביטחוניות צפויות לתפוח ממילא ב–2015, בלי קשר לעלויות הישירות של המלחמה בעזה או ליישום הלקחים הנובעים ממנה. כך, ההוצאות על פנסיה ושיקום בשנה הבאה צפויות לגדול ל-13.1 מיליארד שקל, לעומת 12.1 מיליארד שקל השנה. לכן, גם אם נתניהו ידחה כעת את דרישת יעלון לתוספת גדולה יותר בשנה הבאה, מעבר ל–6 מיליארד, אין כלל ודאות כי זהו סוף המחלוקת.

ייתכן מאוד שבהמשך הדרך ינקטו שר הביטחון והצבא טאקטיקות דומות לאלו שנקטו השנה, במסגרת המאבק על התקציב סביב החודשים אפריל עד יוני. באותה תקופה, לפני ההסלמה בגדה המערבית ובעקבותיה ברצועה, הודיע צה"ל על עצירת אימונים כמעט מלאה ביחידות השדה שלו ובחיל האוויר, בנימוק שתקציב האימונים כבר נוצל כולו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו