בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

וינשטיין קורא לשרים להתנגד להצעת חוק עוקף בג"ץ של ח"כ איילת שקד

לפי היועמ"ש, הצעת החוק שנועדה לאפשר חקיקה הסותרת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מתירה "לפגוע בזכויות הפרט ללא מגבלה מהותית"

43תגובות

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין העביר היום (חמישי) לשרת המשפטים ציפי לבני, לקראת הדיון בוועדת השרים לחקיקה ביום ראשון, את חוות דעתו המשפטית ולפיה על שרי הממשלה להתנגד להצעת החוק של ח"כ איילת שקד (הבית היהודי), המבקשת לתקן את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו באמצעות חקיקת "פסקת התגברות" המאפשר לחוקק חוק הסותר את חוק היסוד ולצמצם את התערבות בג"ץ בו, בתנאי שהחוק יתקבל ברוב של 61 ח"כים. ההצעה באה כתשובה לפסק הדין של בג"ץ שביטל בפעם השנייה את התיקון לחוק למניעת הסתתנות. גם שר הפנים הפורש גדעון סער הציע יוזמה דומה כיוזמה ממשלתית, אולם זו לא קודמה נוכח התנגדות היועץ המשפטי לממשלה ושרת המשפטים ציפי לבני, העומדת בראש ועדת השרים לחקיקה.

"עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי יש להתנגד נחרצות להצעת החוק. זאת בעיקר מן הטעם שההסדר המוצע מתיר לכנסת לפגוע בזכויות הפרט ללא מגבלה מהותית ואף הליכית, זולת הדרישה החלשה לתמיכה של 61 חברי הכנסת", נכתב בחוות הדעת שכתב איל זנדברג, מנהל תחום משפט ציבורי במחלקת החקיקה שבמשרד המשפטים. "על פי עמדת היועץ המשפטי לממשלה משמעות ההצעה היא למעשה התרת הרסן שמטיל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כנורמה חוקתית על כוחו של הרוב במשטר דמוקרטי לפגוע במיעוטים".

בחוות הדעת נמנים כמה נימוקים לכך שאין לחוקק פסקת התגברות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. "הסיכון שמנגנון ההתגברות יוצר לזכויות היסוד הוא סיכון גדול, למעשה בלתי מוגבל, שכן אין בהוראה המוצעת כל מגבלה מהותית על טיב הפגיעה המותרת בזכויות היסוד או היקפה. לפי הנוסח רשאית הכנסת לחוקק חוק חורג הפוגע בזכויות האדם לכאורה אף כשהפגיעה היא לתכלית לא ראויה. בוודאי שהדבר מותר כאשר הפגיעה אינה מידתית. לפי הצעת החוק, בהעדר כל מוסד שלטוני שבסמכותו להגביל את כוח הרוב הפרלמנטרי, הרי שהרוב יהיה יכול, בכסות החוקה, לפגוע במיעוט לכאורה ללא גבול. המגבלות שמציבה הצעת החוק הם הליכיים בלבד – דרישת רוב של 61 חברי הכנסת; ודרישה לחוקק מחדש את החוק החורג מדי ארבע שנים", נכתב.

אילן אסייג

עוד צוין כי אמנם דברי ההסבר של הצעת החוק מדגישים את חשיבות ה"דו-שיח החוקתי" בין הרשויות ואחריות הפרלמנט להכרעות ערכיות, "אולם לאמיתו של דבר לפי הצעת החוק 'זכות המילה האחרונה' ניתנת לכנסת (ובלבד ש-61 חברי הכנסת תמכו בחוק החורג) באופן מוחלט ואילו בית המשפט מאבד לחלוטין את כוחו להיות בעל הסמכות האחרונה בפרשנות החוקה. המדובר  בערעור משמעותי של יסודות השיטה החוקתית".

עוד נכתב כי "חוק חורג הוא כלי חזק הנתון בידי רוב פוליטי רגיל ואשר יכול לשמש את הממשלה השולטת לפתרון מחלוקות ובעיות בדרך קלה מבלי להידרש לפשרה, להידברות ולהתחשבות בקבוצות מיעוט. גם אם החוק החורג יפקע בחלוף ארבע שנים, כמוצע, אין בכך כדי לרסן את הדחף הפוליטי לעשות שימוש בהוראת ההתגברות על ידי ממשלה שתמצא בה פתרון קל לבעיות מיידיות שצצות בתקופת כהונתה". 

בנוסף, חוות דעת מזהירה כי הצעת החוק מתירה לכנסת לחוקק חוק חורג עוד לפני שבית המשפט פסל את החוק וכי בכל מקרה, לטענת משרד המשפטים, אין די ברוב של 61 חברי כנסת כדי לחוקק חוק עוקף בג"ץ. 

ב־1994 חוקקה הכנסת פסקת התגברות דומה לחוק יסוד חופש העיסוק, לצורך חקיקה מחדש של החוק לאיסור ייבוא בשר חזיר, שנפסל בבג"ץ. לפי חוות הדעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שכתבו סגן המכון, פרופ' מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס, "באף חוקה בעולם, למעט קנדה, לא קיים מודל דומה של התגברות". קרמניצר ופוקס סבורים כי "אין להשוות בין הפגיעה בשיח החוקתי ובזכויות האדם שבחוק יסוד חופש העיסוק ובין הפגיעה הפוטנציאלית מההצעה הנוכחית. בעוד שבחוק יסוד חופש העיסוק מדובר בזכות ספציפית ומוגדרת, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הוא מגילת זכויות האדם של מדינת ישראל. כלולות בו (במפורש, או באמצעות פרשנות) הזכויות החשובות ביותר במעלה, שהן נשמת אפה של הדמוקרטיה, וביניהן: הזכות לחיים, לשוויון, לחופש ביטוי, לחירות, לכבוד האדם".

גם באגודה לזכויות האזרח מתנגדים בחריפות להצעת החוק. לדברי עו"ד דבי גילד-חיו, מקדמת מדיניות וחקיקה באגודה, "במציאות הפוליטית הישראלית, בג"ץ הוא כמעט הגוף היחיד שיכול להגן על המיעוט מפני עריצות הרוב, למנוע אפליה ולהגן על זכויות יסוד - וזו בדיוק הסיבה לניסיונות הפגיעה בו. בג"ץ הוא זה שהורה לשלב נשים במקצועות לחימה וטיס בצה"ל, הכיר בזכויותיהן של משפחות להט"ביות, הגן על מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה, ושמר על זכותם של חיילים להליך הוגן בבתי המשפט הצבאיים. מותר למתוח ביקורת על בג"ץ, אלא שהיוזמות הנוכחיות מבקשות לפגוע בשיטת האיזונים והבלמים, שהיא במהות הדמוקרטיה".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו