בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ועדת החוקה אישרה את חוק הגיור לקריאה שניה ושלישית

גורמים בקואליציה ממשיכים במגעים למשיכת הצעת החוק של סיעת התנועה ולהעברתה מחדש כהחלטת ממשלה, מהלך אותו גנז נתניהו בשבוע שעבר

11תגובות

לאחר דיון טעון, ועדת החוקה של הכנסת אישרה היום (שני) את חוק הגיור לקריאה שניה ושלישית. ההצבעה התקיימה חרף המגעים שמתנהלים בקואליציה למשיכת הצעת החוק של סיעת התנועה והעברתה מחדש כהחלטת ממשלה. יו"ר התנועה, ציפי לבני, התייצבה בצעד חריג בוועדה כדי לוודא שהחוק עובר.

ההצבעה בוועדה היא "עשיית שריר" משמעותית של לבני ויו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שסיכמו על קידומו המזורז של החוק בוועדה. השניים הוכיחו שהם מסוגלים לקדם את החוק גם במליאת הכנסת, אם נתניהו יחליט בסופו של דבר שלא לקדם את הרפורמה כהחלטת ממשלה. ההצבעה התקיימה למרות שיו"ר הוועדה, ח״כ דוד רותם, הבהיר לחברי הוועדה עוד אתמול שבכוונתו לדחות את ההצבעה למחר. לאחר שהוחלט לבסוף לקיים את ההצבעה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) האשים את רותם ששיקר לחברי הוועדה. 

הסיעות החרדיות, המובילות את הקמפיין נגד החוק, טענו כי הצליחו בימים האחרונים לגייס את חברי הכנסת הערבים לצדם, ואלה הצהירו כי הם שוקלים להתנגד לו, אולם היום חברי הכנסת הערבים לא התייצבו להצבעה. בבית היהודי טענו ששר החינוך, שי פירון, שיכנע את חברי הכנסת הערבים, לשון מאזניים בהצבעה, שלא להגיע.  

אורן נחשון

במקביל, גורמים בקואליציה ממשיכים במגעים למשיכת הצעת החוק ולהעברתה מחדש כהחלטת ממשלה, מהלך אותו גנז ראש הממשלה בנימין נתניהו, בשבוע שעבר, בלחץ המפלגות החרדיות. בסביבת נתניהו אישרו כי הבית היהודי פנו לראש הממשלה וביקשו ממנו לחדש את ההצבעה על החוק כהחלטת ממשלה, אולם בתנועה וביש עתיד מסרבים בינתיים לאפשר את המהלך. לדברי גורמים בסביבתו של ראש הממשלה, נתניהו יקבל החלטה בנושא רק לאחר התייעצות עם הסיעות החרדיות. 

״לכולם ברור שנוסח החלטת הממשלה המוצע טוב בהרבה מהצעת החוק של התנועה״, אמר בכיר בבית היהודי. לדבריו, ״הסיעות החרדיות חשבו שיצליחו להפיל את החוק של שטרן היום בוועדה, וכשהבינו שחברי הכנסת הערבים לא יחברו אליהם למהלך הם הבינו שגם מבחינתם עדיף לאפשר לנתניהו לקדם את הרפורמה כהחלטת ממשלה״. 

״בקואליציה מעדיפים את החלטת הממשלה משתי סיבות: קודם כל, קל יותר לבטל אותה. החלטת ממשלה אפשר לבטל באמצעות הצבעה על החלטת ממשלה אחרת. הסיבה השניה היא שלהצעת החוק של שטרן נוסף סעיף חדש, סעיף 18, שנועד לקדם את מעמדם של הרפורמים והקונסרבטיבים בהליכי הגיור״, הסבירו בבית היהודי. 

אורן נחשון

יו"ר הקואליציה הפורש, ח"כ יריב לוין (הליכוד), שתומך עקרונית במהלך, הודיע שיצביע נגד החוק של שטרן. לדבריו ״אי אפשר להסדיר את הנושא בלי הסכמה רחבה. הציפייה של ראש הממשלה היתה ששר הדתות (נפתלי בנט), וסגנו יביאו הצעה שמבטאת הסכמה רחבה ותביא פתרון״. אחר כך פנה לוין לשטרן ואמר לו, ״עשית מאמץ גדול להביא להסכמות אבל זה יהיה לא אחראי להעביר חוק שאף אחד ברבנות לא יעמוד מאחוריו״. 

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) תקף את יו"ר התנועה, ציפי לבני, ואת חבריה לסיעה. לדבריו, ״אם החוק יעבור, יהיה הרבה יותר קשה להתקבל למועדון שותי הבירה מאשר ליהדות״. לדבריו, ״הכל פה הצגה אחת גדולה של התנועה אחרי שהבינה שבנושא המדיני היא לא שווה דבר. שטרן לוקח אחריות לחתוך את העם היהודי. זה לא מוסרי.  לא נדע מי יהודי ומי גוי״. חבר סיעתו, ח"כ אורי מקלב הוסיף:  ״לבני כמעט היתה ראש ממשלה. היא, השר פרץ וח"כ שטרית - זה מה שמעניין אותם? זה הדגל של התנועה? לוקחים את ליבת היהדות ורוצים לקעקע אותה״.  

ח״כ מרב מיכאלי (העבודה) תקפה את השניים מנגד ואמרה, ״הדברים שלכם חושפים היפוך מאוד מסוכן בהיררכיה: כולם כפופים לרבנים. מדינת ישראל איננה מדינת הלכה, אלא מדינה דמוקרטית״. סגן שר הדתות, הרב אלי בן דהן (הבית היהודי), אמר בדיון, ״יש בישראל עשרות אלפי איש שחיים בתוכנו כיהודים, והם אינם יהודים. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו גורמים לכך שנשים רבות יותר יתגיירו. שטרן העלה מחשבה שלפיה אם נוסיף רבנים מגיירים יהיו יותר מתגייסים, אולם לא ברור אם הפתרון הזה יצליח. אבל גם אם חושבים שהדרך היא להוסיף רבנים מגיירים, זה חייב להיות פיקוח".

הרפורמה בגיור אמורה להכשיר רבני ערים, להקים בתי דין לגיור ולפתוח את אזורי הרישום לגיור, כך שכל אזרח יוכל לבחור את בית הדין שבו יתבצע תהליך הגיור ללא קשר למקום מגוריו. המהלך אמור היה להקל באופן משמעותי על הליכי הגיור של עשרות אלפי לא יהודים, שלא הצליחו לעמוד בדרישות הנוקשות שהציבו בתי הדין לגיור בשנים האחרונות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו