חוק מדינת הלאום של אלקין יובא לאישור הממשלה ביום ראשון

יו"ר הקואליציה מקדם את הצעת החוק, שנחשבת לקיצונית, מחשש שלבני ונתניהו ממסמסים את הנושא. ההערכה בקואליציה: יוגש ערר והחוק ייקבר

יהונתן ליס
יהונתן ליס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יהונתן ליס
יהונתן ליס

ועדת השרים לחקיקה תדון ביום ראשון הקרוב בהצעת "חוק מדינת הלאום" שיזם יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין ונחשבת לקיצונית מבין הצעות החוק בנושא שהוצעו עד היום. אלקין מקדם את החוק כחלק ממחאתו על כך שהוועדה שהקימו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת המשפטים ציפי לבני בניסיון לגבש נוסח פשרה לחוק לא מתקדמת, ומתוך חשש שהוועדה פועלת למסמס את הנושא.

יו"ר הקואליציה מעריך שגם אם החוק יעבור, הכנסת לא תשלים את חקיקתו בסופו של דבר, אולם הדבר יקל על המשך קידומו בכנסת הבאה - חוק שעובר בקריאה ראשונה ניתן להמשיך ולקדם מאותה נקודה אחרי הבחירות, מבלי להתחיל מחדש את הליכי חקיקתו.

בקואליציה העריכו שגם אם ההצעה של אלקין תעבור בוועדת השרים לחקיקה ביום ראשון הקרוב, היא תיקבר בסופו של דבר באמצעות ערר. "שרי הימין גילו שאפשר להרוג שתי ציפורים במכה: גם לתמוך בהצעה שנויה במחלוקת בוועדת השרים לחקיקה, וגם לדאוג שמישהו מהשרים המתונים יגיש אחר כך ערר עליה. כך הם זוכים בנקודות אצל המצביעים שלהם, אבל יודעים שיש רשת ביטחון שתגרום לכך שהצעות כאלה לא יעברו בסופו של דבר", אמרו גורמים בוועדת השרים לחקיקה. לבני ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד הודיעו בעבר כי יטילו וטו על קידום החוק בנוסח הנוכחי.

אלקיןצילום: אמיל סלמן

ההצעה של אלקין היא למעשה מיחזור של החוק שהגיש במשותף עם הח"כ לשעבר אבי דיכטר בקדנציה הקודמת, שמטרתה לאפשר לבתי המשפט להעדיף את זהותה היהודית של המדינה על פני המשטר הדמוקרטי שלה בפסיקות שבהן חלה התנגשות בין שני הערכים. ההצעה מעצבת מחדש מוסכמות ייסוד באשר לאופייה של מדינת ישראל וכוללת שורה של הגדרות שנויות במחלוקת: ישראל תוגדר כמדינת הלאום של העם היהודי; המשטר הדמוקרטי יוכפף להגדרתה כמדינת הלאום היהודי; השפה הערבית לא תוגדר כשפה רשמית בישראל אך יוקנה לה "מעמד מיוחד"; המשפט העברי ישמש השראה לחקיקה חדשה ולפסיקה בבתי המשפט; והמדינה תפעל להתיישבות יהודית בתחומיה, אך לא תתחייב לבנייה עבור לאומים אחרים. מדובר בנוסח מחמיר שלא תואם עם נתניהו.

על השפה הערבית, שהוכרה כשפה רשמית מתוקף החוק המנדטורי, נכתב בחוק החדש כי "לשפה הערבית מעמד מיוחד, לדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי המדינה, הכל כפי שייקבע בחוק". בנוגע לפסיקות בתי משפט נכתב כי "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש מובהק, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". סעיף נוסף קובע כי "המדינה תפעל לקיבוץ גלויות ישראל ולהתיישבות יהודית בתחומיה והיא תקצה ממשאביה למטרות אלו". בניגוד לשאיפה המפורשת להקמת התיישבות יהודית, החוק מסייג הקמת התיישבות קהילתית לבני לאומים אחרים ומשאיר את ההחלטה בידיה של המדינה. "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת".

לצד ההצעה של אלקין, בקואליציה פועלים לקידום נוסח נוסף של החוק, מתון יותר, שאותו הניחו יו"ר הקואליציה יריב לוין ויו"ר סיעת הבית היהודי אילת שקד. בניסיון לרכך את הנוסח השנוי במחלוקת של אלקין ודיכטר, הוכנסו לנוסח של שקד ולוין כמה שינויים מהותיים: בוטלה ההצהרה המפורשת על כפיפותו של המשטר הדמוקרטי בישראל לאופייה היהודי של המדינה. עם זאת, כאמור, החוק מבליט משמעותית כבר בתחילתו את הזיקה של העם היהודי למדינה ולארץ על חשבון לאומים אחרים, וקובע את משטרה הדמוקרטי של המדינה רק בסעיף השני לחוק. בנוסף, הסעיף הקובע כי ערבית לא תהיה שפה רשמית בישראל הוסר מן ההצעה.

הצעת לוין ושקד דירבנה את נתניהו להודיע ביום העצמאות האחרון להודיע כי יפעל לגבש נוסח משלו לחוק, שבמרכזו הכרזה רשמית של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. לבני עומדת כיום בראש ועדה שנועדה לגבש נוסח מוסכם לחוק הלאום. הוועדה התכנסה פעמיים, אך מאז מבצע צוק איתן לא שבה לקיים דיונים בנושא. נתניהו עצמו נפגש עם לבני ועם פרופ' רות גביזון המובילה את ניסוח מסקנות הוועדה לפני כשבועיים, ובין הצדדים אמורה להתקיים פגישה נוספת בשבועות הקרובים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ