בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חשיפת "הארץ"

נתניהו קיבל מאדלסון מסר לייעל את הרגולציה בשוק הגז

באמצע מבצע צוק איתן, פנה המיליארדר לרה"מ והציע צעדים לשיתוף פעולה כלכלי עם תעשיינים אמריקאים ■ עניין אחד חרג מההצעות הכלליות - טיפול בשוק הגז ■ את הפנייה עשה כראש ארגון בו חברה נובל אנרג'י ■ משרד רה"מ השיב לו: מצפים לקדם את היוזמות שפירטת ■ נתניהו: איני פועל לקידום ענייני אדלסון

365תגובות
אי–פי

17 ביולי אשתקד היה יום גדוש אירועים. היה זה היום שבו החל השלב הקרקעי של מבצע "צוק איתן", טנקים שעטו לצפון רצועת עזה ועשרות רקטות נורו לעבר ישראל. באותו יום התקבל בלשכת ראש הממשלה בירושלים מכתב מאחד מתומכיו הגדולים והמובהקים של בנימין נתניהו: המיליארדר האמריקאי שלדון אדלסון.

אדלסון מוכר בעיקר כבעל בתי קזינו בלאס וגאס ובמקאו, וכבעלים של "ישראל היום", אך פנייתו לנתניהו היתה תחת כובע אחר: יו"ר "היוזמה העסקית של ארה"ב־ישראל" U.S.) — (Israel Business Initiative, גוף הפועל תחת לשכת המסחר האמריקאית (Chamber of Commerce), ארגון לוביסטים מהגדולים והמשפיעים בארצות הברית. אחד מחברי הדירקטוריון של "היוזמה העסקית ארה"ב־ישראל" הוא סגן נשיא חברת "נובל אנרג'י" למזרח התיכון, קית אליוט, והוא האיש שאחראי לאינטרסים של החברה בישראל. נובל אנרג'י מתמחה בחיפוש והפקת גז טבעי ושותפה במאגרים "תמר" ו"לווייתן" בארץ. 

על פי אתר האינטרנט שלה, מייצגת לשכת המסחר את האינטרסים של כ–3 מיליון עסקים בארה"ב — היא איננה גוף ציבורי או מפלגתי והיא מייצגת רק אינטרסים עסקיים. הלשכה מוכרת כבעלת נטיות שמרניות ולרוב תומכת ברפובליקאים. על פי נתוני מכון המחקר האמריקאי CRP, הבוחן את השפעות הלובינג על המדיניות הציבורית בארה"ב, בשנת 2014 הוציאו אנשי הלשכה יותר מ–124 מיליון דולר על פעילות לובינג. אדלסון, שבמערכת הבחירות הקודמת לנשיאות ארה"ב השקיע על פי פרסומים שונים עד כ–150 מיליון דולר בתמיכה במועמדים רפובליקאים, מונה לתפקידו בלשכה בשנת 2011, וכעבור שנה פורסם כי הוא נמנה עם התורמים ללשכה. 

ה"יוזמה העסקית של ארה"ב־ישראל" מייצגת חברות אמריקאיות בנושאים הקשורים למקרו־כלכלה, השקעות ומדיניות סחר, במטרה "להגביר את יכולת הגישה של החברות לשוק הישראלי". על פי האתר, היוזמה "פועלת להשפיע על מדיניות המסחר וההשקעות ביחד עם ממשלות ארה"ב וישראל". בין השותפות בקבוצה כמה מהחברות הגדולות בעולם, הפועלות גם על התפר שבין ישראל לארה"ב, שהיוזמות שהציע אדלסון עשויות להשפיע עליהן: נובל אנרג׳י, טבע, קוקה קולה, מורגן־סטנלי, בלקברי, חברת לאס וגאס סנדס של אדלסון ועוד.

"ראש הממשלה היקר", פתח אדלסון את מכתבו, "אני כותב לך כיו"ר קבוצת היוזמה העסקית ארה"ב־ישראל הפועלת תחת לשכת המסחר. אנחנו מודעים לכך שזהו זמן קריטי לישראל וליחסים הבילטרליים שלה. לצערנו, אפילו בזמנים קריטיים אלו, בהם ישראל מתמודדת עם איומים ואתגרים ביטחוניים חמורים, יש קולות בארה"ב הקוראים להחרמת מוצרים ישראליים והפעלת סנקציות כלכליות אחרות. לפיכך אני מאמין שבזמן זה ללשכה צריך להיות תפקיד חיובי וקונסטרוקטיבי לביטחון הכלכלי של ישראל". לפיכך, המשיך אדלסון, "בתמיכתך ובתמיכת אחרים, אנחנו מתכננים להיות שותפים במספר יוזמות חשובות".

מכתבו של אדלסון, באורך שלושה עמודים, מפרט את היוזמה של הלשכה לחיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות. בין היתר מציע אדלסון לעדכן את הסכם הסחר החופשי בין ישראל לארה"ב, לפתוח נציגות של לשכת המסחר בישראל, לעודד ביקור משלחות מארה"ב ולחזק את שיתוף הפעולה במחקר ופיתוח. התעשייה היחידה שמוזכרת באופן ספציפי במסמך היא שוק הגז. ראשית, מבקש אדלסון לייעל את הרגולציה בתחום הגז הטבעי בישראל. שנית, הוא מציע לפתח קמפיין משותף שיסביר את יתרונות התעשייה.

רגולציית הגז בישראל קריטית עבור חברת נובל אנרג׳י החברה בארגון שבשמו פנה אדלסון לנתניהו. נובל אנרג'י, ביחד עם חברת דלק, היא מבעלות השליטה במאגר הגז הטבעי "תמר" והן מנהלות משא ומתן עם המדינה על תנאי הרגולציה של המאגר הזה ומאגרים אחרים שהיא שותפה בהן. "הגילויים ההיסטוריים של גז טבעי מציינים פרק חדש ומרגש בשיתוף הפעולה המסחרי", כתב אדלסון. "שיתוף פעולה אמריקאי־ישראלי חסר תקדים... בייחוד בהקשר של גילוי וייצור מאגרי הגז הטבעי הימיים, יצר הזדמנויות יקרות ערך לחברות אמריקאיות, כמו גם תועלת כלכלית וביטחונית לאזרחי ישראל. אנחנו מציעים שיתוף פעולה טכני לגופים הרלוונטיים בישראל, לטובת פיתוח מדיניות רגולטורית מודרנית להשקעה בתחום הפחמימנים.

"משרדך תמך מאוד בפעילות לשכת המסחר", סיכם אדלסון את מכתבו לנתניהו, "כולל רק לפני שבועות ספורים עם ביקור אנשי הלשכה בישראל... אנחנו מצפים לחזק את שיתוף הפעולה כדי לקדם את היוזמות החשובות הללו".

כעבור כחודש, בעוד המבצע בעזה נמשך, נשלחה לאדלסון תשובה מטעם מנכ״ל משרד ראש הממשלה אז, הראל לוקר. "מר אדלסון היקר", כתב לוקר, "ראש הממשלה בנימין נתניהו העביר לי את מכתבך... וביקש ממני לרכז את המאמצים לקדם את מטרותינו המשותפות. אנא, היה סמוך ובטוח כי ראש הממשלה מעריך ושותף לרצונך להמשיך ולחזק את היחסים הכלכליים — החזקים גם כך — בין מדינותינו".

לוקר הוסיף כי "אנחנו מצפים לעבוד יחד עם הלשכה על מנת לקדם את היוזמות המפורטות במכתבך, וכבר פתחנו בהכנות לדיאלוג אסטרטגי־כלכלי בין שתי הממשלות, שאני מצפה שיתחיל בעתיד הקרוב. דיאלוג זה יעזור לקדם שותפויות עסקיות בין שתי המדינות, בסקטור הציבורי והפרטי כאחד", כתב לוקר.

ואכן, כעבור כחודש, קיבלו נציגים של מרבית משרדי הממשלה, כמו גם נציגים ממטה תחליפי הנפט וממטה הסייבר הפועלים במשרד ראש הממשלה, הזמנה מסגן מזכיר הממשלה ויועץ ראש הממשלה לתכנון ופיתוח גבי גולן, לדיון בנושא "קידום קשרי כלכלה עם ארה"ב". להזמנה צורף מסמך אחד ויחיד כמצע לדיון: מכתבו של אדלסון.

הדיון שזימן גולן התקיים באמצע ספטמבר במשרד הכלכלה בירושלים. השבוע אמר גולן שהדיון נסב על שיתוף פעולה ודיאלוג כלכלי, בין השאר עם אנשי לשכת המסחר. הוא לא זכר כי המכתב צורף להזמנה לדיון, אך אישר שהוא הוזכר במהלכו. לדבריו, "כל גורם הציג את ענייני משרדו בממשק עם השלטון האמריקאי ואנשי עסקים אמריקאים. דיברנו על בעיות שונות".

אני מניח שלא כל איש עסקים שהיה כותב לראש הממשלה, היה זוכה לתגובה כזו ולפעולה כה מהירה.

"אין לי מושג. אני לא מכיר את זה. זה לא תחום ההתמחות שלי. אני איש מקצוע, אני לא מעורב בפוליטיקות. אני עושה את הדברים הטובים כמיטב הבנתי".
משיחות עם משתתפים בדיון עולה שחלקם חשו שלא בנוח עם הרקע לכינוסו. לשכת המסחר, התרשם אחד מהם, שביקש לשמור על עילום שמו, מעוניינת למסד קשרים ישירים בינה לבין הממשל הישראלי. "לדעתי, הלשכה השתמשה באדלסון כי הם יודעים שיש לו גישה ישירה לראש הממשלה. הוא כתב לו מכתב על יחסי ישראל־ארה״ב בתחום הכלכלי, וכתוצאה מכך, ראש הממשלה נענה ומפעיל מערכת שלמה כדי לבדוק את הנושאים", אמר. 

לדבריו, "ראש הממשלה מעביר את הנושא לטיפולו של הראל לוקר, שמזמן את כל משרדי הממשלה כדי שיתנו תשובה למר אדלסון על מה שבעצם הוא נייר של לשכת המסחר. מישהו אמר בדיון ש'בואו לא נשכח שאנחנו באים לשרת את האינטרסים של מדינת ישראל, של הקהילה העסקית הישראלית, לא של האמריקאים. זה נורא נחמד שמר אדלסון כותב את המכתב, אבל אנחנו צריכים קודם כל לראות מה יוצא לנו מכל הסיפור הזה'". משתתף אחר הגדיר את הפגישה כהזויה: "זה היה ניסיון לבנות פלטפורמה שתאפשר לגורמים עסקיים להיות חלק מהמנגנון הרשמי של קבלת ההחלטות", הסביר.

"הארץ" הפנה לנתניהו את השאלות הבאות:
האם אדלסון העביר לך מסרים נוספים בעניין רגולציית הגז בישראל? האם נושא הגז עלה בעבר בפגישות או בשיחות ביניכם? אדלסון הוא בעלי עיתון שתומך בך באופן מובהק — האם דיאלוג כלכלי ביניכם אינו מעורר חשש לאפשרות של יחסי קח ותן? מדוע לא פרסם משרד ראש הממשלה הודעה לעיתונות על פנייתו של אדלסון ועל כוונתך לקדם את יוזמותיו? האם אינך חושש שקיום דיאלוג עם אדלסון בנושאים כלכליים באופן נסתר מהעין מפר את אמון הציבור?

ממשרד רה"מ נמסר בתגובה: "ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו מקדם בשום דרך את ענייניו של שלדון אדלסון. בניגוד לנטען, הגוף U.S. - Israel Business Initiative פועל תחת לשכת המסחר האמריקאית לקידום השקעות וקשרי מסחר הדדיים בין ישראל לארה"ב ולאחרונה אירח מספר אירועים שנועדו לעודד השקעות בישראל, בין היתר בתחום הסייבר. בניגוד לנטען, הדיון שהתקיים עסק במספר נושאים ותוכניות שתכנונם החל זמן רב לפני קבלת אותו המכתב, ביניהם תוכנית עבודה שהתבססה על מזכר ההבנות אשר נחתם בין נתניהו למושל קליפורניה במארס 2014. נושא הגז כלל לא עלה באותו דיון. 

אלבטרוס

"יודגש כי ממשלות ישראל ומשרד ראש הממשלה לאורך השנים פעלו באופן קבוע מול הממשל האמריקאי לקידום דיאלוג בשורה של תחומים כלכליים. במסגרת זו התקיים דיון בין־משרדי כמקובל בנושאים מסוג זה. חלופת מכתבים שכזו היא דבר שבשגרה ונעשית במענה לפניות רבות שמגיעות למשרד ראש הממשלה.

"בניגוד לנטען, אין קשר בין הרצון לקדם את היחסים הכלכליים עם ארה"ב לבין הנסיבות המתוארות. ממשלת ישראל מקיימת ומקדמת קשרים עם לשכות מסחר ברחבי העולם במטרה להגדיל את הקפי הסחר בין המדינות ולהדק את היחסים הכלכליים". 
"הארץ" פנה להתייחסות היוזמה העסקית ארה"ב־ישראל, אך זו לא ניתנה.

מטעמו של שלדון אדלסון נמסר בתגובה: "לשכת המסחר האמריקאית, כמו לשכות מסחר אחרות בעולם, מקדמת יחסים עסקיים בין מדינות, אבל אינה מקדמת שום חברה ספציפית בענף כלשהו, כדי להימנע ממשוא פנים ומקונפליקטים.

"אני יו"ר לשם כבוד של הארגון (היוזמה העסקית ארה"ב־ישראל, א"ב) ואיני מעורב בשום חברה ספציפית — גם לא בחברה שלי. אני מעוניין אך ורק לקדם ולעודד יחסי מסחר איתנים בין ארה"ב וישראל. לא ידוע לי אילו חברות הן חלק מהיוזמה ואיני זוכר את פרטי המכתב שאליו מתייחס הכתב.

"מעולם לא שוחחתי עם ראש הממשלה על המכתב הזה או על מסר אחר שנוגע לחברה כלשהי. מעולם גם לא דיברתי עם מישהו מחברת 'נובל אנרג'י'.

"איני מנהל שום שיחות עם ראש הממשלה בנושאי כלכלה או בשמם של עסקים פרטיים כלשהם, כולל עסקי שלי. אותם אנשים שבעיניהם התמיכה שלי בישראל היא בעייתית — זו הבעיה שלהם, לא שלי. אין כל קשרים עסקיים בין חברות כלשהן, כולל שלי, לבין ראש הממשלה, ומעולם לא ביקשתי ממנו לקיים קשרים כאלה. העניין שלי הוא אך ורק ליצור, כפי שאמרתי, יחסי מסחר מאקרו־כלכליים איתנים יותר בין שתי המדינות".

אחרי פניות ליועץ המשפטי לממשלה בנושא, מסר ראש הממשלה תגובה נוספת. "בנימין נתניהו מסר כי מעולם לא שוחח עם מר אדלסון בענייני מדיניות משק הגז, לא בדרך ישירה ולא בדרך עקיפה. השיקול היחיד שמנחה את ראש הממשלה נתניהו גם בסוגיה זאת הוא טובת כלל הציבור בישראל, ולכן אימץ המלצת הצוות הממשלתי שבחן את האינטרסים הכלכליים, המדיניים והביטחוניים של מדינת ישראל. ראש הממשלה נתניהו לא התערב בעבודת הצוות ולא הנחה את הצוות בדבר פתרון כזה או אחר.

"האזכור היחיד לנושא עלה לפני שנה במכתב ששלח שלדון אדלסון בתוקף תפקידו כיו"ר גוף הפועל תחת לשכת המסחר האמריקאית, ומטרתו של הגוף הזה לקדם את המסחר בין ישראל לארה"ב. במכתב צוינו יוזמות עסקיות ונושא הגז עלה בו רק כאזכור כללי, ללא פרטים וללא הצעה למדיניות כלשהי. אין שום קשר בין המכתב הזה לבין מתווה הגז שגובש על ידי הצוות הממשלתי שבו היו חברים בכירי משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד המשפטים משרד הכלכלה ומשרד האנרגיה. מסקנותיו של הצוות הממשלתי הוצגו לראשונה לראש הממשלה רק לפני כחודש, וראש הממשלה נתניהו לא התערב בעבודת הצוות ולא הנחה את הצוות בדבר פתרון כזה או אחר.

"כאמור השיקול היחיד שמנחה את ראש הממשלה נתניהו גם בסוגיה זאת הוא טובת כלל הציבור בישראל, והטובה הזאת מחייבת קבלת החלטה מהירה להוצאת הגז ממעמקי הים. לכן על בסיס המלצת הצוות הממשלתי אימץ ראש הממשלה נתניהו את המתווה המוצע שגובש על בסיס בחינת האינטרסים הכלכליים, המדיניים והביטחוניים של מדינת ישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו