בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ועדת השרים לחקיקה החליטה להתנגד לחוק שיחיל עליה שקיפות

כבר בממשלה הקודמת משכה יו"ר הוועדה דאז לבני את הצעתה, לאחר שהבינה שנתניהו פועל לגיבוש רוב להפלתה. המכון הישראלי לדמוקרטיה: החלטה אנטי דמוקרטית, העובדה שאין שקיפות היא חרפה

4תגובות

ועדת השרים לחקיקה החליטה היום (ראשון) להתנגד להצעת חוק הקוראת להחיל שקיפות על דיוניה. הצעת החוק ביקשה לחייב את חברי הוועדה לנהל פרוטוקול, ולפרסם אותו לצד תוצאות ההצבעה של חבריה. את ההצעה להחלת השקיפות יזמה ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני).

אוליבייה פיטוסי

ועדת השרים לחקיקה, אחת הוועדות החשובות והחשאיות ביותר בכנסת, היא הגוף הקובע, הלכה למעשה, אילו חוקים יעברו במליאה ואילו ייפסלו על ידי חברי הכנסת. זאת מאחר שהיא מטילה משמעת קואליציונית, בעד או נגד החוקים השונים, ונהנית מרוב אוטומטי המוקנה לה במליאה. יו"ר הוועדה, ח"כ איילת שקד (הבית היהודי), הצביעה בעד הצעת החוק, ונחשבת לתומכת בהחלת שקיפות מלאה על הוועדה. יו"ר סיעתה, ח"כ ינון מגל, הגיש בעצמו הצעת חוק זהה, אך עדיין לא הביא אותה להצבעה בוועדה.

בכנסת העריכו מראש שההצעה נועדה לכישלון, מאחר שכבר בקדנציה הקודמת הבהיר מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט, כי המהלך בעייתי. מנדלבליט הסביר בקדנציה הקודמת לשרת המשפטים דאז ציפי לבני, שעמדה בראש הוועדה, כי החלת השקיפות לא יכולה להיעשות באמצעות חקיקה, אלא דרך שינוי תקנון עבודת הממשלה – מהלך הנתון בידיה של מליאת הממשלה בלבד. כל בקשותיה של לבני להעלות את הנושא לדיון בממשלה הקודמת נדחו, והיא החליטה למשוך את בקשתה לאחר שהבינה שראש הממשלה, בנימין נתניהו, פועל לגיבוש רוב להפלת ההצעה ולמניעת שקיפות בוועדה.

יוזמת הצעת החוק, ח"כ שפיר, אמרה כי "היעדר השקיפות של ועדת השרים מאפשרת צביעות לא נורמלית. השרים אומרים ומבטיחים בתקשורת דבר אחד, והולכים ומצביעים דבר אחר. לציבור אין יכולת לדעת את זה ולדרוש דין וחשבון. לא ייתכן ששליחי ציבור יסתירו מהציבור מה הם החליטו בשמו". היא הוסיפה כי "ההצעה הזו מוגשת בכל כנסת מחדש כבר שנים. הגיע הזמן לשים סוף לפארסה הזאת ולאשר את הדבר הכל כך אלמנטרי הזה. שמעתי בחודשים האחרונים הרבה מהשרים מתבטאים בתקשורת כי יתמכו בפרסום ההצבעות שלהם, וזו ההזדמנות שלהם להראות שהם באמת נאמנים לציבור הישראלי".

אוליבייה פיטוסי

במכון הישראלי לדמוקרטיה הגיבו לדחיית הצעת החוק ואמרו, כי מדובר בהחלטה אנטי דמוקרטית, המשאירה במחשכים החלטות שיש חשיבות עליונה לפרסמן לידיעת הציבור. בחוות דעת שניסחה ראשת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, אשר נשלחה לחברי ועדת השרים לפני ההצבעה, נכתב כי: "שקיפות של מעשי השלטון, בכל הדרגים, היא בלם הכרחי מפני שחיתות, ניגודי עניינים ושימוש לרעה במשאבי הציבור ובכסף שלטוני. שקיפות היא גם תנאי מוקדם והכרחי לאמון הציבור ביושרתן של מערכות השלטון". עוד הוסיפה, ד"ר שוורץ-אלטשולר, כי: "שרי הממשלה, כנבחרי ציבור, צריכים להוות את ראש החץ של המחויבות כלפי שקיפות והגברת אמון הציבור. העובדה שעד כה ישיבות הוועדה סגורות לציבור, ואפילו דרכי הצבעת השרים אינה שקופה, היא חרפה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו