בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"או שהישיבה תיגמר או שהיא תגמור אותנו" - הלילה הלבן שהכריע את גורל המשק כולו

במלאות 30 שנה לישיבת הממשלה שבלמה את האינפלציה המשתוללת, מפרסם ארכיון המדינה את פרוטוקול הדיון הסודי על הצלת המשק. רה"מ דאז פרס: "הימור - פירושו של דבר שזה יכול להצליח"

82תגובות
חנניה הרמן / לע"מ

כמעט 24 שעות נמשך הדיון הדרמטי שניהלה ממשלת ישראל ב–30 ביוני 1985. הוא החל ביום ראשון בשעה 9:30 בבוקר והסתיים למחרת בשעה 9:00. הפרוטוקול שלו, שסווג כ"סודי ביותר", כולל 319 עמודים והיה מהארוכים בתולדות המדינה. על הפרק עמדה החלטה גורלית על אישור תוכנית החירום להצלת המשק ובלימת האינפלציה המשתוללת.

היום, במלאות 30 שנה לאישור התוכנית, חושף ארכיון המדינה את תוכנו של הפרוטוקול (למעט חלקים שצונזרו מטעמי ביטחון), ומספק הצצה נדירה לתהליך קבלת ההחלטות במדינת ישראל.

"הישיבה היתה גורלית כי על הפרק היתה הצלת הכלכלה הישראלית ממשבר קיומי", כתב ד"ר דרור גולדברג מהמחלקה לניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה, לאחר עיון מקדים בפרוטוקול. "היתה סכנה ברורה ומיידית של משבר קיומי כולל — כלכלי, חברתי ופוליטי — שעבור הקוראים בשנת 2015 ניתן לתמצתו במילה אחת: יוון", הוסיף.

ארכיון המדינה

את הישיבה המרתונית ניהל ראש ממשלת האחדות הלאומית, שמעון פרס. קולו של סגנו, יצחק שמיר, כמעט לא נשמע לאורך הדיון. "אנו הערב נגמור את הישיבה. או שהישיבה תיגמר עם ההחלטות, או שהישיבה תגמור אותנו", אמר פרס לשריו. אחד מהם, שר הבינוי והשיכון דוד לוי, מחה על התנאים הבלתי אפשריים שבהם התנהל דיון כה חשוב, ואמר: "איך שרים יוכלו להסביר ולנמק, כשמחציתם ישנים?". פרס לא נרתע והשיב: "זה הזמן הטוב ביותר לקבל החלטות. אני מחכה לרגע הזה הרבה זמן".

שיטת העבודה של פרס קבעה תקדים. "הלילה הלבן, שפרס ארגן לשרים, בלי שנתן להם זמן לקרוא את התוכנית מראש, היה התקדים וההשראה לחוק ההסדרים הבעייתי שנהוג מאז בארצנו", אמר גולדברג. "מאז, הממשלה פעם בשנה עושה לכנסת מה שקרה לראשונה באותה ישיבת ממשלה", הוסיף.

פרס היה ישיר, חד ותקיף בדבריו. לנגד עיניו עמדה אינפלציה של 450%, שהפכה לבעיה חמורה בתחילת שנות ה–70, כשהוצאות הממשלה הפכו גדולות בהרבה מההכנסות ממסים ואת הגירעונות מימנו הממשלות באמצעות הדפסת כסף חדש. הוא דחק בשרים לאשר את התוכנית לקיצוץ 750 מיליון דולר בתקציב הממשלה.

ארכיון המדינה

"מה לעשות? האמת היא, שהמצב הוא אומלל. אף אחד לא עושה צעד, מפני שהוא משוכנע בצדקתו. כל הצעדים שאנו נוקטים הם בהיעדר ברירה — פשוט, אין דרך אחרת... נקלענו למצב של אין ברירה. אף אחד לא עושה זאת, מפני שהוא חושב שזה הדבר הכי טוב בעולם", אמר פרס לשריו. "האלטרנטיבה היא נוראה", אמר, בהתייחסו לאפשרות שישראל תישאר ללא מטבע זר ועם אינפלציה גואה. בחלק אחר של הדיון הוסיף: "חברים, אתם לא רוצים לעשות שום דבר, בבקשה... כאן מנסים לעשות קיצוץ, שאיננו הכי גדול בעולם... כולנו נתחיל לבכות? אני יודע שזה קשה".

הדיון היה עמוס במלים דרמטיות ובאיומים על עתיד המדינה אם לא תאושר התוכנית. מנכ"ל משרד האוצר, עמנואל שרון, הודה כי התוכנית היא "הימור". "אין לנו זמן לעשות תוכנית רב־שלבית ולפיכך, אנו צריכים ללכת לתוכנית שהיא בפירוש תוכנית שיש בה הימור", אמר. שר החינוך יצחק נבון התמלא חשש, ותהה: "הימור — פירושו של דבר, שזה יכול להיכשל?". ראש הממשלה שמעון פרס השיב באופטימיות: "הימור — פירושו של דבר, שזה יכול להצליח". שר הביטחון, יצחק רבין, היה פחות בטוח, ואמר: "מרבית המהמרים מפסידים".

השר דוד לוי היה אחד הדוברים הבולטים בדיון הארוך, ולא הסתיר את התנגדותו לתוכנית עצמה ולדרך קבלת ההחלטות בישיבת הממשלה. הוא מחה על שהתוכנית הודלפה לתקשורת לפני שנידונה בפני השרים. "אני לא מבין... פורסמו נתונים בעצם בצורה בלתי אחראית. כל מה שמוצג לנו כאן הועבר לציבור באמצעי התקשורת לפני שהממשלה בכלל קבעה לעצמה מה לעשות... כאן יושבים ועובדים בשיטת הסלאמי... זו שיטה שאינה מוסיפה לממשלה, לא כבוד ובוודאי לא אחריות", תקף. "אני מבין, שהלילה פתאום בוער, אני מבין את החומרה. מדוע מישהו לא חשב שהיה באותה מידה חמור גם לפני שלושה־ארבעה ימים, במוצאי שבת או ביום ראשון?", הוסיף.

לוי תקף גם את הפגיעה המתוכננת בציבור. "אנו לוקחים שק מלט כבד, שמים אותו על המשק ועל האזרח ואומרים לו לרוץ עם זה, לא רק לצעוד. ואנו יודעים מה קורה כששני הדברים הם בבת אחת — כורעים תחת זה", הזהיר. לוי הפגין חוסר סבלנות כלפי ההסברים המלומדים של אנשי המקצוע של משרד האוצר. "מה זה אומר בעברית?", שאל את מנכ"ל המשרד אחרי שדיבר על "ניהול שער החליפין מול סל המטבעות".

ארכיון המדינה

כשעמיתו, שר העבודה והרווחה משה קצב, שאל את לוי: "דוד, אתה בעד?", הוא השיב בכעס: "אני נגד כל החינגה הזאת, אז מה אתה שואל אותי". קצב, לימים נשיא המדינה, שכיום מרצה עונש מאסר בגין אונס, התנגד אף הוא לתוכנית ומחה נגד הפגיעה בקצבאות הילדים. לשרים הוא סיפר על "ילד משותק בארבעת הגפיים, שלא הלך לישון בלילה, כי לא היתה אחות שתחליף לו בגדים כדי להיכנס למיטה".

"זה מספיק מזעזע אותך? אני צריך לדבר בסגנון הזה? אני מעולם לא רוצה לגרום להתרגשות ואני מעולם לא רוצה להשתמש במצוקות של המסכנים ביותר כדי לגרוע לזעזוע", אמר השר קצב לפרס. ראש הממשלה כעס אף הוא. "משה, תפסיק להשמיץ אותי... אתה כל הזמן יושב ומשמיץ אותי, שלי לא אכפת מילדים, לי לא אכפת מזקנים", נזף בו.

אחרי שעות ארוכות של דיונים אישרו חברי הממשלה את התוכנית הכלכלית. "תודה מקרב לב גם לבנות הנחמדות, לכל סוגיהן, בוקר טוב לכן", סיכם ראש הממשלה פרס בהתייחסו לקלדניות. שריו היו מותשים אחרי לילה ללא שינה. "פרס, לעומתם, דווקא נמרץ, אלגנטי, ושרמנטי כתמיד... הוא מודה בג'נטלמניות לקלדניות וממשיך בחיוניות שמעון פרסית אופיינית אל בוקר עמוס של יישום החלטות הממשלה", סיכם ד"ר ישי מעוז מהמחלקה לניהול ולכלכלה באוניברסיטה הפתוחה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו