בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הערכה ביהדות התורה: אם לא תהיה ברירה - ליצמן יקודם לתפקיד שר

בג"ץ תקף את המתווה לפיו נתניהו משמש כשר הבריאות וליצמן כסגנו. בליכוד העריכו שרה"מ יצטרך לפטר אחד משרי המפלגה ונערכים לאפשרות שייאלץ להיפרד גם מתיקי החוץ והתקשורת

93תגובות

ביהדות התורה העריכו הבוקר (שלישי) שאם לא תהיה ברירה, האדמו"ר מגור יורה ליו"ר המפלגה יעקב ליצמן ליטול על עצמו באופן חריג תפקיד של שר ולהוסיף לכהן במשרד הבריאות. חברי המפלגה מקפידים שלא לכהן כשרים, זאת משיקול הלכתי, שעניינו הרצון להימנע מהצבעות על יציאה למלחמות, ומנימוק אידיאולוגי, הנוגע לרצונם להימנע משותפות בדיעבד עם המדינה.  

הבוקר, בדיון בבג"ץ בעתירה שהגישה יש עתיד נגד מינוי ליצמן לסגן שר ולא לשר, הרכב חמשת השופטים לא קיבל החלטה, אולם העביר מסר חד לראש הממשלה בנימין נתניהו לפיו המצב כפי שהוא כיום אינו יכול להימשך. בנוסף לסוגיית עתידו הפוליטי של ליצמן, מדברי השופטים בדיון עולה כי נתניהו לא יוכל להמשיך ולהחזיק בתפקידי השר אותם הוא נושא כיום: שר החוץ, שר התקשורת, שר הבריאות והשר לשיתוף פעולה אזורי. בליכוד העריכו הבוקר כי אם אכן ימונה ליצמן לתפקיד שר, יאלץ נתניהו לפטר אחד משרי הליכוד כדי לא לעבור את מכסת השרים בממשלה. 

בסביבת ראש הממשלה לא שללו את האפשרות שיפעלו בשבועות הקרובים כדי לשנות את נוסח חוק יסוד הממשלה, כך שיאפשר לנתניהו להוסיף ולהחזיק בתפקידי שר נוספים ובמקביל למסד בחוק את מעמדו של סגן שר ללא שר מעליו. ואולם, לדברי המקורות, עדיין לא התקבלה כל החלטה בנושא.

טלי מאייר

השופט חנן מלצר אמר בדיון הבוקר כי "ראש הממשלה לא יכול להיות שר בכלל. בחוק יסוד הממשלה הקודם היה סעיף, שלפיו ראש הממשלה יכול להיות ממונה על משרד. בחוק יסוד הממשלה הנוכחי הורידו את הסעיף הזה. הוא לא יכול בכלל (להיות שר - רל"ג), לצד תפקידו כראש הממשלה, לכן כל המתווה, ככל שהוא מכוון לראש הממשלה, יש בו פסול בעצם זה שהוא גם שר".

מלצר הוסיף: "בחוק הנוכחי מוסדר וכתוב שיש מקרים שראש הממשלה יכול להיות שר: כששר מתפטר או נפטר או נמצא בנבצרות, אבל זה רק באופן זמני. אז פה, במתווה הזה, כשאתם מסיתים את הכובד לראש הממשלה, אתם נופלים לבעיה האחרת שראש ממשלה בכלל לא יכול לשמש כשר. יכולתם לשנות את זה ערב כינון הממשלה אבל השינוי הזה לא נעשה. לכן ראש הממשלה לא יכול להיות גם שר".

מקורות פוליטיים טענו היום שדבריו של מלצר הם בגדר פרשנות משפטית של החוק הקיים. "בחוק אין התייחסות מפורשת, חיובית או שלילית, לאפשרות שראש הממשלה יחזיק בתפקידי שר נוספים באופן קבוע. זה לא אומר שהוא מנוע מלעשות כן. היועץ המשפטי לממשלה הכשיר את האפשרות שנתניהו יחזיק בתיקים האלה בהתבסס על החוק הקיים".

שר התיירות, יריב לוין, אמר כי "ההערות שנשמעו בבג"ץ אינן מתיישבות עם הנוהג המקובל בממשלות ישראל לדורותיהן, עוד מימיו של דוד בן גוריון, לרבות יצחק רבין, שמעון פרס, אהוד ברק ועוד, לפיו ראשי ממשלה אחזו בתפקידי שר במקביל לתפקידם כראש ממשלה".

לדבריו, אין כל סיבה שלנתניהו ייקבע דין חדש ושונה. "בית המשפט העליון אינו מחוקק, וכל שינוי במצב החוקי הקיים יכול שייעשה על ידי הכנסת בלבד, ואם לא כן, תהיה בכך חציית קו אדום נוסף במישור היחסים שבין הרשות המחוקקת לרשות השופטת".

כך או אחרת, נתניהו יידרש לשינויים משמעותיים בקואליציה בעקבות המסרים שקיבל מבית המשפט. מינויו של ליצמן לשר יפר את האיזון הקואליציוני סביב שולחן הממשלה ויאלץ את נתניהו להיפרד מאחד משרי הליכוד המכהנים. לפני שבועות אחדים ביטלה הכנסת את ההגבלה על גודל הממשלה, וכיום נתניהו יכול - לכאורה - להוסיף שרים כאוות נפשו. אלא שהשותפות הקואליציוניות, שלא אפשרו לשר בני בגין להוסיף ולהחזיק בתפקידו כשר עם צירופו לממשלה של השר גלעד ארדן, צפויות למנוע את הרחבת הממשלה גם הפעם. הליכוד הגדיל את מספר השרים של מפלגתו בממשלה על חשבון יהדות התורה שוויתרה בהסכמים הקואליציוניים על תפקיד שר. בסביבת נתניהו לא ידעו הבוקר לתת תשובה מוחלטת לשאלה האם מינויים של אופיר אקוניס או דני דנון לתפקיד שגריר ישראל באו"ם יביא לפתרון הבעיה.

באופן מסורתי, אגודת ישראל ויהדות התורה – בניגוד לש"ס - נמנעו מלקחת תפקידי שרים בממשלה. למסורת הזאת היה חריג אחד – שר הסעד איצ'ה מאיר לוי מאגודת ישראל בממשלה הראשונה בשנים 1952-1948 – והיא קיבלה תוקף רשמי בהחלטת מועצת גדולי התורה בשנות ה-70. להחלטה יש נימוק אידיאולוגי, הנוגע לשותפות-בדיעבד עם המדינה, וחלק הלכתי, שעניינו הרצון להימנע מהצבעות על יציאה למלחמות (סוגיות שנוגעות ל"מלחמת רשות" ולדיני נפשות הנוגעים לחיילים ואזרחים במלחמה), ורצון להתבדל ממחללי שבת וחילול שבת. עם השנים נוסף גם נימוק מוסרי-תדמיתי: חברי הסיעה אמרו כי הם אינם רוצים לקבל החלטה על שליחת חיילים למלחמה, בעוד ילדיהם אינם מתגייסים.

ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) טענה הבוקר שהחלטת בית המשפט העליון תשפיע באופן ממשי על שוק התקשורת בישראל. "יותר משהחלטת בג"ץ חשובה בעניין כהונת ראש הממשלה כשר בריאות, היא חשובה בעניין כהונתו כשר תקשורת. ההחלטה הנכונה יכולה לשים סוף לתהליך הפיכת ראש הממשלה בישראל הדמוקרטית לשלטון יחיד ללא גבולות, ללא עכבות וחסין מביקורת - לפי תוכנית נתניהו המקורית שנחשפה בהסכמים הקואליציוניים. כך או כך, נתניהו יוודא היטב שהשר שימונה במשרד התקשורת לא ישכח מי מינה אותו ולשם מה".

את העתירה בעניין הגישה סיעת יש עתיד. מנהיג המפלגה, יאיר לפיד, אמר בעקבות הדיון כי "מה שבג"ץ הזכיר לנו היום זה שממשלת ישראל אמורה לעבוד בשבילנו. זה לא יכול להישאר סידור עבודה לפוליטיקאים שאין להם מה לעשות או דרכו של ראש הממשלה לתפור לעצמו בעיות פוליטיות". לדבריו, "יש עתיד תרחיב את העתירה על פי הוראת בג"ץ לכל השרים שישנם בממשלה כדי שיהיה ברור שלכל תיק, ודאי תיק הבריאות, יש שר במשרה מלאה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו