בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוות דעת משפטית של הכנסת: החוק הנורבגי נועד לשרת שיקולים פוליטיים ולא שיקולים חוקתיים

החוק שעבר לפנות בוקר בקריאה ראשונה מתיר לשר או סגן שר אחד מכל מפלגה להתפטר כדי לפנות מקום לאדם נוסף בסיעתו. המחנה הציוני: "זה לא חוק נורבגי, אלא שקשוקה ישראלית בטעם קומבינה"

8תגובות

בקואליציה טענו בחודשים האחרונים ש"החוק הנורבגי" יישפר את המשילות בישראל, אך מחלקת הייעוץ המשפטי של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת קבעה היום (חמישי) כי החוק נועד לשרת שיקולים פוליטיים ולא חוקתיים, והזהירה כי הנוסח שאושר לפנות בוקר בקריאה ראשונה יפגע ביציבות תפקוד הכנסת, ירחיק שרים מדיוני המליאה וירוקן את תפקיד סגן השר ממעט התוכן שעוד נותר בו. החוק, אותו יזמה שרת המשפטים, איילת שקד, מתיר לשר אחד או לסגן שר מכל סיעה להתפטר מהכנסת כדי לפנות מקום לחבר נוסף ברשימת המפלגה.

“המודל המוצע איננו מקובל בעולם”, נכתב בחוות הדעת המשפטית שהועברה היום לחברי ועדת החוקה של הכנסת. “ניכר שההסדרים עוצבו מתוך התבוננות בצורכי המפלגות בכנסת הנוכחית, ולאו דווקא מתוך שיקולים חוקתיים כלליים שיהיו תקפים גם בעתיד. מהאופן שבו עוצבה הצעת חוק היסוד עולה במשתמע רתיעה מהמודל, ולפיכך נשאלת השאלה מה ההצדקה החוקתית שמצאה הממשלה לאמצו. בוועדת החוקה, חוק ומשפט יש צורך לדון במשמעות החוקתית של ההצעות, וללבנה כיאות. אם ההיבט הפוליטי לא יאפשר ליבון ושינוי של הצעת חוק היסוד, הרי שיוסף לחוקי היסוד שלנו מודל חוקתי שאינו מיטבי, רק בשל אילוץ פוליטי מידי”.

בקואליציה ובאופוזיציה מכנים את החוק הנורבגי "חוק שולי מועלם", משום שהוא נולד בעקבות רצונה של סיעת הבית היהודי להכניס לכנסת מחדש את הח"כית לשעבר שלא הצליחה להתברג למשכן בבחירות האחרונות. הבית היהודי הפעילו מסכת לחצים כדי להעביר את החוק סופית עד השבוע הבא. כך יספיקו להשביע את מועלם וח"כים מארבע המפלגות הנותרות בקואליציה עד צאת הכנסת לפגרת הקיץ.

אוליבייה פיטוסי

עוד נכתב כי “לא מצאנו תקדים להוראה שמוצעת כאן, שלפיה רק שר אחד מכל סיעה יוכל להתפטר מהכנסת, מה שמכרסם בתועלת של ההסדר החוקתי, ולכן גם לא קיים במדינות שאמצו את המודל. בנוסף, נטען כי 'שרים יוכלו להתחלף ביניהם  – מי יישא בהרחקה מן הכנסת', דבר שחותר תחת ההיגיון של ההפרדה לצורכי התמקדות בתפקיד המיניסטריאלי, ובהתמקצעות בכל אחת מהרשויות. הדבר חותר תחת היציבות של תפקוד הכנסת בכך ששרים ייצאו ממנה וייכנסו אליה”.

באשר לעובדה שהחוק יאפשר גם לסגני השרים להתפטר נאמר בחוות הדעת כי "לטעמנו הדבר מחייב דיון במעמדו ובתפקידו של סגן השר במשטרנו. ניתוק הקשר שבין סגן השר לבין הכנסת, קשר שהיווה בעבר בסיס לחוות דעת בעניין תפקידיו ומעמדו במשטרנו, משנה את התפיסה לגביו ומחייב דיון בתפקידים שמיועדים לסגן השר בהיותו חלק מהרשות המבצעת, אם גם לא חלק מהממשלה במובן הצר”. עוד נכתב כי, "כעת, נוכח ההצעה לנתק את הקשר שבין סגן השר לכנסת, ניתן לצקת תוכן לתפקיד".

בעקבות חוות הדעת מסרו מהמחנה הציוני כי "היועץ המשפטי של הכנסת קבע בחוות דעתו את מה שסיעת המחנה הציוני טענה לאורך כל הדיון בכנסת: זה לא חוק, אלא סידור עבודה, והוא לא נורבגי אלא שקשוקה ישראלית בטעמים חזקים של קומבינה ופוליטיקה. כפי שנטען, כל מטרת החוק היא להכניס אנשים מסויימים במפלגות מסוימות לכנסת, ואין בו דבר וחצי דבר עם איכות שלטונית, אלא להפך. הישראלבלוף שביבי שיכלל אותו לביביבלוף, כבר לא עובד יותר". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו