הממשלה מקדמת: אסיר שנידון ליותר ממאסר עולם אחד ירצה לפחות 40 שנה בכלא

הצעת החוק קובעת עוד כי ועדת השחרורים תוכל לדון בקציבת עונשו של אסיר עולם אחרי תשע שנים שריצה בכלא, במקום שבע שנים היום

יהונתן ליס
יהונתן ליס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יהונתן ליס
יהונתן ליס

ועדת השרים לחקיקה החליטה שלשום (ראשון) לקדם הצעת חוק הקובעת כי אסיר שנידון לשני מאסרי עולם או יותר ירצה לפחות 40 שנה בכלא לפני שיהיה זכאי להשתחרר — אם נשיא המדינה הורה על קציבת עונשו. כיום, ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר מוסמכת להמליץ לנשיא לקצוב את העונש אחרי 30 שנה בלבד. במקביל, הצעת החוק קובעת כי ועדת השחרורים תוכל לדון בקציבת עונשו של אסיר עולם אחרי תקופה של תשע שנים שריצה בכלא, במקום שבע שנים הנהוגות היום.

שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי), שהגישה את ההצעה, אמרה אתמול כי "חופשות, שיקומים ותנאים מיוחדים יגיעו לאסירים רק לאחר תקופה ממושכת שריצו את עונשם. משפחות הנרצחים חיות עם תוצאות מעשה הרצח במשך כל חייהן. רוצחים לא יזכו לתנאים מקילים".

איילת שקד במליאת הכנסת, במאי האחרוןצילום: אוליבייה פיטוסי

בדברי ההסבר לחוק מנמקים במשרד המשפטים את ההחלטה לאפשר את קציבת העונש רק לאחר תשע שנים בכך, שמרבית האסירים אינם בשלים להיכנס למסגרת שיקומית לפני תקופה זו, ולכן אין טעם לדון בהתאמתם לקציבת העונש. מנסחי החוק הבהירו עוד כי תקופה של שבע שנים, הנהוגה כיום, היא קצרה מדי.

"בפועל, תקופה של שבע שנים לאחר תחילת ריצוי המאסר היא לעתים שנים מעטות בלבד לאחר שנגזר דינו של האסיר", נכתב. "זאת, משום שהליכים המסתיימים בעונש מאסר עולם הם על פי רוב תיקים המתנהלים בעבירות רצח חמורות, אשר מתנהלים במשך זמן רב. בדרך כלל בתקופת ניהול ההליך נמצא הנאשם במעצר, אשר נחשב, בסופו של דבר, כחלק מתקופת מאסרו. יוצא מכך שעד שמורשע הנאשם ונגזר דינו, חולפות לעתים מספר שנים, ולמעשה — זמן קצר למדי אחרי גזר הדין כבר חולפת תקופת שבע השנים, שלאחריה רשאית ועדת השחרורים המיוחדת לדון בעניין קציבת עונשו של האסיר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ