שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
רויטל חובל
רויטל חובל
אריה דרעי ביום שחרורו מהכלא, ארכיוןצילום: פבל וולברג
רויטל חובל
רויטל חובל

בג"ץ דחה היום (חמישי) את העתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד מינויו של אריה דרעי לשר הכלכלה ופיתוח הנגב והגליל נוכח עברו הפלילי. התנועה לאיכות השלטון ציינה בעתירתה כי לחובתו של דרעי עומדות שלוש פרשיות: התיק האישי - תיק השוחד, התיק הציבורי - בגין פעולותיו להסדרת תמיכה לעמותה של משפחתו ובין חלקו בפרשת בר און חברון. בגין התיק האישי נשלח דרעי לשלוש שנות מאסר בפועל והשתחרר ביולי 2002, לאחר ריצוי שני שלישים מעונשו. לפי חוק יסוד הממשלה, הקלון הוסר שבע שנים מאז סיים לרצות את עונשו.

השופטת אסתר חיות כתבה בפסק הדין: "האמת צריכה להיאמר, האיזון הנדרש בין השיקולים הנוגדים הינו מורכב ואיננו נטול קשיים. ניתן אף לומר, כי מינויו של דרעי לתפקיד שר מצוי על גבול מתחם הסבירות. אך בהינתן מכלול השיקולים שעליהם עמדנו בפירוט, ובהינתן שיקול הדעת הרחב המסור לראש הממשלה בעניינים אלה - לא מצאנו עילה להתערב בו".

השופט עוזי פוגלמן התייחס לבקשת התנועה לאיכות השלטון מבית המשפט לספק "אמירה ערכית אחרת" על הפגם שדבק במינוי דרעי. פוגלמן מציין זאת ומזכיר את גבולות התפקיד של השופטים, וכי בעניין זה אין להם עילה להתערב בהחלטת ראש הממשלה.

"בית המשפט אינו חלק מהליך המינוי, ותפקידו מוגבל לבחינת פעולת הרשות על פי עילות הביקורת השיפוטית הקבועות בדין. כאשר בית המשפט נמנע מלהתערב בהחלטה של ראש הממשלה, אם להעביר או לא להעביר שר מכהונתו, אין בית המשפט מתכוון לומר כי ההחלטה של ראש הממשלה טובה וראויה. בית המשפט אומר רק זאת, שההחלטה של ראש הממשלה וההתנהגות של השר אינן נוגדות את הדין", כתב.

"דרעי עומד בדרישות שמציב החוק במישור הכשירות, שכן חלפו כ-13 שנים מאז סיים לרצות את עונש המאסר שהוטל עליו ב'תיק האישי' בגין עבירות שיש עמן קלון", כתבה חיות. "עם זאת, העמידה בתנאי הכשירות איננה 'סוף פסוק' כאמור, והשאלה המרכזית העולה בעתירה זו היא האם מינויו כשר צולח גם את מבחן הסבירות".

השר דרעי במליאת הכנסת, יוליצילום: אוליבייה פיטוסי

חיות הוסיפה כי "אכן, לא ניתן להפריז בחומרת מעשיו של דרעי, למצער אלה אשר בגינם הורשע בדין. בענייננו חלפו כאמור כ-13 שנים מאז סיים דרעי לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו ב'תיק האישי', וחשבון פשוט מלמד כי מדובר בפרק זמן שהינו כפול כמעט מפרק הזמן שאותו קבע המחוקק כמגבלת כשירות בהקשר זה".

באותו הקשר הזכירה חיות כי הכנסת הקודמת דחתה הצעת חוק להכפיל את תקופת הקלון הקבועה בחוק ל- 14 שנים. הצעת החוק עברה בשלוש קריאות, אך לאחר ההצבעה הסתבר כי התיקון המוצע לא עבר ברוב הדרוש לשינוי חוק יסוד. חיות ציינה בין השיקולים גם את הזמן הרב שחלף מאז המעשים שבהם הורשע, שנעשו לפני כ-25-30 שנה. חיות ציינה עוד כי אמנם דרעי לא הביע עד כה בקולו חרטה על המעשים שבהם הורשע, אולם פירשה את תגובתו הכתובה, לפיה העבירות שבגינן הורשע "נעברו על ידו לפני כ-30 שנים, בעת שהיה אדם צעיר וחסר ניסיון, והוא כבן 30", ככאלה "שיש בהם, אולי, כדי ללמד כי עתה ממרום 58 שנותיו נטל דרעי אחריות על מעשים אלה והפנים את הפסול שבהם".

השופט חנן מלצר בחר להתייחס לטענת התנועה לאיכות השלטון כי לא נמצא מקרה דומה למינויו של דרעי בפסקי הדין של מדינות אחרות. לאחר בדיקה, מצא מקרה דומה בהודו: "אכן במרבית הדמוקרטיות המערביות סיטואציה מעין זו איננה מתעוררת בדרך כלל", כתבה מלצר. "עם זאת, בהודו קרה הדבר ובית המשפט העליון שם ראה לאחרונה, כמונו, שלא להתערב, שכן לא מצא לכך עילה מוכרת בדין. בדחיית העתירה שם ראו השופטים ההודיים להביע דעתם כי היווצרות פרקטיקה שכזו עלולה לפגוע במשילות, 'במוסריות הקונסטיטוציונית' ו'במסירות החוקתית' הנדרשים לממשל תקין. הערות אלו יפות אף לענייננו".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ