בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה מחקה 64 אחוזים מחובותיהם של 36 התנחלויות ויישובים בגולן לחטיבה להתיישבות

כחלק ממבצע פירעון שיזמה החטיבה, נמחקו עשרות מיליוני שקלים מחובות שהצטברו. היום עומד החוב על כ-360 מיליון שקלים - אך המדינה מעריכה כי תצליח לגבות 35-60 מיליון שקלים בלבד

82תגובות
אי־אף־פי

המדינה מחקה 64 אחוזים מהחובות של 36 יישובים בשטחים וברמת הגולן לחטיבה להתיישבות בעקבות מבצע פירעון שהחל ב-2011 – כך נודע ל"הארץ". בסך הכל יחוייבו היישובים שהצליחו להגיע להסדר חוב עד כה לשלם למדינה 49 מיליון שקלים מתוך 136 מיליון שקלים שנותרו להם. מלבד זאת, על פי הערכת המדינה, ישנן עוד עשרות התנחלויות שחייבות 360 מיליון שקלים לחטיבה להתיישבות. מתוך הסכום הזה, מעריכה המדינה כי תצליח לגבות בין 35 מיליון שקלים ל-60 מיליון שקלים בלבד – משמע שהיא תיאלץ למחול על בין 83% ל-90% מהחוב שנותר.  

מדובר בהלוואות מכספי המדינה שהחטיבה להתיישבות העניקה ליישובים בשטחים וברמת הגולן לצורך פיתוחם החל משנת 1978. במשך השנים, החטיבה לא עשתה כמעט דבר כדי לגבות את החוב ורק כ-15 אחוז מהחובות לחטיבה להתיישבות נפרעו. ניהול החוב היה לקוי, וחלקו היה רשום במשך שנים בלירות ישראליות. ההלוואות ניתנו הן כמענקי תשתיות עבור מתיישבים בודדים והן כהלוואות לאגודות שיתופיות שפיתחו את היישובים בבנייה ובחקלאות.

בדו"ח הכספי השנתי של ממשלת ישראל מ-2010 הוערך החוב הכולל של היישובים הללו לחטיבה להתיישבות ב-588 מיליון שקלים. בדו"ח שכתב משרד האוצר, צוין כי "הגבייה במהלך השנים, בגין הלוואות שניתנו באמצעות החטיבה להתיישבות, הינה זניחה או שאינה קיימת כלל". עוד צוין כי לגבי ההלוואות לבנייה, "טרם נקבעו תנאי ההחזר. הלוואות אלו לא נרשמו בשנים קודמות וטרם הוסדר אופן הרישום והניהול שלהן".

במאי 2011 החליטה החטיבה להתיישבות בשיתוף עם משרד האוצר לצאת למבצע לפירעון חובות בגין הלוואות שניתנו עד לסוף שנת 2003. 36 התנחלויות ויישובים בגולן ערכו הסדרי חוב מול החטיבה. החוב המקורי של גופים אלו עמד על 158 מיליון שקלים, מתוכם שולמו עד ההסדר 22 מיליון בלבד. מתוך 136 מיליון השקלים שנותרו, הסדר החוב הוריד את הסכום ל-49 מיליון - דהיינו מחיקה של 64 אחוז.

על פי המסמכים שהעביר משרד האוצר לידי "הארץ" באמצעות עורכת הדין טל ליבליך ממשרד ליבליך-מוזר, בסוף שנת 2013  היו יותר ממאה אגודות שיתופיות שהקימו יישובים בשטחים וברמת הגולן ולא הגיעו להסדרי חוב. הסכום כולל של החוב שלהם עמד על 360 מיליון שקלים. לפי המסמכים, המדינה מעריכה כי תוכל לגבות כ-60 מיליון שקלים מהסכום הזה, אך בדו"ח הכספי הרשמי מסוף שנת 2013 ניתנת הערכה שמרנית יותר, לפיה תצליח המדינה לגבות 35 מיליון שקלים בלבד. בין החייבים המרכזיים נמצאים היישובים קדומים, החייב 24 מיליון שקלים, שבות רחל, החייב 18 מיליון שקלים, חלמיש, החייב 17 מיליון, בית אל, החייב 16 מיליון וכפר אדומים – שם מתגורר השר אורי אריאל הממונה על החטיבה להתיישבות – החייב 14 מיליון שקלים.

מבין 36 היישובים שכן הגיעו להסדרי חוב, ההתנחלות סנסנה בדרום הר חברון קיבלה מחיקה של 93 אחוז, המחיקה הגדולה ביותר. הם לוו 622,000 שקל, ולא שילמו עד כה דבר לפירעונו. בהסדר החוב נקבע הסכום על 44 אלף שקלים. נאות גולן לוו 4.7 מיליון שקלים ולא החזירו עד כה את הלוואה. לאחר ההסדר הם שילמו 572 אלף שקלים, דהיינו 88 אחוזים נמחקו.

לעומת זאת, כפר חרוב שממזרח לכנרת לווה 9.2 מיליון והחזירו במשך השנים 5.3 מיליון שקלים. לאחר החלטת הוועדה, מתוך 3.9 מיליון השקלים שנותרו עליהם להחזיר 1.6 מיליון נוספים -- דהיינו הם פרעו בעצמם 74 אחוזים מהחוב המקורי. ההתנחלות שני ליבנה שבדרום הר חברון לקחה הלוואה של 3.1 מיליון שקלים, וכעת נותרו לה לשלם 988 אלף שקלים. בחטיבה להתיישבות החליטו שהסכום ישולם ב-180 תשלומים, כלומר שהיא תסיים לשלמו ב-2029.

בבקעת הירדן היו חייבות האגודות השיתופיות 146 מיליון שקלים, הכלולים ב-360 מיליון. הנתונים שנמסרו לגבי הבקעה הם חלקיים, וקשה לאמוד את היקף מחיקת החובות. החטיבה אף ערכה הסדרי חוב מול 372 חייבים פרטיים, שהיו חייבים 17 מיליון שקלים. שיעור התספורת של החייבים הפרטיים הוא כ-50 אחוז.

בינואר השנה, הגיש "הארץ" בקשה לחופש המידע לקבל מידע על הסדרי החוב, שיעור התספורת, הסכומים שחייב כל יישוב ועוד. במשרד האוצר סירבו למסור את הנתונים. באמצעות עורכת הדין טלי ליבליך ממשרד ליבליך-מוזר, עתר העיתון לבית המשפט המחוזי בירושלים. השבוע, מספר ימים לפני מועד הדיון, מסרה המדינה את הנתונים המבוקשים "לפנים משורת הדין", כלשונה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו