בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוק המאבק בטרור אושר בקריאה ראשונה; חברי המחנה הציוני חויבו לתמוך בו

45 חברי כנסת תמכו בחוק שמרחיב באופן משמעותי את ההגדרות לארגון ולפעילות טרור. במחנה הציוני חייבו את כל חבריה לתמוך בחוק, אף שכמה מהם מתנגדים נחרצים לסעיפים מרכזיים בו

24תגובות
אמיל סלמן

הכנסת אישרה לפנות בוקר (חמישי) את החוק למאבק בטרור בקריאה ראשונה, עם 45 תומכים ו-14 מתנגדים. נוסח החוק, המתפרס על 104 עמודים, מרחיב באופן משמעותי את סמכויות המדינה ואת ההגדרות לארגון ולפעילות טרור. הצעת החוק תועבר לוועדת חוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שניה ושלישית.

החוק קובע, בין היתר, כי עונשו של מסייע לפעילות טרור יהיה כעונשו של מבצע הפעולה עצמה, ומגדיל את העונש המרבי על עבירות רבות הקשורות לטרור עד ל–30 שנות מאסר. בנוסף, הצעת החוק מגדירה עונש של שלוש שנות מאסר למי שיביע הזדהות פומבית עם ארגון טרור.

שרת המשפטים איילת שקד הציגה את החוק ואמרה, "הצעת החוק נועדה להעמיד לרשות מערכת אכיפת החוק את מרב הכלים הנדרשים כיום לצורך מאבק אפקטיבי בארגוני הטרור, בפעילותם המתרחבת, ובאמצעי המימון המאפשרים פעילות זו. הטרור מבקש לפצל אותנו למחנות שונים". היא הוסיפה כי "אלא שבעניין המלחמה בטרור אין ימין ואין שמאל. אין מחנות ואין קבוצות. זו מלחמה שאנחנו חייבים לנצח בה, וזו מלחמה שאנחנו ננצח בה, וזו מלחמה שאנחנו ננצח בה ביחד".

שקד אמרה כי לצד החזית הביטחונית יש לזכור את "החזית שבה מתנהל המאבק חסר הפשרות הזה - החזית המשפטית. על מנת לשדרג את יכולותיה המשפטיות והחוקיות של מדינת ישראל במאבקה בטרור נבחנו הכלים המשפטיים הקיימים כיום בתחום המשפט הפלילי, האזרחי והמינהלי, וגובשו במסגרת החוק שלפניכם הסדרים חדשים, שנועדו לתת מענה לקשיים ולאתגרים שמציבים בפנינו היום ארגוני הטרור. אנו סבורים כי חקיקתו של חוק המאבק בטרור, בנוסח המוצע, היא צעד הכרחי וחיוני לקידום המאבק בטרור", חתמה את דבריה.

יו"ר מרצ זהבה גלאון אמרה בדיון כי "צריך לחסל את בית החרושת שיוצר מוטיבציה לטרור וזה הכיבוש". 

ח"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת, אמר כי "יש כיבוש ומהכיבוש נגזר הצורך של העם הנכבש להשיג חירות. הדברים הללו גם מגיעים לידי מעשי אלימות. ניסו כבר את כל הפעולות נגד האלימות: הגליה, חיסולים, מעצרים מנהליים ועוד, כדי להסדיר את הכיבוש, אך לא לשים לו קץ. מצב האלימות יימשך וכדי שיפסיק צריך לשחרר את העם הפלסטיני מהכיבוש".

ח"כ אייל בן ראובן מהמחנה הציוני, שחבריו חויבו להצביע בעד החוק, אמר "אתמוך בחוק אך הוא צריך לעבור שינויים בוועדת החוקה על מנת לשמור באופן מקסימלי על מוסר הלחימה".

"המאבק בכיבוש הוא זכות לגיטימית על פי כל האמנות הבינלאומיות. נדאג שבוועדת החוקה החוק לא יעבור", אמר ח"כ אוסאמה סעדי מהרשימה המשותפת.

סיעת המחנה הציוני החליטה לחייב את כל חבריה לתמוך בחוק, אף שכמה מהם נחשבים למתנגדים נחרצים לסעיפים מרכזיים בנוסח החדש. ח"כ ציפי לבני הובילה את היוזמה בכנסת הקודמת כשכיהנה כשרת המשפטים.

מהמחנה הציוני נמסר כי "חוק הטרור נועד לתת מענה מלא ומקיף למאבק בטרור מולו ניצבת ישראל ובין היתר, הוא מחליף שורה של פקודות מנדטוריות ישנות, חלקן דרקוניות. החוק יחול על טרור מכל הסוגים, ערבי ויהודי. כפי שאמרנו כבר מספר פעמים - המחנה הציוני לא יוותר על פסיק כאשר מדובר בביטחון מדינת ישראל ואזרחיה".

במחנה הציוני הודו כי "יש בחוק בעיות", אך הדגישו כי "נאבק לתקן אותן בדיוני הוועדה שתדון בחוק להכנה לאישורו הסופי". ח"כ עיסאוי פריג' ממרצ מחה על החלטת המחנה הציוני: “חברי המחנה הציוני הוכיחו שוב שהם מפלגה חסרת עמוד שדרה, שמפחדת מעצמה. במקום להציג אלטרנטיבה לנתניהו, הרצוג מנסה להתחרות בו מי יהיה יותר חזק מול הטרור ומי ישתמש ברטוריקה יותר לאומנית. התוצאה לא תהיה הצבת אלטרנטיבה לנתניהו, אלא חיקוי שלו שהופך את המפלגה הזאת לפחות ופחות רלוונטית".

ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) אמרה היום כי "ההגדרה הרחבה המוצעת בחוק למושג טרור, מה ומי נכלל בתוכו, היא המשך למסע הדה־לגיטימציה של הממשלה נגד הציבור, שמותר לו להיאבק נגד מדיניות הכיבוש ואי־הצדק החברתי וההומאני שמובילה הממשלה. זהו חוק שמטרתו לעגן מקארתיזם ורדיפה פוליטית בחוקי המדינה".

מרכז עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, מסר בתגובה לאישורה של הצעת החוק כי "החוק מגדיר פעילויות פוליטיות או הומניטריות לגיטימיות של הפלסטינים בישראל, כנגד הכיבוש או סיוע לגיטימי לבני עמם, כמעשה טרור, ובכך מפליל את עצם זיקתם לבני עמם. בנוסף, החוק מעניק יד חופשית למשטרה ולשב"כ לסכל פעילויות מחאה לגיטימיות, כאשר הן מבקשות לאתגר החלטות מדיניות של הממשלה. על כן, מדובר בהסלמת דיכויה של הפעילות הפוליטית של החברה הערבית בישראל, ומטרת החוק היא זריעת פחד בקרב הפלסטינים בישראל".

הבאת החוק להצבעה היא תחילתו של ניסיון נוסף של הממשלה לקדם את החוק, שאושר בכנסות קודמות אך מעולם לא עלה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק, שהונחה לראשונה בפני הכנסת לפני כחמש שנים, מגדירה עונש של שלוש שנות מאסר למי שיביע הזדהות פומבית עם ארגון טרור, ומעניקה לשר הביטחון סמכות להכריז על קבוצה כעל ארגון כזה גם אם רק הביעה תמיכה בפעולות טרור ולא ביצעה אותן. החוק קובע עוד כי אם ארגון צדקה פלסטיני יוכר כבעל זיקה לחמאס, ניתן יהיה להגדירו כארגון טרור, וכי ניתן יהיה לדון כל אדם מעל גיל 12 שיהיה פעיל בארגון או אף ילבש חולצה המסמלת הזדהות אתו לשנתיים מאסר. החוק אף מתיר להגיש עדויות בכתב מטעם מי שלא העידו בבית המשפט בעצמם, שאינן קבילות במקרים אחרים.

החוק מסדיר לראשונה את השימוש באמצעים שונים נגד טרור שלא באמצעות תקנות שעת חירום, בהם מעצרים מינהליים וצווי איסור יציאה מהארץ. לפי ההצעה, מערכת אכיפת החוק תוכל להחזיק בעציר למשך 48 שעות לפני שיובא לראשונה בפני שופט ויוכל להתייעץ עם עורך דין. בנוסף יאפשר החוק לשב"כ לנהל מעקב ממוחשב אחר כל מי שנחשד בפעילות הקשורה לטרור, באישור ראש הממשלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו