פרשנות || פרישת שי פירון ושרון גל: מפגן של זלזול בכנסת

באחת, התייתמה לה הכנסת ה-20 משני מחוקקים צעירים שלא הותירו בה כל חותם. בעוד שתרומתו של שר החינוך לשעבר לפרלמנט היא אפסית, שרון גל הותיר מאחוריו שובל מצחין של בריונות מילולית

יוסי ורטר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים110
שי פירון בכנסת, בחודש שעברצילום: אוליבייה פיטוסי
יוסי ורטר

חבר הכנסת הפורש, (), לא זכה אתמול (רביעי) אפילו ליהנות ממלוא 15 דקות התהילה הניתנות לעוזבים את המשכן. עמיתו, חבר הכנסת (ישראל ביתנו), דחק אותו באחת מן הכותרות הראשיות בהודעת ההתפטרות המפתיעה שלו. כך, באחת, התייתמה לה הכנסת ה–20 משני מחוקקים צעירים שלא הותירו בה כל חותם. 

צריך לדייק: בעוד שתרומתו של פירון לפרלמנט היא אפסית, זו של גל היא שלילית. הוא הותיר מאחוריו גל עכור ושובל מצחין של בריונות מילולית ואלימות כבושה, משולבות בגסות רוח ושפת ביבים משולחת וחסרת רסן. אין הרבה מן המשותף לשני הג'נטלמנים הללו זולת חוסר הכבוד שהם רוחשים לבית הנבחרים. 

פירון שבא לפוליטיקה "בשביל להיות שר חינוך" כדבריו, נאלץ לסבול חמישה חודשים ארוכים לפני שהצליח לחלץ עצמו מן הצרה הזו שאינה יאה למידותיו כנראה. הוא מתכנן לעסוק בחינוך בשדרות — יוזמה נאה, ערכית וברוכה — אבל גם לנהל מכללה, ג'וב משתלם מאוד מבחינה כלכלית. זוהי עסקת חבילה. 

תוכניתו לפרוש ברגע שיימצא לו סידור עבודה מתאים היתה ידועה ליו"ר מפלגתו. יאיר לפיד הוא הראשון שאמור להיפגע מהפרישה: הוא הרי חוזר ומצהיר שבבחירות, שלטענתו יתקיימו בשנת 2016, ההתמודדות על ראשות הממשלה תהיה בינו לבין נתניהו. אם פירון היה קונה את זה, הוא בוודאי היה ממתין עוד שנה־שנה וחצי וחוזר בגדול למשרד החינוך, כפי שהבטיח לעובדיו במערכת הבחירות האחרונה. "תיכף אשוב", הוא היה אומר להם והם היו מבליעים חיוך. 

אין ספק שהיו לפירון כוונות טובות ושה"ילדים" באמת קרובים ללבו. אולם הזלזול בכנסת שהוא משדר בעזיבתו, זמן כה קצר לאחר כינונה, ובמלאות שנתיים וחצי לכהונתו המצטברת, הוא ההיפך מאקט חינוכי. 

גל, לעומת פירון, לא ניסה אפילו לשמור על מראית עין. ארבעה חודשי פעילות פרלמנטרית, אם ניתן לקרוא לה כך, הספיקו לו והוא חוזר להגיש תוכנית כלכלית בערוץ נישה נידח ונטול רייטינג, אך בשכר גבוה פי כמה משכרם של הח"כים. מי שרוצה להאמין שהסיבה לפרישתו היא אכזבתו או התפכחותו מאין האונות שבעבודת המחוקק האפורה, ואמונתו שכעיתונאי הוא "ישפיע יותר", שיבושם לו.

הטור המלא יפורסם מחר ב"הארץ"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ