השרים יצביעו על "חוק אשכנזי" לקיצור משך הצינון של אנשי צבא עד למעברם לפוליטיקה

אם תאושר, תקוצר התקופה משלוש שנים כיום לשנה וחצי בלבד. אז יוכלו שני הרמטכ"לים בדימוס אשכנזי וגנץ, כמו גם בכירים במשטרה, בשב"כ ובמוסד, להצטרף לפוליטיקה כבר בבחירות הקרובות

יהונתן ליס
יהונתן ליס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אשכנזי ומבקר המדינה שפיראצילום: אמיל סלמן
יהונתן ליס
יהונתן ליס

ועדת השרים לחקיקה תחליט ביום ראשון אם לתמוך בהצעת חוק שתכשיר את התמודדותם של בכירי מערכת הבטחון, בהם הרמטכ"לים (במיל.) גבי אשכנזי ובני גנץ, בבחירות לכנסת. ההצעה תקצר את תקופת הצינון כיום משלוש שנים לשנה וחצי בלבד. אם החוק יעבור, שני הרמטכ"לים בדימוס, כמו גם בכירים במשטרה, בשב"כ ובמוסד, יוכלו להצטרף למערכת הפוליטית כבר במערכת הבחירות הקרובה. את ההצעה הגיש ח"כ איל בן ראובן, בעצמו אלוף במילואים, והיא עשויה לאיים על מנהיגותו של יו"ר מפלגתו, יצחק הרצוג.

בעבר עמד משך הצינון של בכירי מערכת הבטחון שביקשו להכנסת לפוליטיקה על חצי שנה בלבד. אז העבירה הכנסת חוק המאריך את התקופה לשלוש שנים ומאז ירד מספרם של אנשי מערכת הביטחון שהצטרפו למערכת הפוליטית. "הארכת תקופת הצינון פי שישה איננה סבירה, שכן היא מונעת מקבוצה איכותית של משרתי ציבור להשתלב בתחום הפוליטי והיא חורגת מתקופות צינון אחרות הקבועות בחוק ביחס למגזרים אחרים, למשל 100 ימים לעובדי מדינה בכירים", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.

המשמעות המעשית היא כי בכירים בשירותי הביטחון וצה"ל למעשה מנועים פעמים רבות מהתמודדות לכנסת – הן כי לאחר שחרורם יהיו חייבים להתחיל בקריירה שנייה שלא תהה בתחום הציבורי, והן כי גיל השחרור מצה"ל עולה כל העת ולפיכך גילם יהיה גבוה יותר. לדברי בן ראובן, "הצעת החוק היא הצעה מתונה ביחס להצעות אחרות. היא תאפשר לבכירי מערכת הביטחון למלא את תפקידיהם בצורה נכונה, ללא חשש של פוליטיזציה במהלך ובסיום התפקיד. אך היא גם לא תשים חומה גבוהה, כפי שיש כיום, שכמעט ולא מאפשרת לאנשים אלו כניסה אל המערכת הפוליטית. שנה וחצי תקופת צינון מיום השחרור הוא זמן סביר ונכון, ועדין ארוך יותר מכל מדינות העולם המערבי. המערכות הציבוריות חייבות באנשים טובים, ואין ספק שבמערכות הביטחון, בכירי המערכות הם בהחלט אנשים שהמערכת הציבורית צריכה".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ