בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הממשלה אישרה את מינויו של מנדלבליט ליועמ"ש

מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט ייכנס לתפקידו ב-1 בפברואר, לכהונה בת 6 שנים. התנועה לאיכות השלטון הגישה את העתירה נגד מינויו מחדש

18תגובות

הממשלה אישרה היום (ראשון) את מינויו של מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. מנדלבליט ייכנס לתפקיד ב–1 בפברואר לכהונה של שש שנים. עם אישור המינוי הוגשו נגדו מחדש שתי עתירות של התנועה לאיכות השלטון ושל תנועת אומ"ץ. זאת לאחר שבשבוע שעבר נדחו העתירות בבג"ץ בטענה כי הן מוקדמות והוגשו בלי שהתקיים דיון מהותי בטענות הצדדים. בעתירת אומ"ץ החליט השופט התורן נעם סולברג שלא לתת צו ביניים והורה לקבוע את דיון העתירה בפני הרכב בהקדם, כשהמדינה נדרשה להשיב לה תוך חמישה ימים. 

מנדלבליט, בן 52, שימש בשנה וחצי האחרונות מזכיר הממשלה ולפני כן בתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי. לפני כשנה וחצי נחקר מנדלבליט בחשד להפרת אמונים ולשיבוש הליכי משפט, בעקבות השתהותו באוגוסט 2010 לפני שדיווח ליועץ המשפטי לממשלה וינשטיין, בעת ששימש הפרקליט הצבאי הראשי, כי עותק של מסמך הרפז נמצא בידי הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי. למרות סגירת התיק פנה וינשטיין ביולי האחרון לראש הממשלה נתניהו וביקש ממנו לבחון את המשך כהונתו של מנדלבליט כמזכיר ממשלה נוכח התנהלותו בחקירות בפרשה.

מנדלבליט
מוטי מילרוד

 

בתגובה לאישור המינוי אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי בתקופה שחזית הלוחמה החדשה היא זירת המשפט הבינלאומי, יש למנדלבליט יתרון בזכות "ההתנסות המעשית שלו כפרקליט צבאי ראשי והניסיון האקדמי והמחקרי שלו", והוסיף כי "מנדלבליט ראוי במיוחד מסיבה זו". 

מנדלבליט הודה לראש הממשלה ולחברי הממשלה. "אני מקבל על עצמי את כובד האחריות הגלומה בתפקיד החשוב הזה ומתחייב לפעול ללא לאות על מנת להמשיך ולבצר את שלטון החוק במדינת ישראל ולשרת את אזרחי ישראל בנאמנות ובמסירות", אמר. 

שרת המשפטים איילת שקד, שהביאה את מינויו לאישור הממשלה, אמרה: "מנדלבליט יהיה יועץ עצמאי שיאפשר לממשלה לבצע את מדיניותה במסגרת החוק". שקד התייחסה לטענות השונות נגד המינוי, ובהן הטענה בנוגע למעורבותו של מנדלבליט בפרשת הרפז. "היועמ"ש קבע כי אין לו הערות ביחס להצעת המחליטים. פירוש הדבר כי היועמ"ש אינו רואה מניעה למינוי זה ויגן עליו בעתירות כאלו ואחרות, אם יוגשו", אמרה. שקד התייחסה גם לטענות בנוגע לכך שמנדלבליט לא עבר תקופת צינון אחרי תפקידו כמזכיר הממשלה, ואמרה: "בהיעדר מקור נורמטיבי המחייב בתקופת צינון אין עניין או טעם לפסול את מינוי של מנדלבליט בעילה זו". בנוסף ציינה שקד כי רוב חברי הוועדה, מלבד  השופט בדימוס אשר גרוניס, לא חשבו כי יש בשאלת הצינון כדי לפסול את המינוי.

לאחר אישור המינוי הגישה התנועה לאיכות השלטון מחדש עתירתה ובה ביקשה לכנס מחדש את ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בטענה שנפל פגם בפעילותה כשהמליצה לשרת המשפטים על מנדלבליט בלבד, ולא על שלושה מועמדים כפי שהיתה אמורה לעשות. תנועת אומ"ץ עתרה נגד מינויו של מנדלבליט בצורה פרטנית כשטענה בין השאר כי יש לתת משקל לסוגיית הצינון במעברו מתפקיד מזכיר הממשלה לתפקיד היועץ המשפטי, וכי ועדת האיתור לא נדרשה לשאלת מעורבותו בפרשת הרפז, שבה נסגר התיק הפלילי בעניינו מחוסר ראיות.

בתגובה לעתירת אומ"ץ טען מנדלבליט כי "אין מגבלה, באף אחד מחוקי מדינת ישראל העוסקים בצינון, המונעת את המינוי לתפקיד בכיר אחד בשירות המדינה ללא תקופת צינון". לגבי פרשת הרפז אמר מנדלבליט כי לוועדת האיתור הוגש מטעמו "מסמך המסביר מדוע לא נפל כל פגם ערכי היכול להשפיע על המינוי, כשכל חברי הוועדה לא ראו בחומר שבפניהם מכשול". מנדלבליט הוסיף כי "מעולם לא היה חבר מפלגה או פעיל בגוף פוליטי, והוא אינו מקורב באופן אישי למי מחברי הממשלה, למעט קשרים מקצועיים".

בשבוע שעבר הודיעה שקד כי בכוונתה לפעול כדי שהליך בחירת היועץ המשפטי לממשלה יתבצע על ידי שר המשפטים כבעבר, בלי צורך בוועדת איתור, שלדבריה אינה מצליחה פעם אחר פעם להציג כמה מועמדים מוסכמים לדרג הפוליטי. שקד הוסיפה כי החלטתה בעניין זה התקבלה "במבט צופה פני עתיד" ולא תחול על ועדת האיתור שסיימה את פעילותה.

מנדלבליט, נשוי ואב לשישה, מתגורר בפתח תקוה. הוא בעל דוקטורט במשפטים בנושא "לוחמת המשפט" מאוניברסיטת בר־אילן ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. אביו, ברוך מנדלבליט, היה פעיל בתנועת חרות, לחם באצ"ל ושימש מרכז מועדון הספורט בית"ר ומנכ"ל בית"ר הארצי. מנדלבליט הבן הפך דתי בצעירותו.

מנדלבליט החל את הקריירה המשפטית שלו בפרקליטות הצבאית, ולאורך שנותיו בה שימש הן כתובע והן כסנגור. בין השאר הגן על אל"מ יהודה מאיר, שכמפקד אזור שכם בתקופת האינתיפאדה הראשונה פקד על חייליו לאסוף 12 מתושבי הכפר חווארה ולשבור את ידיהם ורגליהם. בעקבות עתירה לבג"ץ הועמד לבסוף מאיר לדין פלילי. בהמשך כיהן כשופט צבאי וכסנגור הצבאי הראשי וב–2003 מונה לסגן הפרקליט הצבאי הראשי. ב–2004 התמנה לפרקליט הצבאי הראשי, תפקיד שבו כיהן במשך שבע שנים. אז הכיר את נתניהו, שהוסיף להתייעץ עמו מעת לעת גם לאחר שעזב את הצבא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו