טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צוות בין-משרדי ממליץ על תמריצים חדשים למתגייסים חרדים; שופטי בג"ץ: יש רק גזר - ואין מקל

בג"ץ דן בעתירות נגד חוק הגיוס שאושר בנובמבר. הצוות המליץ על תמריצים חדשים וביניהם מתן סיוע ברכישת דירות. השופטים מתחו ביקורת על כך שבחוק החדש אין סנקציות על ישיבות שלא יעמדו ביעדים

תגובות

הרכב של תשעה שופטים דן היום (ראשון) בעתירות נגד חוק הגיוס שאושר בנובמבר. בדיון נחשפו המלצות שניסח הצוות הבין משרדי שהוקם כדי לקדם את העמידה ביעדי הגיוס. הצוות המליץ על תמריצים חדשים למתגייסים חרדים, ובהם מתן סיוע ברכישת דירות, הגדלת תמיכות בישיבות שתלמידיהן יתגייסו ותוכנית הכשרות להשתלבות בשוק העבודה. שופטי בג"ץ מתחו בדיון ביקורת על כך שבצד התמיכות לישיבות שיעמדו ביעדי הגיוס כתמריץ חיובי, לא הוגדר כל תמריץ שלילי לישיבות שלא יעמדו ביעדים.

במסגרת תשובת המדינה לבג"ץ הוגשו המלצותיו של הצוות הבין-משרדי לקידום עמידה ביעדי הגיוס. בצוות, שפעל מתוקף החלטת ממשלה החל מינואר, היו חברים נציגים ממשרדי הביטחון, האוצר, הכלכלה והחינוך וכן נציגים של צה"ל והרשות לשירות לאומי-אזרחי. מסקנות הצוות נוגעות לתקופת ההסתגלות הראשונה שנקבעה בחוק הגיוס ותסתיים ב-2020.

בובה של חייל תלוי במאה שערים כמחאה על גיוס חרדים בפורים, מרץ השנה
אוליבייה פיטוסי

במרכז ההמלצות - שינוי מבחני התמיכה של משרד החינוך במוסדות לימוד תורניים, כך שתינתן הטבה למוסד תורני על גיוסו של כל תלמיד שלמד במוסד לפחות חצי שנה במשך השנה שקדמה לגיוסו לצה"ל או לשירות הלאומי-אזרחי. ההטבה תינתן למשך שנה מיום גיוס התלמיד. 

הטבה נוספת שעליה המליצה הוועדה היא סיוע למתגייסים מהמגזר החרדי בתחום הדיור. הצוות המליץ כי מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בשיתוף עם משרד המשפטים, משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל, יבחנו אפשרות לכינונן של אמות מידה שיקנו הנחה משמעותית ברכישת דירה או הקלות ותעדוף בהקצאת שטחים ליוצאי צבא ושירות לאומי מקרב הציבור החרדי בשכונות הייעודיות למגזר.

בנוסף הומלץ להקים מערך הכרה בישיבות ובתלמידיהן במשרד הביטחון. תפקידו של המערך יהיה בעיקר הפעלת זרוע אכיפתית שתבצע ביקורות בישיבות ובכוללים שבהם לומדים דחויי שירות, כשתדירות הביקורות תעמוד על 3 ביקורים בשנה. הוועדה מבקשת גם ליצור כלים לשילוב בתעסוקה, במסגרתם תופעל תוכנית הכשרות שמטרתה היא שהחרדים שיתגייסו יסיימו את שירותם כשבידיהם כישורים שיאפשרו השתלבות בשוק העבודה.

במקביל, המליץ הצוות לעודד את ההצטרפות לשירות הלאומי-אזרחי, על ידי הגדלת דמי הכלכלה למשרתים בו. בנוסף, תיבחן האפשרות שמשרד הכלכלה ימשיך להשתתף בתשלומים עבור מעונות יום לילדי מתגייסים לצה"ל ולשירות לאומי גם לאחר גיוסם.

במישור החינוכי הומלץ להרחיב משמעותית תוכניות חינוכיות-קהילתיות ומסלולי המשך לשם עידוד הגיוס. בנוסף נקבע כי יש לשתף פעולה בעניין זה עם רשויות מקומיות, ולהפעיל במסגרת יחידות קידום הנוער תוכניות לעידוד והכנה לקראת השירות הצבאי. עוד נקבע כי יש להוסיף לאגף החרדי במשרד החינוך תפקיד של ממונה על תלונות בדבר הדרת ילדי מתגייסים ממערכת החינוך החרדית. בנוגע לקשר של משרד הביטחון עם הציבור החרדי, הצוות המליץ על הקמת מערך קשר לאוכלוסייה החרדית, והן על הקמה של מנהלת שילוב חרדים בצה"ל.

בדיון מתחו שופטי בג"ץ ביקורת על כך שלצד התמיכות, בחוק אין כל סנקציות כלפי אלה שלא מתגייסים. "הקמתם פה מפלצת ואתם מתמרצים מצב שבו אנשים לא הולכים לצבא ולא לומדים לימודי ליבה, וכשאתם באים להתמודד עם התופעה הזו בצורה הדרגתית הגישה לשיטתכם לא צריכה להיות לעומתית אלא יותר רכה, אבל השאלה אם הגישה הרכה הזו לא צריכה לפעול גם בהיבט של שלילת תמיכות כשהיעדים לא מושגים", אמר השופט עוזי פוגלמן והוסיף: "אתם לא יוצרים מוטיבציה לשנות, כשיש רק גזר".

השופטת אסתר חיות שאלה את נציגת המדינה, עו"ד דנה בריקסמן, אם יש אפשרות להפחית בתמיכות, במקרה שלא תהיה עמידה ביעדים. על כך השיבה בריקסמן כי הדבר מחייב שינוי תקנות שעליהן אמון שר החינוך. השופט אורי שהם הקשה על בריקסמן: "במצב הזה, זו בעיה שזה הופך להיות עניין פוליטי, לא יעבירו את התמיכות אם לא תהיה היתכנות פוליטית. החוק לא קובע את זה, ואין פה כלום בעניין המקל".

עוד הוסיף שהם בדיון, כי ההסדר בחוק הופך את כל הליך הגיוס ל"וולונטרי" (התנדבותי) ותהה: "אם זה וולונטרי למה, לגישתכם, צריך חוק בכלל?". גם השופט ניל הנדל תהה לגבי מידתיותו של החוק ואמר כי "הגיוס הוא המלצה, ואם לא עומדים בזה אז לא עומדים בזה בשלב הראשון, כשגם בשלב השני לא ברור מה הסנקציה". השופט אליקים רובינשטיין אמר בפתח הדיון כי הוא "מיואש" מההתקדמות בסוגיית השוויון בנטל וכינה את החוק "פטה מורגנה", בהתייחסו לכך שהחוק לא יוביל גם בעתיד לגיוס מלא של ציבור תלמידי הישיבות. 

מנגד, עו"ד בריקסמן מהפרקליטות הגנה על החוק ואמרה: "המציאות מוכיחה שאנחנו בעלייה מתמדת בלי חובת גיוס ודווקא התפישה היא שכשתבוא חובה זה עשוי לגרום לעימות ולמחלוקות. זו התפישה ביסוד החוק הזה. את התכלית של הגברת השוויון אפשר יהיה להשיג באמצעים רכים כחלק מההשתלבות של החברה החרדית".

לצידה של בריקסמן הגן על החוק מטעם הכנסת עו"ד גור בליי, שאמר: "החוק הוא חוק שמעורר קשיים אבל אי אפשר להתעלם מזה שכל הדברים האלו לא נעשים בוואקום. זו מציאות מורכבת וקשה, כשאם מנקים את הדברים מסביב, יש התפתחויות דרמטיות. היום יש עשרות אחוזים שמתגייסים לשירות משמעותי צבאי או אזרחי. האם זה אופטימלי? לא. האם זה דרמטי? כן. אנחנו לא מדברים בתיאוריה על השאלה אם האמצעים הרכים יצליחו. הם מצליחים". בליי הוסיף כי לראשונה תמכו בחוק חברי הכנסת החרדיים, וציין כי יש לדחות את העתירות כיוון שמדובר ב"ליבת העשייה הפוליטית".

את העתירות על החוק החדש הגישו "התנועה לאיכות השלטון", מפלגת "יש עתיד", "הפורום לשוויון בנטל" ועמותת "הצלחה". חוק הגיוס הנוכחי קובע בתום תקופת ההסתגלות, שמסתיימת ב-30 ביוני 2017, תקופה נוספת, "תקופת הקבע", החל מ-1 ביולי 2017 – שעל פיה כל עוד מספר המתגייסים עולה בקנה אחד עם היעדים שקבעה הממשלה, ניתן להמשיך בהסדר דחיית השירות; אך אם מתברר כי בשנה מסוימת לא הושגו היעדים, מתבטל הסדר דחיית השירות ובמקומו מצטמצמת סמכות שר הביטחון לדחיית השירות עד לגיל 21 בלבד. החל מגיל זה, יכולים רק 1,800 חרדים מקבוצת ה"מתמידים" לקבל דחייה. על יתרתם חלה חובת שירות בצבא או בשירות לאומי־אזרחי.

החוק החדש מציע להגדיר שתי תקופות הסתגלות. לפיו, תוארך תקופת ההסתגלות עד לסוף יוני 2020, כדי לאפשר התנסות ארוכה יותר והפקת לקחים על הליכי הגיוס. תקופה זו תקרא "תקופת הסתגלות ראשונה". תקופת הקבע תבוטל ובמקומה תחל ב-1 ביולי 2020 "תקופת הסתגלות שנייה", שתימשך עד 30 ביוני 2023. אם נתוני הגיוס יתיישבו בתקופה זו עם היעדים שקבעה הממשלה, יימשך ההסדר שהופעל בתקופת ההסתגלות הראשונה. אם יהיה כשל בעמידה ביעדים, יהיו תלמידי הישיבות זכאים, כמו קודם, לדחיית גיוס עד לגיל 21. מגיל 21 יהיה שר הביטחון רשאי לדחות את שירותם של תלמידים אלו על בסיס יעדי הגיוס שקבעה הממשלה לפי החוק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות