בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הטרור

החוק, שעבר ברוב של 57 ח"כים, מרחיב משמעותית את סמכויות המדינה ואת הגדרותיהם של ארגון טרור ופעילות טרור. שקד: רק בענישה הולמת ובהרתעה אפשר לנצח. טיבי: מדובר בחוק דרקוני

45תגובות

מליאת הכנסת אישרה הערב (רביעי) בקריאה שניה ושלישית את החוק למאבק בטרור, שמרחיב משמעותית את סמכויות המדינה ואת הגדרותיהם של ארגון טרור ופעילות טרור. 57 חברי כנסת הצביעו בעד החוק, 16 התנגדו.

מדובר במסמך נרחב המאגד את מרבית סעיפי החקיקה בנושא ההתמודדות בטרור לכדי קובץ אחד. החוק החדש, התקף רק בתחומי ישראל ולא בגדה המערבית, מחליף תקנות הגנה רבות שנקבעו בימי המנדט הבריטי וזכו לראשונה למעמד של חקיקה.  

החוק, שקודם על ידי שרת המשפטים איילת שקד, מחמיר את הענישה בגין פעילות טרור וסיוע לפעילות כזו. כך למשל, נקבע  עונש של עד שבע שנות מאסר למי שיאיים בביצוע עבירה שדינה מאסר עולם. החוק אף מוסיף עבירות פליליות חדשות בתחום הטרור, בהן גילוי הזדהות עם ארגון טרור, הסתה לטרור ואי מניעת טרור. לאחר ההצבעה אמרה שקד: "הפיגועים באורלנדו ובתל אביב מראים יותר מתמיד שאין סיבה לטרור. יש תירוצים. רק בענישה הולמת ובהרתעה אפשר לנצח אותו".

עוד מעגן החוק לראשונה את השימוש באמצעים שונים נגד טרור שלא באמצעות תקנות שעת חירום, בהם מעצרים מינהליים וצווי איסור יציאה מהארץ. לפי ההצעה שאושרה, מערכת אכיפת החוק תוכל להחזיק בעציר למשך 48 שעות לפני שיובא לראשונה בפני שופט ויוכל להתייעץ עם עורך דין. בנוסף מאפשר החוק לשב"כ לנהל מעקב ממוחשב אחר כל מי שנחשד בפעילות הקשורה לטרור, באישור ראש הממשלה. עוד עוסקת ההצעה בחילוט כספים ורכוש מאנשים וגופים החשודים בעבירות הקשורות לטרור. ההצעה צפויה לחול רק בתחומי ישראל ולא בגדה המערבית.

ההצעה מחייבת את שר המשפטים להגיש לוועדת חוקה דו"ח שנתי על ביצוע חלק מהוראות החוק ובהן מספר כתבי האישום שהוגשו בגין גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור. עוד יחויב השר לדווח על יישום ההוראות המיוחדות בעניין מעצר חשוד בעבירת ביטחון חמורה.

שרת המשפטים איילת שקד במליאת הכנסת, הערב. מלבדה נראים בתמונה שר התחבורה ישראל כץ וחברי כנסת מהרשימה המשותפת
אמיל סלמן

חברי המחנה הציוני תמכו בחוק

הרוב המכריע של סיעות הכנסת תמכו בנוסח הסופי. "זה יום עצמאות למדינת ישראל. 60 תקנות מימי המלך ג'ורג' מתבטלות ואנחנו מחילים חוק ישראלי במקומן", אמר יו"ר ועדת החוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), שהציג את החוק מעל דוכן המליאה. לדבריו, "זה חוק שנותן הרבה מאוד כוח למערכות הביטחון כדי להיאבק בטרור, אבל יש בו איזונים עדינים כדי שהכוח לא ינוצל ואפשר יהיה לשמור על כבודו ופרטיותו של הפרט". הוא הוסיף כי "החוק מאגד חוקים מפוזרים במרחבי החקיקה הישראלית. ייחדנו את החוק הזה לאותם מקומות שהחוק לא הגיע אליהם עד היום, כולל הגדרה של הסתה ומעטפת הטרור".

ח"כ עמר בר לב הבהיר בדיון שסיעת המחנה הציוני בה הוא חבר החליטה לתמוך בחוק, למרות ששתי תביעות מרכזיות של המפלגה לא התקבלו בסופו של דבר. "אנחנו תומכים בהצעת החוק. זה חוק חשוב. חלק מהתקנות למאבק בטרור הן מתקופת המנדט הבריטי והגיע הזמן להפוך אותן לחוק". לדבריו, מפלגתו התנגדה להגדרה המרחיבה של חבר בארגון טרור, הכולל גם "חברים פאסיביים", שאינם נוטלים חלק בפעילות הארגון, וגם אותם ניתן כעת להעמיד לדין. הסתייגות נוספת של המחנה הציוני היתה מההחלטה לאפשר לשר הביטחון לחלט רכוש של ארגון טרור. "אנחנו חושבים שהפקדת הסמכות בידי שר הביטחון היא בעיה", אמר בר לב והבהיר שלא נכון להעניק את הסמכות לדמות בעלת סדר יום פוליטי. 

ח"כ ציפי לבני, שיזמה את חוק הטרור כשרת המשפטים ברכה על אישורו: החוק ייתן כלים חדשים וטובים יותר לישראל במאבק בטרור, כלים שלא שונו מאז 1948, והוא נחוץ במיוחד לאור גל הטרור המתמשך".

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) מתח ביקורת על החוק: "מה עוד הבית הזה יכול להנפיק לנו? הצעת החוק הזאת כל כך דרקונית ובלתי מתקבלת על הדעת. אפשר להרוס בתים, אפשר לעצור אנשים, אפשר לגרש אנשים, להרוג אותם ולירות בהם כשהם על הרצפה מדממים. אבל אי אפשר לדכא רצונו של עם להשתחרר מהכיבוש".

יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, אמר: "החוק הזה פוגע בצורה ישירה בישראל הרשמית. למה? כי מדינת ישראל מקיימת תיאום ביטחוני עם אנשי אש"ף, מדינת ישראל מקיימת קשרים עם הרשות הפלסטינית ועם חברי אש"ף. ואש"ף, לפי ההגדרה הישראלית, הוא ארגון טרור, וחבריו הם חלק מארגון טרור. אז לפי החוק הזה, זה חלק מהפאניקה של השלב האחרון של הקולוניאליזם".

ח"כ האלוף (במיל') איל בן ראובן (המחנה הציוני), תמך בצורך בחוק. "אני רואה בחוק הזה ארגז כלים לדרג המקצועי ולדרג המשפטי", אמר והוסיף כי "השאלה היא הפרשנות והמימוש שלו בשטח. בהחלט יש מקום לדאגה. אנחנו מונעים טרור, איננו נוקמים טרור".

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, שהצביעה נגד החוק, אמרה: "מובן מאליו שהמאבק נגד טרור ופגיעה באזרחים בחפים מפשע הוא מאבק חשוב שאני תומכת בו, אבל גם כשנלחמים בטרור צריך שהמאבק יהיה אפקטיבי ומוסרי". לדבריה, "האתגר במדינה דמוקרטית הוא להתמודד עם טרור תוך שמירה על זכויות יסוד. מי שמנסה להשתמש בטרור בפריז או באורלנדו כדי להפוך כל טרור לתוצאה של איסלאם רדיקלי בלבד מבקש להסיר מעצמו אחריות ל-49 שנות כיבוש, שהן הדלק והמוטיבציה לטרור". חברתה לסיעה, ח"כ מיכל רוזין, אמרה: "הדרך להלחם בטרור היא לא רק בכרסום זכויות האדם והאזרח, יש אלטרנטיבות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו