בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפטור מלימודי ליבה לחרדים יאושר בהליך בזק

רה"מ התחייב להחזיר את התמיכה למוסדות החרדיים למצב שקדם לכניסת יש עתיד לממשלה ב-2013. ח"כ גפני אמר שהמהלך יושלם עד לסוף השבוע הבא: "זה החוק האחרון של תקופת לפיד שאנחנו מוחקים"

181תגובות

הקואליציה צפויה להשלים בהליך בזק את חקיקת החוק לביטול חובת לימודי הליבה במוסדות "הפטור" בחינוך החרדי עד לסוף השבוע הבא, בלחץ המפלגות החרדיות. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התחייב בהסכם הקואליציוני עם יהדות התורה להשיב את התמיכה למוסדות החינוך החרדיים כפי שהיתה ערב כניסת יש עתיד לקואליציה ב–2013. היום יביא משרד החינוך את הצעת החוק הממשלתית לאישור ועדת השרים לחקיקה, והיא צפויה לעלות להצבעה בקריאה ראשונה כבר בהמשך השבוע.

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר ל"הארץ" כי המהלך יושלם עד צאת הכנסת לפגרת הקיץ בסוף השבוע הבא. "זה צריך להסתיים עד סוף הכנס", אמר גפני והוסיף: "אין בזה שום דבר מסובך, זה סוכם בהסכם הקואליציוני. אנחנו דורשים לחזור למצב של שנת 2012. מבחינתנו זה החוק האחרון של תקופת לפיד שאנחנו מוחקים".

תלמוד תורה במאה שערים, 2014
גיל כהן-מגן

גם בסביבתו של שר החינוך נפתלי בנט (הבית היהודי) אישרו אתמול כי מי שעומד מאחורי ההליך המזורז להעברת החוק הן המפלגות החרדיות. אך משרד החינוך משתף פעולה עם הלחץ: תזכיר החוק פורסם לראשונה לפני עשרה ימים בלבד, בנוהל שנועד לאפשר למשרדי הממשלה להציג את הסתייגויותיהם מהנוסח. זאת, בשעה שעל פי הנוהל, מרבית התזכירים מופצים לפחות 21 ימים לפני שהם מובאים בפני ועדת השרים לחקיקה.

בפועל, למשרדי הממשלה ניתנו שישה ימי עבודה כדי לקרוא את נוסח החוק החדש ולהגיב לו. הנוהל המזורז יכפה כעת דיון בזק גם בוועדת החינוך של הכנסת, שתידרש להטמיע את הערות חברי הוועדה בנוסח הסופי בתוך כשבוע.

את הסעיף המדובר בחוק חינוך חובה יחליפו כעת תקנות שיקבע השר בנט וייכנסו לתוקף מיד לאחר שהחוק יאושר. ככל הידוע, התקנות הנלוות לחוק סוכמו ברובן במגעים בין יהדות התורה לשר החינוך — והן כוללות חיוב חלקי בלימודי ליבה של תלמודי התורה המשתייכים למוסדות הפטור המתוקצבים חלקית על ידי המדינה.

במוסדות אלה לומדים כ–40 אלף תלמידים מתוך כ–400 אלף בחינוך החרדי. על פי התקנות המסתמנות, שר החינוך יוכל לקבוע את היקף הלימודים של מקצועות כמו עברית, תנ"ך, היסטוריה, מורשת, טבע וחינוך גופני. במקום סעיף האנגלית, על פי הסיכום יוכלו מוסדות הפטור ללמד שפה שנייה על פי בחירה, ובכלל זה יידיש.

מאחורי הקלעים עומד איום שהשמיע ח"כ גפני בשבוע שעבר. יו"ר ועדת הכספים איים להעלות מחדש את הצעת החוק הפרטית — שעליה חתומים חברי יהדות התורה וש"ס — בעניין ביטול החקיקה של שר החינוך הקודם, שי פירון (יש עתיד), שנועדה לחייב בלימודי ליבה את תלמודי תורה המשתייכים למוסדות הפטור. הצעת החוק הפרטית ירדה מסדר היום לבקשתו של השר בנט, במטרה להכין את הצעת החוק הממשלתית שהיא זהה לחלוטין לזו הפרטית. לדברי גפני "יש ביקורת עצומה עלינו בציבור החרדי על החוק הזה, שמעניק את הסמכות לשר החינוך לקבוע את התקנות. החוק הקודם, של לפיד ופירון, הפקיע משר החינוך את הסמכות".

החוק החדש קובע כי סעיף 10א בחוק לימוד חובה יוחלף. הסעיף במתכונתו הנוכחית קובע כי תקצוב מוסדות הפטור ייעשה רק בתנאי שיילמדו בהם 10–11 שעות לימודי ליבה (אנגלית, מתמטיקה ומדעים) שייבחנו בבחינות המיצ"ב והמבחנים הבינלאומיים, ושתיאסר בהם אפליית תלמידים על פי מוצאם. הסעיף החדש קובע רק כי "השר רשאי לקבוע בתקנות, סדרים ותנאים למתן הוראת פטור למוסד חינוך לפי סעיף 5(א), להפעלת מוסד כאמור ולהשתתפות המדינה בתקציבו". משמעות הדבר היא שכעת יוטל על שר החינוך לקבוע תקנות שיהוו את התנאים למתן תקצוב למוסדות הפטור, שעומד על 55% מתקצוב מוסד רגיל.

סעיף 10א, שעליו התעקשה מפלגת יש עתיד בכנסת הקודמת, טרם נכנס לתוקף ויישומו נדחה ל–2018, כך שחובת לימודי הליבה טרם יושמה על מוסדות הפטור. בנט ביקר ביום חמישי האחרון את יאיר לפיד על המתקפה שלו נגד ביטול החוק בשידור וידאו בדף הפייסבוק שלו. "החוק שאתה בונה עליו כל כך הרבה ריק מתוכן. ראש הממשלה חתם על ביטולו כבר בהסכמים הקואליציוניים ואני נאלץ ללכת עם ההסכמים. האם אני הייתי מבטל את החוק? לא יודע. כן או לא, זה לא כל כך משנה". לדברי השר, "חוק לימודי ליבה של יאיר לפיד מעולם לא נכנס לתוקף, והיה אמור להיכנס לתוקף רק ב–2018, כי הוא ידע שאף ילד לא ירצה להצטרף והוא לא רצה להיתקע עם זה". בנט גם הבהיר כי על פי הנתונים לא מדובר ב–20% מתלמידי ישראל שנכללים תחת החוק החדש, אלא ב–1.8% מהם, שהם 39 אלף תלמידים בלבד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו