טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השרים אישרו: תבוטל סמכותו של שר הפנים לסגור עיתונים

ועדת שרים לחקיקה אישרה את ביטול פקודת העיתונות - שהקנתה למשרד הפנים סמכות לסגור עיתון אם לדעת השר פרסום בו עלול לסכן את שלום הציבור

תגובות

חברי ועדת השרים לחקיקה אישרו היום (ראשון) את החלטתו של שר הפנים, אריה דרעי, לבטל את פקודת העיתונות בישראל. הפקודה הקנתה למשרד הפנים סמכות להעניק רישיונות להוצאתם לאור של עיתונים בישראל וכן לסגור עיתון פעיל אם לדעת שר הפנים פרסום בו עלול לסכן את שלום הציבור.

מדובר במהלך משלים להחלטת מליאת הכנסת מחודש יוני האחרון לבטל את תקנה 94 בתקנות ההגנה לשעת חירום, שאיפשרה לפקיד מחוזי במשרד הפנים לשלול רישיון הוצאת עיתון  "ככל אשר יישר בעיניו ומבלי לתת כל טעם לדבר". פקודת העיתונות חוקקה ב-1933, בתקופת המנדט הבריטי, שהחיל צנזורה פוליטית אדוקה בארץ וביטולה טעון את אישור הכנסת.  

דרעי בכנס של העיתון החרדי "המודיע" בקרית שדה התעופה, בחודש שעבר
מוטי מילרוד

דרעי קיבל את החלטתו כבר לפני חודשים אחדים, על רקע עתירה של האגודה לזכויות האזרח שהוגשה לבג"ץ בנושא. מטיוטת ההצעה שהופצה למשרדי הממשלה השונים בחודש יוני האחרון, עולה כי לאחר ביטול הפקודה ייקבע בחוק כי פרסומים שיעלו חשש לפגיעה בביטחון המדינה ובשלום הציבור יועברו לבחינת היועץ המשפטי לממשלה. לפי נתונים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" בתשובה לבקשת חופש מידע, בעשור האחרון מנע משרד הפנים תוך שימוש בפקודה את הוצאתם לאור של לפחות 62 עיתונים, שהם יותר מ-10% מסך הבקשות שהוגשו למשרד להוצאת עיתון. המשרד מנע פרסומם של עיתונים מסיבות כמו "חוסר השכלה", רישום פלילי של העורך הראשי, או בנימוקים טכניים הקשורים לאופן הגשת הבקשה לרישיון.

פקודת העיתונות קובעת כיום כי שר הפנים רשאי להורות על סגירת עיתון אם לדעתו פרסום מסויים בו עלול לסכן את שלום הציבור. כך, בשנת 1953 הורה שר הפנים דאז ישראל רוקח לסגור את העיתונים "קול העם" ו"אל איתיחאד", שפרסמו מאמרי ביקורת חריפים על הממשלה. העיתונים עתרו לבג"ץ, אשר פסל את החלטת שר הפנים בנימוק שעליו להוכיח את האפשרות לפגיעה בשלום הציבור ברמת ודאות גבוהה.

לפי הפקודה, עיתון הוא "כל דבר דפוס המכיל חדשות, ידיעות, סיפורי מאורעות... או עם כל עניין אחר בעל חשיבות ציבורית, הנדפס בכל לשון והיוצא לאור בישראל למכירה או להפצת חינם". כדי לקבל רישיון, על עורך העיתון להיות מעל גיל 25, בעל תעודת בגרות ישראלית או תעודה שהוכרה כשוות ערך וללא הרשעה שבגללה נגזרו עליו שלושה חודשי מאסר או יותר. העורך אף צריך להצהיר כי "לא נשללה מאתו הרשות לעבוד כעורך דין או כרופא".

לקראת ההצבעה שלח המכון הישראלי לדמוקרטיה מכתב לשרים החברים בוועדה הקורא לשרים להצביע בעד התזכיר אותו מקדם דרעי. במכתב ציינה ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, ראש התוכנית לרפורמות במדיה, כי "החוק הנוכחי מהווה כתם על הדמוקרטיה הישראלית הן בהיבט של החובה לקבל רישיון בכדי להקים עיתון, והן בהיבט של הסמכות המוקנית לשר הפנים לסגור עיתונים. פקודה זו פגעה בחופש הביטוי ובחופש העיסוק באופן בלתי מידתי". לדבריה, ביטול פקודת העיתונות היא "צעד חשוב להתאמת המדיניות לעולם הדיגיטלי שבו כל אחד יכול להקים עיתון או פלטפורמה אינטרנטית. כעת יש לקדם שינויים נוספים ברוח זו ובהם: הסדרת מוסד הצנזורה והתאמתו למציאות הנוכחית והסדרת מדיניות ענישה ברורה לגבי אכיפת הסעיפים הפליליים העוסקים בהסתה לאלימות וגזענות". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות