בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חמישה ראשי ממשלה ונשיאים מתו בעשור האחרון, אך תקציב ההנצחה לא גדל

נתונים שהוצגו בדיון בכנסת מגלים חוסר סדר ואפליה בהנצחת מנהיגי העבר: בעוד חלק מהמנהיגים מונצחים מכוח חוק, אחרים מתוקצבים על ידי עמותות שנאלצות להתחרות על תקציב מצומצם

18תגובות
הנשיא ריבלין בטקס אזכרה לראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר, ב-2015
מארק ניימן/ לע"מ

תקציב ההנצחה של ראשי ממשלה ונשיאים לא גדל בעשור האחרון חרף העובדה שבתקופה זו מתו חמישה מונצחים נוספים - כך עלה בדיון שנערך היום (שלישי) בוועדה לביקורת המדינה בכנסת.

מנתונים שהציג בדיון מנכ"ל יד לוי אשכול, העוסקת בהנצחת ראש הממשלה השלישי, עולה כי התקציב שמקצה המדינה לעמותות שעוסקות בהנצחת ראשי ממשלה ונשיאים מסתכם בכ-2.1 מיליון שקלים בשנה ואינו משתנה גם אם מתווספים אליו מונצחים נוספים.

"הסכום לא גדל בשנים האחרונות אף שנפטרו בהן הנשיא יצחק נבון, הנשיא שמעון פרס וראשי הממשלה יצחק שמיר ואריאל שרון", אמר המנכ"ל שביט בן-אריה. לדבריו, "אי אפשר שסל ההנצחה יישאר כמו שהיה לפני עשור". 

מאחורי תקציב ההנצחה מסתתרת גם בעיה נוספת שעלתה בדיון היום: אפליה בין הנצחת מנהיגים שונים. כך, בין ראשי הממשלה ונשיאי העבר של ישראל יש כאלה כמו דוד בן-גוריון, מנחם בגין ויצחק רבין, שזכו לחוק ייעודי ולגופים שדואגים להנצחתם.

לצדם, יש כאלה, כמו ראשי הממשלה משה שרת, לוי אשכול וגולדה מאיר, שאינם מונצחים מכוח חוק אלא בידי עמותות, שנאבקות בכל שנה מחדש על נתח מתקציב ההנצחה הכולל. לצד אלה, יש מנהיגים כמו ראש הממשלה יצחק שמיר או הנשיאים אפרים קציר ועזר ויצמן, שאין כל גוף העוסק בהנצחתם באופן ספציפי.

האפליה מתבטאת גם בתקציב. יו"ר מכון גולדה מאיר, שאול רחבי, אמר בהקשר זה כי גופי ההנצחה, כמו אלה של רבין ובגין, קיבלו בין 2007 ל-2011 183 מיליון שקלים, לעומת עמותות ההנצחה, שזכו ל-8.3 מיליון בלבד. "זו מדיניות של איפה ואיפה, שזועקת לשמים. יש להקים תאגיד אחד להנצחה שיחלק את כל התקציב באופן שוויוני לכולם", אמר.

יעקב שרת, בנו של ראש הממשלה השני ומנכ"ל העמותה למורשת משה שרת, סיפר בדיון כי בהיעדר חוק ייעודי להנצחת אביו, מדי שנה בשנה הוא צריך להילחם על תקציב של כ-300 אלף שקלים, אשר לדבריו אינו מאפשר לעמותה להשלים את משימתה - הוצאה לאור של כתבי שרת. שרת הסביר כי העמותה המשפחתית שמנציחה את אביו מורכבת מבני 80 ו-90 פלוס, ולכן דרוש להם תקציב גבוה יותר באופן מיידי, "כל עוד אנחנו יכולים לעבוד", כדבריו.

הרצאות על הרצוג במרכז בגין

התמונה הכללית שעלתה מהדיון היא של חוסר סדר ששורר בהנצחת מנהיגי העבר. כך, לדוגמה, מרכז מורשת בגין מנציח מתקציבו גם את יצחק שמיר, משום שמשפחתו בחרה שלא להקים עמותה להנצחתו. גם נציג "יד חיים הרצוג", ניסן לימור, סיפר בדיון כי הוא נקרא לתת הרצאות על הרצוג במרכז בגין. "זה מצב אבסורדי: הם מזמינים אותי, כי יש להם תקציבי עתק", אמר.

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), סיכמה כי יש "אי-שוויון רב" במשאבים שהמדינה מעמידה להנצחת מנהיגי עבר.

בדיון הוצגה בעיה נוספת הקשורה בהנצחת מנהיגי העבר. מתברר כי העמותות שעוסקות בהנצחה צריכות להתחרות מדי שנה על התקציב המצומצם גם עם יוזמות הנצחה נקודתיות מטעם גופים אחרים, שמעוניינים בנתח מתקציב ההנצחה של אחד המונצחים. כך, למשל, על הנצחתו של לוי אשכול התחרתה "יד לוי אשכול" בשנה שעברה עם עוד חמישה ארגונים, שקיבלו תקציב להנצחתו לצדה. "אנחנו הגוף היציג של הנצחתו, אך למרות זאת לא מקבלים שום עדיפות בחלוקת העוגה", התלונן בן-אריה.

לצד זאת, מתברר כי לא רק ראשי ממשלה ונשיאים זכו לחוקי הנצחה ייעודיים. שלושה נוספים ברשימת המונצחים המיוחסים הם רחבעם זאבי, שהיה אלוף בצה"ל ושר בממשלת ישראל, בנימין זאב הרצל וזאב ז'בוטינסקי, שחוקים ייעודיים מבטיחים תקציב להנצחתם מדי שנה. במקרה של השניים האחרונים, רוב התקציב המועבר מהמדינה להנצחתם כלל לא מנוצל. עיון נתוני ניצול התקציב באתר "המרכז להעצמת האזרח" מגלה כי ב-2015 הועברו למרכזי ההנצחה של הרצל וז'בוטינסקי כשלושה מיליון שקלים, ומהם נוצלו בפועל כ-600 אלף - 21% מהתקציב. זאת, בשעה שעמותות כמו זו של משה שרת, נאבקת על כל שקל כדי לסיים את מפעל פרסום ספריו.

בהקשר להנצחתו של זאבי, שעלתה לכותרות בעקבות הפרסומים על הכתמים בעברו, קראה ח"כ זהבה גלאון (מרצ), שיזמה את הדיון, לשקול לשנות את חוק ההנצחה הייעודי שלו. מנתוני תקציב המדינה עולה כי המדינה העבירה לצורך הנצחתו בשנת 2015 כשני מיליון שקלים ובשנה לפני כן – כמעט 2.5 מיליון.

"הנושא הזה זועק לשמים. אין כסף להנצחה של אחרים, אבל המדינה משקיעה כל כך הרבה כסף להנצחה של גנדי", אמרה גלאון. "צריך לעשות חשיבה מחודשת על כל נושא ההנצחה".

"יש ראשי ממשלה ונשיאים שהמדינה מצפצפת עליהם", הוסיפה גלאון. "יש כאן אפליה מובנית. מי שאין לו כוח פוליטי וקשרים – לא יונצח כראוי". בהקשר זה אמר ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני), כי יש להוציא את האחריות והתקציב של הנצחת מנהיגי העבר מידי משרד ראש הממשלה, שם הוא נמצא היום. "לא מתאים שמשרד ראש הממשלה, שהוא פוליטי, יטפל בהנצחת יריבים פוליטיים. ההנצחה לא צריכה להיות בידיים פוליטיות, והעובדה היא התוצאות שלפנינו", אמר.

דרורית שטיינמץ, נציגת המועצה להנצחה במשרד ראש הממשלה, גילתה בדיון כי בימים אלה "יועץ אסטרטגי" בוחן מחדש את מדיניות ההנצחה עבור מועצת ההנצחה שבמשרד ראש הממשלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו